הצפון נפגע יותר מהדרום: השפעת "חרבות ברזל" על שוק העבודה

משרד העבודה פרסם הבוקר (חמישי) את "דוח שוק העבודה בישראל לשנת 2024" בהשפעת מלחמת "חרבות ברזל". בין הנתונים הבולטים עלה כי נוצרה פגיעה אזורית לא שוויונית בתעסוקה כאשר הצפון נפגע יותר מהדרום. 

עוד עלה מניתוח השוק נשים מכל המגזרים חזרו מהר יותר לשוק העבודה, לעומתם גברים צעירים חוו אתגרי תעסוקה, ככל הנראה בשל שירות מילואים. 

עיקרי הדוח:

• שוק עבודה גמיש בהתאוששות מהמלחמה :בשנת 2024 המשק הישראלי הפגין גמישות מרשימה, וזאת למרות הימשכותה של מלחמת חרבות ברזל. עד סוף השנה התכווץ שיעור האבטלה לרמה נמוכה במיוחד (3%) ונותר נמוך גם במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, שיעור התעסוקה שעמד על 60.8% במאי 2025 נותר מעט נמוך מרמתו ערב המלחמה (61.2%), וקצב עליית השכר הואט.

• פערים בין ענפים בהתאוששות מהמשבר: בחלק מהענפים – במיוחד בענפי בינוי, אירוח ואוכל, מסחר ותעשייה, ניכרו קשיים בתעסוקה עקב השלכות המלחמה. ענף הבינוי בלט במיוחד: שיעור המשרות הפנויות בו עלה לרמות שיא של 10.1% בינואר 2024 וירד ל-9.4% בסוף השנה ו-9% במאי 2025, בהשוואה לשיעור של 6.7% טרם המלחמה.

• התעצמות הביקוש לעובדי כפיים מול ירידה בביקוש למקצועות בעלי מיומנויות גבוהות: בשל סגירת המעברים לפועלים פלסטינים וגיוס רחב למילואים, ירד היצע העבודה במשק וירד מספר המשרות המאוישות, ובמיוחד בענף הבינוי. בנוסף, חל מעבר של עובדים ערבים ישראלים לא מקצועיים אל ענף הבינוי. כתוצאה מכך גדל משמעותית הביקוש לעובדים בלתי מקצועיים בכל הענפים.

• פגיעה אזורית לא-שוויונית: הצפון נפגע יותר מהדרום. המלחמה השפיעה קשות על התעסוקה ביישובים שפונו ובאזורי הלחימה. בצפון הארץ, שרוב יישוביו המפונים נותרו נטושים לאורך השנה, נרשמה ירידה חדה במיוחד בתעסוקה. 

• מגמות תעסוקה מגדריות: התאוששות הנשים מול אתגרי הצעירים: נשים בכלל המגזרים חזרו לשוק העבודה במהירות יחסית. בסוף 2024 התקרבו שיעורי התעסוקה של נשים יהודיות לא-חרדיות לרמתם ערב המלחמה, וברבעון הראשון של 2025 הם אף עברו אותו. לעומתן, גברים צעירים יהודים לא-חרדים בני 40-25 חוו ירידה בשיעור התעסוקה שלהם בשלהי 2024 - ייתכן שבשל שירות מילואים ממושך שפגע ברצף הקריירה שלהם.

• פגיעה בתעסוקה בבנות זוג של חיילי מילואים: שיעור התעסוקה שלהן ב-2024 היה נמוך מקבוצת ביקורת דומה של נשים שבן זוגן לא שירת במילואים, ושיעור גבוה מהן נאלצו להיעדר זמנית מהעבודה או להפחית שעות. עם זאת, הודות להטבות רגולטוריות ייעודיות (כגון ימי היעדרות בתשלום והגנה מפיטורים), נמנעה פגיעה חמורה יותר בתעסוקתן בתקופת המלחמה.

• חרדים וערבים בשוק העבודה: התאוששות לצד פערים מבניים: תעסוקת הנשים החרדיות התאוששה מהר, שיעור התעסוקה שלהן עלה ל-82.5% בסוף 2024 ואף הגיע לרמת התעסוקה של יהודיות לא חרדיות ברבעון הראשון של 2025. תעסוקת הגברים החרדים ירדה קלות במהלך 2024 והתייצבה. שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה ל-46% בסוף 2024 ו-49% ב-2025 (לעומת 44.8% לפני המלחמה) והמשיך את מגמת הצמיחה המהירה שלהן משנים קודמות. בקרב הגברים הערבים, שיעור התעסוקה שלהם נותר בסוף 2024 נמוך מרמתו לפני המלחמה, אך ברבעון הראשון של 2025 עלה מאוד והגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2017. 

• ענף הבינוי ומחסור בכוח אדם: ענף הבינוי הוא מהנפגעים המרכזיים של מלחמת חרבות ברזל. בסוף 2023 נגרעו מהמשק כ-90 אלף עובדים לא-ישראלים, רובם פלסטינים שעבדו בענף הבנייה. בסוף 2024 עדיין כ-9% מאתרי הבנייה לא פעלו. 

• פערי מיומנויות והשקעה בהון האנושי: סקר PIAAC הבין-לאומי שהתפרסם בשנת 2024 הראה ירידה ברמת המיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל והתרחבות הפערים בין קבוצות. ציוני ישראל במיומנויות קריאה ומתמטיקה נמוכים מהממוצע ב OECD-וכשליש מהמבוגרים בארץ מוגדרים בעלי מיומנויות נמוכות, לעומת כרבע בלבד במדינות ה-OECD. 

• עובדים שעתיים: שליש מהשכירים בישראל (כ-915 אלף עובדים) מועסקים בהעסקה שעתית, בעיקר בעיסוקים המתאפיינים בשיעורים גבוהים של צעירים או בעלי מיומנויות נמוכות (כגון מלצרות ומכירות). כ־45% מהעובדים השעתיים מועסקים במשרה חלקית – ברובם צעירים (כ־25% סטודנטים). היתר (55%) מועסקים במשרה מלאה, המתאפיינת בשכר נמוך, בשיעור גבוה של ערבים ובשיעור נמוך של אקדמאים.