חרם ספרדי חריף: המהלך של פדרו סאנצ'ס לבידוד ישראל באירופה

ממשלת ספרד משלימה את הפיכתה לאחת המדינות היותר עוינות לירושלים ביבשת ומכתיבה נורמות חדשות של חרם על ישראל וסנקציות שמתפשטות לשכנותיה. 

רק השבוע, מדריד אסרה על מעבר ותדלוק כלי טיס הקשורים למלחמה מול איראן בבסיסיה המרכזיים. במקביל, ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס דרש הסברים מישראל על הרג חייל או"ם בלבנון.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

המדיניות הספרדית, שעברה מהצהרות דיפלומטיות רכות באוקטובר 2023 לחקיקה מחמירה ולוחמנית ב-2025, אינה רק תגובה למציאות ההומניטרית בעזה, אלא אסטרטגיה סדורה של ראש הממשלה סאנצ'ס למיצוב ספרד כמנהיגת המחנה הפרו-פלסטיני במערב.

פדרו סאנצ'ס, דוקטור לכלכלה ושורד פוליטי מיומן, מנווט את הספינה הספרדית הרחק מישראל בעיקר מתוך היגיון של הישרדות קואליציונית. ממשלת המיעוט שלו נשענת על תמיכת מפלגת שמאל רדיקליות כמו "סומאר", שמסמנת את הקו הניצי ביותר: חמישה ימים בלבד לאחר טבח שבעה באוקטובר, בחרה מנהיגת המפלגה וסגנית ראש הממשלה, יולנדה דיאז, לגנות את "האפרטהייד הישראלי" תוך התעלמות מוחלטת ממעשי הטבח של חמאס.

הצהרותיה של דיאז הגיעו לשיא במאי 2024, כאשר אימצה את הסיסמה "פלסטין תשוחרר מהנהר ועד הים", קריאה לחיסול מדינת ישראל. דיאז לא הסתפקה ברטוריקה, וקראה באופן רשמי להסרת כל הסכמי האיחוד האירופי עם ישראל, מהלך שהפך מאוחר יותר לבסיס הדרישות הספרדיות בבריסל. עבור סאנצ'ס, דיאז היא "הקול הפנימי" שמכריח אותו להקשיח עמדות כדי לשמר את יציבות ממשלת המיעוט שלו, המצויה תחת איום מתמיד של פרישה.

במקביל ללחץ מתוך הממשלה, מפלגת "פודמוס" מפעילה לחץ כבד מבחוץ, כשהיא משתמשת במלחמה בעזה ככלי לניגוח פוליטי. כבר ב-16 באוקטובר 2023, האשימה מנהיגת המפלגה איונה בלארה את האיחוד האירופי ואת ארצות הברית ב"שותפות לפשעי מלחמה של ישראל". בלארה הייתה הראשונה במדריד שקבעה כי ישראל מבצעת "רצח עם מתוכנן" ודרשה להעמיד את הנהגת המדינה לדין בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. בנובמבר 2023 היא החריפה את הטון, כינתה את הנציבות האירופית "צבועה" ודרשה להטיל סנקציות כלכליות מידיות על ישראל.

הלחץ הפוליטי תורגם למהלכים מעשיים וכלל ביטול חוזה רכישת קליעים בשווי של כ-6.6 מיליון אירו באפריל 2025 ועד לביטול עסקאות ענק של טילים ומערכות של אלביט בשווי מצטבר של כמיליארד אירו. עבור סאנצ'ס, המדיניות הזו היא "שדה משמעת קואליציוני" שבו הוא מוכיח לשותפיו משמאל שהוא אינו "רך" מול מה שהם מגדירים כג'נוסייד.

חבילת "תשעת הצעדים" שאומצה בספטמבר 2025, ועוגנה בצו חירום ממשלתי, מהווה את נקודת השיא של המאבק המנהלי בישראל. החקיקה כוללת אמברגו נשק דו-כיווני מלא, איסור על עגינת ספינות המובילות דלק לצבא הגנה לישראל, ואיסור גורף על יבוא מוצרים מהתנחלויות. מדובר במעבר דרמטי משיח על זכויות אדם למשטר רגולטורי קשיח שמנסה לחנוק את שיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי. 

