לקראת חגי תשרי: נתוני הצריכה של מאכלי החג הפופולאריים

לקראת חגי תשרי: משרד החקלאות וביטחון המזון פירסם היום (שלישי) את נתוני הצריכה של מאכלי החג הפופולאריים, המאפיינים את ראש השנה וסוכות: דגים, בשר בקר, עוף, רימונים, תפוחי עץ ויין. 

אספקת הדגים הממוצעת בישראל היא כ-9 ק"ג לנפש דגים בשנה, ובשבוע הקניות לחג עולה הצריכה הממוצעת של הדגים ברשתות השיווק בכ-47%. צריכת עוף בישראל היא מהגבוהות בעולם ולקראת ראש השנה עולה בכ-29%. אספקת הרימונים עמדה על כ-3.5 ק"ג לנפש בשנה, בשבוע לפני ערב החג נמכרים כ-15% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה. אספקת התפוחים הממוצעת עמדה על כ-14.1 ק"ג לנפש, בשבוע הקניות לחג צורכים כ-74% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה.

לקריאה נוספת

תשרי טורס: חופשה בלי לרוקן את הכיס | פרויקט מיוחד>>>

שי קטן - תרומה ענקית: מתנות מיוחדות לראש השנה תשפ"ו>>>

המחירים בחגי תשרי בירידה: אילו יעדים בחו"ל על הכוונת?>>>

דגים

אספקת הדגים לנפש בישראל עומדת על כ-9 ק"ג בשנה, שמוערכים בכ-180 גרם בשבוע לאדם במונחי דג אכיל ("מפולט"), כ-25% מכמות זו היא של דגים טריים. בשבוע הקניות לקראת ראש השנה (7 ימים לפני ערב החג) צופים במשרד החקלאות גידול של כ-47% בכמות צריכת הדגים ברשתות השיווק, לעומת שבוע ממוצע בימות השנה. הדגים המובילים במכירות ברשתות השיווק בתקופת החג הם האמנון והסלמון, כאשר צריכת האמנון עומדת על 43% וצריכת הסלמון על 34%.

אספקת דגי המאכל בישראל עלתה בכ-67% בין השנים 2024-2014. בשנת 2024, עמדה האספקה על כ-92 אלף טון דגים (במונחי דג אכיל), לעומת כ- 55 אלף טון בשנת 2014. כ-94% מהדגים הנצרכים בישראל, שהם כ-86.5 אלף טון, מיובאים, כאשר רובם קפואים. היתר, כ-5.5 אלף טון מקורם מייצור מקומי, כאשר אלו דגים טריים בלבד. חקלאות המים המקומית מייצרת דגי מאכל בשלוש שיטות גידול: בריכות הדגים מהוות כ- 90% מחקלאות המים, גידול במתקנים אינטנסיביים כ- 8%, וגידול בכלובים בים כ- 2%. בנוסף, נידוגים בים התיכון ובכנרת כאלף טון נוספים (במונחי דג אכיל). משרד החקלאות וביטחון המזון מעודד את ציבור הצרכנים לצרוך בתקופת החגים דג טרי, בריא וישראלי.

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? כאמור, בישראל הצריכה הממוצעת לנפש נכון לשנת 2024 היא כ-9 ק"ג בשנה במונחי דג אכיל, שהם כ-20 ק"ג בשנה במונחי דג שלם, מעט מתחת לממוצע העולמי שנאמד בכ-20.8 ק"ג לנפש. על פי נתוני ה-OECD-FAO, באסיה הצריכה הממוצעת בין השנים 2021-2023 הייתה 24.7 ק"ג לנפש בשנה, באפריקה 9.6 ק"ג לנפש בשנה, ביבשת אמריקה 16.7 ק"ג ובאירופה 20.9 ק"ג לנפש בשנה, במונחי דג שלם.

בשר

מנתוני משרד החקלאות עולה, כי האספקה הישראלית לנפש בשנת 2024 עמדה על כ-19.1 ק"ג בשר בקר בממוצע (טרי וקפוא). מדובר בעליה של כ-8% מהשנה הקודמת. בשנת 2024 נאמד היצע הבשר בכ-188 אלף טון בשר. את הבשר שנצרך בישראל ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: בשר טרי שנשחט בישראל (29%), בשר מצונן מייבוא (19%) ובשר קפוא מייבוא (52%), שני האחרונים מגיעים לישראל לאחר שחיטה בחו"ל. בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה של כ-64% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר ימות השנה. 

בשנים האחרונות נערכו מספר רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר הטרי המצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות, והאחרונה, החלה במחצית השנייה של שנת 2022, בה הוסר כליל המכס על ייבוא בשר מצונן. 

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? ממוצע הצריכה השנתי של בשר בישראל גבוה מממוצע הצריכה במדינות ה- OECD אשר עומד על 13.4 ק"ג לנפש בלבד. המדינות המובילות בעולם בצריכת בשר הבקר הן ארגנטינה, עם 33.1 ק"ג לנפש, ארה"ב עם 23.3 ק"ג לנפש אוסטרליה עם צריכה של 23 ק"ג לנפש.

