דו"ח על משרדי הממשלה מציג: שכר גבוה מאוד - ורוב גברי

שכר ממוצע גבוה ב-40% מהשכר הממוצע במשק, יותר מ-80% מהמנכ"לים גברים - וייצוג חסר לבני מיעוטים במשרדי הממשלה -  כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במשרדי הממשלה לשנת 2023, שמפרסם היום (שלישי) הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין.

כך,  לפי הדו"ח, במשרדי הממשלה כ-34.7 אלף עובדים, בשכר ממוצע של כ-19.7 אלף שקלים (בניכוי שכר בכירים). לשם ההשוואה, השכר הממוצע במשק עומד היום על כ-14 אלף שקלים (כ40% פחות). 

בשנת 2023, לפי הנתונים, היה השכר הממוצע של עובדים בדירוגים הבכירים במשרדי הממשלה כ-39.3 אלף שקלים - עלייה נומינלית של כ-5% לעומת שכר הבכירים בשנת 2022. למנכלי המשרדים, נע השכר בין 42.7 אלף שקלים ל-57.3 אלף שקלים, ליועצים משפטיים - כ-41.3-50.8 אלף שקלים ולבכירים בתפקידים המוגדרים כמוקבלי שופטים - בין 47.1 אלף ל-88.7 אלף שקלים לחודש. באחרונים, נמנים למשל היועצת המשפטית לממשלה ומשנייה, פרקליטים מחוזיים, ומנהלי מחלקות בכירים בפרקליטות ומשרד המשפטים. 

עוד לפי הדו"ח, שיעור הגברים המאיישים משרות בדירוגים שבהם השכר גבוה יחסית נוטה להיות גבוה משיעורם בכלל אוכלוסיית העובדים במשרדי הממשלה - וגם שכר הגברים הממוצע גבוה כמעט בכלל משרדי הממשלה גבוה משכרן הממוצע של נשים, כמעט בכל הדירוגים. זאת, למרות מגמת צמצום של הפערים האלה במשרדים לאורך השנים האחרונות. 

כמו כן, עוד מראה הדוח ייצוג חסר של בני מועטים במשרדי הממשלה - שחלקם קטן מחלקם היחסי באוכלוסייה (כ-20%) ובמרביתם המוחלט של המשרדים גם קטן מהיעד הממשלתי המוגדר לייצוג הולם (כ-10%). כך למשל, במשרדי התקשורת, האוצר, הגנת הסביבה, העלייה והקליטה, הבריאות ונוספים - ייצוג של עד 5% עובדים בני מיעוטים.