המהפך של סלובניה: ה"טראמפ של הבלקן" שרוצה להפוך את אחת המדינות העוינות באירופה – לבעלת ברית של ישראל
האספה הלאומית בסלובניה אישרה את מינויו של יאנז יאנשה לתפקיד רה"מ • יאנשה כבר הבטיח לבטל לאלתר את ההכרה בפלסטין ולהחזיר את היחסים עם ישראל למסלול - לאחר שהממשלה היוצאת הובילה קו פרו-פלסטיני חריף


אחד הפרקים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה הפוליטית של סלובניה נרשם בסוף השבוע האחרון, כאשר האספה הלאומית אישרה ברוב של 51 תומכים מול 36 מתנגדים את מינויו של מנהיג הימין השמרני, יאנז יאנשה, לתפקיד ראש הממשלה. מינוי זה מסמן את תחילת כהונתו הרביעית של יאנשה בראשות הממשלה (לאחר קדנציות קודמות בשנים 2004 עד 2008, 2012 עד 2013 ו-2020 עד 2022). חזרתו לשלטון אינה רק תפנית פוליטית מקומית, אלא טלטלה גאופוליטית עמוקה המשנה לחלוטין את מפת הבריתות של המדינה באירופה ובמזרח התיכון.
>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של i24NEWS עברית <<<
ממשלתו היוצאת של רוברט גולוב הליברלי הובילה בשנים האחרונות קו פרו-פלסטיני חריף, שכלל הכרה רשמית במדינה פלסטינית, איסור על סחר בנשק עם ישראל, הטלת סנקציות ואיסורי כניסה על בכירים ישראלים, ואף הובלת חרם במסגרת תחרות האירוויזיון. חזרתו של יאנשה - מעריץ מושבע של דונלד טראמפ ותומך עקבי של ישראל - צפויה להפוך את כיוון המדיניות הלאומית ב-180 מעלות. יאנשה כבר הבטיח לבטל לאלתר את ההכרה בפלסטין, להעביר את השגרירות לירושלים ולהחזיר את היחסים עם ישראל למסלול של שיתוף פעולה אסטרטגי.
שורשים של דיסידנט: מטמורפוזה אידאולוגית ושערוריות עבר
יאנשה (67), שגדל במשפחה קתולית אדוקה שנושאת את פצעי מלחמת העולם השנייה, החל את דרכו דווקא בתוך הממסד הקומוניסטי של יוגוסלביה לשעבר, אך גורש ממנו בשל ביקורתו על מערכת הביטחון. בסוף שנות ה-80 הפך לאקטיביסט בולט. מעצרו המפורסם בבית דין צבאי באשמת החזקת סודות מדינה ב-1988 הצית את "האביב הסלובני" וזירז את המעבר למשטר רב-מפלגתי. עם הכרזת העצמאות ב-1990 מונה לשר ההגנה וניהל בהצלחה את האסטרטגיה הצבאית במלחמת עשרת הימים מול צבא העם היוגוסלבי.
לאורך השנים, הקריירה של יאנשה לוותה בשערוריות חמורות ובתהפוכות אישיות. הוא הודח בעבר מתפקידו בעקבות מעורבות אנשי צבא במעצר אזרח, ואף הואשם בהברחת נשק לקרואטיה ולבוסניה תחת אמברגו האו"ם. ב-2013 הופלה ממשלתו השנייה בהצעת אי-אמון, והוא אף נשפט לשנתיים מאסר בגין קבלת שוחד בפרשת עסקת הנגמ"שים הפינית "פטריה" - הרשעה שבוטלה בהמשך לאחר שריצה חלק מעונשו. השפעתו המפלגת על התודעה הציבורית כה עמוקה, שבאופן חסר תקדים, שלושה אמנים סלובנים עכשוויים שינו בשנת 2007 את שמם באופן חוקי ל"יאנז יאנשה" כמיצג אמנותי-פוליטי המוחה נגד הקיטוב בחברה.
הבחירות הכלליות: קריסת הגוש הליברלי והצבעה מפוצלת
הבחירות הכלליות שנערכו במרץ האחרון הדגישו את השבר העמוק בחברה הסלובנית. למרות שמפלגתו הליברלית של גולוב, "תנועת החירות" (GS), זכתה ב-29 מנדטים והגיעה ראשונה בפער של מנדט בודד על פני מפלגתו של יאנשה (28 מנדטים), הרי שהיה זה ניצחון פירוס. שותפיו הטבעיים של גולוב משמאל נחלשו משמעותית, והגוש הליברלי-ירוק נותר ללא רוב פרלמנטרי. מנגד, גוש הימין והמרכז-ימין רשם התחזקות רוחבית, בעיקר באזורי הפרברים ובאזורים הכפריים והמזרחיים של המדינה.
הבחירות התנהלו באווירה ציבורית מתוחה, שנחשפה בין היתר בעקבות דוח חקירה פרלמנטרי נוקב בן 500 עמודים. הדוח האשים את מפלגתו של יאנשה בבניית "מערכת מימון עוקפת" מתוחכמת בשנים 2020–2022, במסגרתה הוסטו כספי ציבור מחברות ממשלתיות וחוזי פרסום אל כלי תקשורת ומבנים פוליטיים המזוהים עם הימין במטרה לשמר את כוחו השלטוני.