עוף 

מנתוני משרד החקלאות עולה כי הצריכה המקומית של עוף בישראל בשנת 2024 עמדה על כ-49 ק"ג לנפש בשנה. כיום, בענף העוף המקומי (פטם) פועלים כ-590 מגדלים. לפי ניתוח נתוני מכירות ברשתות השיווק בשנת 2024, בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, צריכת העוף עולה בכ-29% לעומת שבוע ממוצע בשאר ימות השנה. 

ומה באשר לצריכתנו ביחס לעולם? צריכת העוף בישראל היא בין הגבוהות בעולם. על פי נתוני ה-OECD, הממוצע העולמי לצריכת עוף עומד על 21.8 ק"ג לנפש בשנה בלבד. את המקומות הראשונים יחד עם ישראל חולקות ארה"ב, עם צריכה של 34.9 ק"ג לנפש, פרו עם 33.1 ק"ג לנפש ואוסטרליה עם 31.5 ק"ג לנפש.

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות, יבול הרימונים בעונת 2025/2024 מוערך בכ-40,000 טונות. במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם. לפני כעשרים שנה, פותחה על ידי מנהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי, והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה. בעקבותיה, החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. 

עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003–2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי. בשנים האחרונות עקב ירידה ברווחיות ישנן עקירות של מטעים, בעיקר במשק המשפחתי. נכון לשנת 2022, הענף עומד על כ-18,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ-1,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ-200 מגדלים בכל רחבי הארץ. כיום משווקים רימונים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. בנוסף, משווקים רימונים בצורה של מיץ טבעי, משקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו-"שני" (אדומים) – מוקדמים בעונה (אוגוסט- ספטמבר), ו-"וונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב. בשנים האחרונות החלה נטיעת הזן "נטע" שהינו בכיר מאד המבשיל כבר בסוף חודש יולי. זהו זן שנרשם כפטנט ופותח על ידי ד"ר דורון הולנד וצוותו מתחנת הניסיונות נווה יער, מכון וולקני. 

ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בשבוע לפני ערב החג. הכמות הנמכרת של רימונים בשבוע זה מהווה כ-15% מסך הכמות הנמכרת במהלך השנה כולה. אספקת הרימונים לנפש בישראל עומדת על כ-3.5 ק"ג רימונים בשנה, לרבות תוצרי רימון (כגון: מיץ רימונים). 

תפוחי עץ

על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ-20 אלף דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2024 עמד על כ-65 אלף טונות, והערכת יבול לעונת 2025 עומדת על כ- 60 אלף טונות. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-14.1 ק"ג תפוחי עץ. בשבוע הקניות לחג צורכים כ-74% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה. הזנים העיקריים הם: "סמיט" (ירוק), "חרמון סטרקינג" (אדום), "מוזהב" (צהוב), "פינק קריספי" (ורוד- ירוק) ו"גאלה" (אדום).

הייצור השנתי העולמי של תפוחים לשנת 2024 מוערך בכ- 84 מיליון טונות. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (48 מיליון טונות לשנה), האיחוד האירופי (11 מיליון טונות לשנה), ארצות הברית (5 מיליון טונות לשנה) וטורקיה (4 מיליון טונות לשנה).

ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ-90%, מהתפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2024 עמד על כ-58 אלף טונות, שהגיעו בעיקר מאיטליה, ארה"ב וצרפת.

יין

מנתוני מועצת גפן היין עולה כי הישראלי הממוצע צורך כ-6 ליטרים של יין בשנה. זהו נתון נמוך בהשוואה למדינות העולם, בפרט מדינות אירופה וארה"ב. לשם השוואה, בצרפת צריכת היין עומדת על כ-46 ליטרים בשנה. בפורטוגל, שיאנית העולם בצריכת יין לנפש, עומד הנתון על כ-51 ליטרים. לצרכן הישראלי אין העדפה מובהקת בין יין אדום ללבן. אולם, במרוצת השנים ניתן להבחין במגמת עלייה בצריכת יין לבן בישראל ונצפית מגמת עליה בנטיעות של זני יין לבנים. בנוסף, נרשמה מגמת עלייה בצריכת יינות מבעבעים התואמת את המגמה העולמית. 

בישראל מגדלים כ-47 אלף טונות של ענבי יין בשנה על שטח של כ-65 אלף דונם, עם ריכוזים בולטים ברמת הגולן, הגליל העליון, מישור החוף הדרומי והרי יהודה וירושלים. ייצור היין הישראלי עומד על כ-45 מיליון בקבוקי יין בשנה וכ-11 מיליון בקבוקי תירוש. ב-70% מהכרמים בישראל נטועים זני ענבים אדומים, כאשר הפופולריים ביותר הם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו. 

היין הישראלי אינו רק נאה בעינינו אלא גם בעיני אחרים: מספר יינות ישראלים זכו במדליות, כולל מדליות זהב, בתחרויות יין בינלאומיות. בעשור האחרון גדל הייצוא של יין ישראלי למדינות העולם והסתכם נכון לשנת 2024 בכ-65 מיליון דולר. ארה"ב היא יעד הייצוא הגדול ביותר בענף זה ומהווה מעל ל-70% מסך היצוא. בין היתר, ישראל מייצאת יין לצרפת, בריטניה, קנדה, וגרמניה. משרד החקלאות וביטחון המזון מעודד את ציבור הצרכנים לצרוך יין ישראלי בתקופת החג.