כך נראית "עיר הטילים" של איראן: הבסיסים התת קרקעיים שנמצאים על הכוונת

אנליסטים מעריכים כי חלק גדול ממאגר הטילים שנותר לאיראן, אלפי טילים קצרים ובינוניים, מוסתר בבסיסים תת קרקעיים ברחבי המדינה, שרבים מהם כבר מוכרים וממופים במשך שנים על ידי ארצות הברית וישראל, כך עולה היום (חמישי) מדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל".

לדברי סם לייר, עמית מחקר במרכז ג’יימס מרטין ללימודי אי הפצת נשק במונטריי שבקליפורניה, הרעיון האיראני של "עיר הטילים" סובל מחולשה בסיסית. לדבריו, מערכות שבעבר נועדו להיות ניידות וקשות לאיתור הפכו עם השנים לתלויות בבסיסים קבועים - מה שהופך אותן לפגיעות יותר. "מה שהיה פעם נייד וקשה לאיתור כבר אינו נייד, וכעת קל יותר לפגוע בו", אמר.

לפי הדיווח, לאחר שמערכות ההגנה האוויריות של איראן נפגעו במידה רבה, ארצות הברית וישראל מקיימות טיסות תצפית ממושכות מעל בסיסי הטילים הידועים. התקיפות מתבצעות באמצעות מטוסי קרב מאוישים או רחפנים חמושים, ורק כאשר מזוהה פעילות המעידה על היערכות לשיגור.

קבוצה של בסיסים דרומית לעיר שיראז הותקפה מספר פעמים, כך לפי הערכות מומחים. תמונות לוויין מסחריות שפרסם מרכז ג'יימס מרטין מצביעות על משגרי טילים ניידים שיצאו לכאורה מאחד האתרים התת־קרקעיים לעבר ואדי סמוך, והושמדו לפני שהספיקו לשגר את הטילים.

עוד דווח כי כמעט כל עשרות בסיסי הטילים האיראניים הם תת-קרקעיים, אך מעל הקרקע קיימים מבנים, כבישים ופתחי כניסה המאפשרים לזהות אותם באמצעות תצלומי לוויין. לפי ההערכות, הפנטגון והצבא הישראלי השקיעו שנים רבות במיפוי המתקנים הללו.

עוד עולה כי התקיפות מתחלקות בין הזירות: התקיפות האמריקאיות מתמקדות בעיקר בבסיסים בדרום איראן, בעוד שמטוסי הקרב הישראליים תוקפים בעיקר מתקנים בצפון המדינה.

לפי האנליסטים, שלושה בסיסי טילים נוספים בדרום איראן, סמוך לעיירות חורגו, חאג'י אבד וג’אם, הותקפו גם הם.

למעשה, ההתמקדות בתקיפת מטרות על קרקעיות נובעת גם ממספר הבסיסים הרב וגם ממלאי מוגבל של פצצות חודרות מקלטים בארסנל האמריקני, המסוגלות לחדור לעומק הקרקע ולהשמיד מתקנים תת קרקעיים.

הניתוחים מדגישים גם את הדחיפות מבחינת הפנטגון לפגוע בטילים האיראניים מוקדם ככל האפשר במהלך העימות, או לפחות לשתק את יכולת השיגור שלהם, לפני שמלאי הטילים המיירטים של מערכות ההגנה האווירית יידלדל.