בנק ישראל: המלחמה עלתה לכל אזרח כ-35 אלף שקל - יידרשו העלאות מסים
המספרים מתייחסים לימים טרם מבצע "שאגת הארי" • לפי הנתונים מאזן ההגירה הבינלאומי הפך לשלילי עם עלייה משמעותית במספר הישראלים שעזבו את הארץ • הבנק מצביע על צורך להעלאת שיעורי מס על חד"פ, אגרות גודש ועוד

עוד בטרם המערכה עם איראן והשלכותיה הכלכליות על המשק הישראלי וקופת המדינה - המלחמה פגעה ברמת החיים של הישראלים בכ-35 אלף שקלים לנפש - כך לפי דוח שמפרסם היום (שני) בנק ישראל לסיכום שנת 2025.
>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<
המשמעות, לפי הבנק, היא שבכל רבעון של המלחמה נחתכו כ-3,900 שקלים מרמת החיים וההכנסה התיאורטית של אזרחי ישראל. זאת, בשכלול עלות המלחמה הישירה והעקיפה - לרבות השלכות על יחסי סחר של ישראל עם העולם, כספי חברות שיצאו החוצה, ועוד.
בהסתכלות על מחירי השנה האחרונה, מתייחס בנק ישראל בדוח גם לסוגיית ההגירה על רקע המלחמה. לפי נתוני בנק ישראל, במהלך השנים 2024-2025 עלה באופן ניכר מספר הישראלים שעזבו את הארץ - ומאזן ההגירה הבין-לאומי הפך לשלילי, ועמד בממוצע על כ-20 אלף לשנה. לשם ההשוואה: בין השנים 2016-2019, מאזן ההגירה היה חיובי, ועמד אז על 20 אלף איש יותר שעלו ארצה מידי שנה - פער של 40 אלף נפשות לערך.
בתוך כך מתייחס הדוח גם לפערי תשתיות והון אנושי עמם נכנסה ישראל למערכה הנוכחית - ומכבידים על הכלכלה הישראלית לצמוח מהמחירים של המלחמה, שטרם הסתיימה. בנק ישראל מפציר בדוח בהכרח להעלות מסים בתקציבי 2027-2028, להסיט תקציבים שיוצרים היום תמריצים שליליים לתעסוקה - ולשים דגש על שילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, בדגש על גברים חרדים.
"פערי התשתיות וההון האנושי בהשוואה למדינות מתקדמות פוגעים בצמיחה ארוכת - הטווח בישראל", מציין הדוח; "בהינתן ההוצאות הגדולות הצפויות על ביטחון יתקשה המשק, ללא הגדלה ניכרת של ההכנסות ממיסים, להחזיר את החוב לתוואי יורד ולהתמיד בקצב צמיחה בר־קיימה תוך־כדי צמצום הפערים ברמת החיים בינינו לבין מדינות הסמן ב-OECD".
בנק ישראל מצביע על צורך להעלאות שיעורי מס, לבטל פטורים ממס ובתוך כך קובע כי "נכון להתחיל במסים המטפלים בהשלכות של השפעות חיצוניות שליליות על איכות החיים והסביבה". ביניהם, למשל, אגרות גודש, מס פחמן, מס נסועה, מס על כלים חד פעמיים ועוד. חלק גדול מצעדי מיסוי אלה נחשבים לשנויים במחלוקת מבחינה פוליטית, ואף צבועים סקטוריאלית - כך שיהיה קושי ממשי לקדם אותם בפועל.
עוד מתייחס הדוח גם לחשיבות שינוי הרכב הרכב ההוצאות לטובת הוצאות תומכות-צמיחה. כלומר - חשיבותן של רפורמות שיעודדו צמיחה, יעודדו שילוב בשוק העבודה - וודאי לא יעשו את ההפך. כזה הוא למשל חוק הגיוס - שנועד גם להפחית את הנטל על הציבור העובד והמשרת, אך גם לתמוך בשילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה.
על פי הדוח, "להעלאת קצב הצמיחה הפוטנציאלי תתרום מדיניות שתביא לכניסתם לשוק העבודה של נשים ערביות נוספות ובעיקר של גברים חרדים נוספים. חלק ניכר ממדיניות כזאת ראוי לממן באמצעות הסטת תקציבים קיימים שיוצרים כיום תמריצים שליליים לתעסוקה".