לפי נתוני המכון המלכותי אלקאנו מאותו החודש, המהלכים הללו נהנים מרוח גבית ציבורית עצומה: 82% מהספרדים מאמינים שישראל ביצעה רצח עם בעזה, נתון שהעניק לממשלה מרחב תמרון פוליטי נדיר.

המסורת הפרו-פלסטינית בספרד אינה המצאה של השנים האחרונות, אלא שורש היסטורי עמוק. ספרד הייתה המדינה האחרונה במערב אירופה שהכירה בישראל, רק ב-1986, וטיפחה לאורך עשורים קשרים הדוקים עם העולם הערבי כדי לפרוץ בידוד דיפלומטי. 

המורשת הזו, בשילוב עם תפיסה אידאולוגית של "סדר בינלאומי מבוסס כללים", מאפשרת למדריד להציג את צעדיה לא כפעולה "נגד ישראל", אלא כהגנה על המשפט הבינלאומי. עם זאת, התבטאויותיו של סאנצ'ס בפרלמנט, בהן כינה את ישראל "מדינה רצחנית", הובילו למשבר דיפלומטי חריף ולמשיכת השגרירה הישראלית ממדריד.

למרות הקו הנוקשה, המציאות הכלכלית מייצרת סתירות פנימיות ו"חריגי אינטרס". בדצמבר 2025, באופן מפתיע, העניקה הממשלה אישור חריג לענקית התעופה איירבוס להמשיך להשתמש בטכנולוגיה ישראלית לייצור מטוסים ורחפנים על אדמת ספרד. 

החריג הזה חושף את מגבלות החרם: כאשר אלפי מקומות עבודה ספרדיים ויכולות יצוא טכנולוגיות עומדים על הפרק, האידאולוגיה נסוגה מעט לאחור. הממשלה אמנם חסמה כ-200 ניסיונות רכישה ביטחוניים אחרים, אך המקרה הספציפי הזה מוכיח במידה מה שהניתוק מהטכנולוגיה הישראלית הוא תהליך מורכב שאינו ניתן לביצוע בבת אחת.

הנזק האסטרטגי לישראל אינו טמון בנתוני הסחר היבשים – שכן ספרד מהווה רק 1.4% מהיצוא הישראלי, אלא ב"אפקט הדומינו" הדיפלומטי. ספרד הצליחה לסחוף אחריה מדינות כמו אירלנד, סלובניה ובלגיה, ובהמשך גם מעצמות כמו בריטניה וצרפת שהכירו במדינה פלסטינית בספטמבר האחרון. 

ישראל, שהגיבה ברטוריקה חריפה ובסנקציות אישיות על שרים ספרדים, מגלה שהכלים שבידיה מוגבלים מול מדינה החברה באיחוד האירופי. הנתק המוחלט הגיע לשיאו ב-11 במרץ עם משיכת השגרירה הקבועה ממדריד אנה מריה סלומון פרס.

ספרד בנתה מודל של "מנהיגות יזמית" נגד ישראל, כזו המשתמשת בכלים משפטיים ורגולטוריים כדי לעקוף את המבוי הסתום במוסדות האיחוד האירופי. בעוד גרמניה ואיטליה ממשיכות לבלום סנקציות קולקטיביות בבריסל, מדריד מייצרת עובדות בשטח שקשה יהיה לבטלן גם אם הממשלה תתחלף בעתיד.

ספרד אינה רק "קול צעקני" בקהילה הבינלאומית, היא האדריכלית של משטר הסנקציות החדש שמאיים להפוך את ישראל למדינת פאריה (מדינה הנחשבת על ידי מדינות אחרות כמנודה ומבודדת ולהסתכן בסנקציות) באירופה.