מטריצת "בלאק קיוב": סערת הריגול שהרעידה את מערכת הבחירות
הטלטלה המרכזית של מערכת הבחירות הגיעה בדמותה של פרשת ריגול וסייבר בין-לאומית מורכבת. שבועות ספורים לפני פתיחת הקלפיות, החלו לדלוף לרשתות החברתיות ובטלגרם הקלטות וידאו ואודיו באיכות גבוהה תחת הכותרת "המסכות נופלות". ההקלטות הציגו עסקאות שוחד, הבטחות להיתרי בנייה וניסיונות השפעה פוליטית בתוך ממשלתו הליברלית של גולוב. תחקיר ביטחוני חשף כי מאחורי הפרסומים עמדו שרתים אנונימיים בצפון מקדוניה.
במקביל, סוכנות הביון הסלובנית (SOVA) אישרה כי ארבעה נציגים של חברת המודיעין העסקי הישראלית הפרטית "בלאק קיוב" (Black Cube), בהם המייסד דן זורלא וראש המל"ל לשעבר גיורא איילנד, נחתו בלוביאנה מספר פעמים במטוס פרטי בחודשים שקדמו לבחירות. חקירת המשטרה העלתה חשד כי סוכני החברה התחזו למשקיעים זרים וגררו פוליטיקאים סלובנים לשיחות מוקלטות מניפולטיביות. יאנשה, שתחילה הכחיש כל קשר לפרשה, הודה בהמשך כי נפגש עם נציג החברה במטה מפלגתו, אך טען כי הם פנו אליו במסווה של עיתונאים חוקרים והאשים את הממשלה היוצאת בניצול האירוע כדי להסיח את הדעת מחשיפת השחיתות של בכיריה.
הקואליציה החדשה: פניית פרסה כלכלית ומדינית
למרות הקיטוב העמוק, הצליח יאנשה לגבש קואליציה יציבה יחסית של 43 מנדטים, המורכבת מחמש מפלגות ימין ומרכז-ימין. שחקן המפתח בקואליציה הוא שר החוץ לשעבר, אנז'ה לוגאר, שפרש ממפלגתו של יאנשה כדי להקים אלטרנטיבה מתונה ופרו-אירופית. בנוסף, הבטיח יאנשה את קולותיהם של חמשת נציגי מפלגת "רסניצה" (האמת) - מפלגה ימנית-ליברטריאנית ופופוליסטית שצמחה מתוך תנועת ההתנגדות לחיסונים וקורונה, המחזיקה בעמדות אנטי-נאט"ו חריפות ותתמוך בממשלה מבחוץ תמורת הקלות מס.
תחת מנהיגותו של יאנשה, המדיניות הלאומית צפויה לעבור שינוי מבני מקיף. במישור הכלכלי, הממשלה החדשה הציגה תוכנית הכוללת הקלות מס לחברות, רפורמות בפנסיה, דה-רגולציה מקיפה וקיצוץ במנגנוני המדינה במטרה לייצר "מדינה זולה אך איכותית יותר". לצד זאת, מתוכנן קיצוץ דרסטי במימון הממשלתי לעמותות וארגונים אזרחיים, מהלך שגרר ביקורת חריפה מצד האופוזיציה הליברלית שטענה כי מדובר בפגיעה אנושה ביסודות הדמוקרטיה.
בידוד אזורי באירופה - אך תמיכה בלתי מסויגת באוקראינה
חזרתו של יאנשה לשלטון מתרחשת בסביבה אזורית מאתגרת משמעותית מזו של העבר. בעבר נשען יאנשה על בעל בריתו הקרוב, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, כחלק מציר פופוליסטי אנטי-ליברלי באיחוד האירופי. אולם, לאחרונה הובס אורבן בבחירות בהונגריה על ידי פטר מדיאר ותנועת "טיסה", שהביאו לקץ שלטונו בן 16 השנים. נפילתו של אורבן מותירה את יאנשה מבודד יחסית בקרבתו המדינית לימין הפופוליסטי האירופי.
עם זאת, קיים הבדל מהותי ומכריע בין יאנשה לבין אורבן בסוגיית היחס לרוסיה. בניגוד לאורבן, שפעל כעושה דברה של מוסקבה ועיכב סיוע לאוקראינה, יאנשה הוא תומך נלהב ועקבי בקייב. הוא מביע תמיכה בלתי מסויגת בסנקציות נגד רוסיה ובהגברת הסיוע הצבאי לאוקראינה, עמדה המאפשרת לו לשמור על לגיטימיות פוליטית בבריסל ובקרב המפלגה העממית האירופית (EPP) ולמנוע בידוד מוחלט של ממשלתו.
הערכת יציבות: הממשלה ה-16 תחת מבחן יומי
עלייתו הרביעית של יאנז יאנשה לכס השלטון בסלובניה היא עדות ליכולת שרידות פוליטית פנומנלית של מנהיג המצליח להמציא את עצמו מחדש פעם אחר פעם אל מול הרשעות, מאסרים ומשברים. יחד עם זאת, המבנה הפרלמנטרי המפוצל והישענותו על קולותיה החיצוניים של מפלגת "רסניצה" הפופוליסטית מעמידים סימן שאלה גדול על יציבותה של הממשלה החדשה.
מפלגות השמאל והירוקים באופוזיציה כבר הכריזו על פתיחה בקמפיין בזק לאיסוף 40 אלף חתימות במטרה לקיים משאל עם חקיקתי נגד רפורמות הפיתוח של הממשלה. סלובניה נכנסת כעת לעידן של קיטוב חברתי עמוק, שבו הרפורמות הכלכליות והשינויים הדרמטיים במדיניות החוץ יעמדו למבחן יום-יומי מול אופוזיציה לוחמנית ורחוב תוסס.