42 אלף דקות של חושך: כך ייראה רגע הפריצה של העם האיראני לחופשי | מיכל רבינוביץ'
לאחר יותר מ-700 דקות של ניתוק אינטרנט כמעט מוחלט, האיראנים נאבקים לדכא מחאות ולהשתלט על המידע • רגע הפרוץ - כשאזרחים יוצאים לרחובות ומנסים לשבור את הבידוד מסמל את המתח בין דיכוי השלטון לתקווה לחופש
לאחר יותר מ-700 שעות של ניתוק אינטרנט כמעט מוחלט, תושבים ברחבי איראן מוצאים את עצמם נתונים בידיו של משטר המשתמש בחשכה הדיגיטלית ככלי דיכוי מרכזי. מאז ינואר האחרון, מחסומים טכנולוגיים מגבילים את הגישה לרשתות חברתיות, לאי-מייל ולכלי תקשורת אחרים, בעוד המשטר משתמש בשיטות מתוחכמות של מעקב וצנזורה כדי לעצור הפצת מידע.
>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<
לפי אבירם בילאש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לחוץ וביטחון, החושך הדיגיטלי הפך לכלי נשק צבאי: "האיראנים משתמשים בזה כדי למנוע מחאות - לגיוס ולביצוע. בזמן נתון אף אחד בעולם לא יודע מה קורה בשטח, אלא אם יש הבלחות קטנות של מידע שמגיעות מאוחר".
המציאות הזו עומדת במבחן כאשר הציבור האיראני נדרש לקבל החלטות תחת לחץ: אבירם בילאש מסביר, "האזרח האיראני מבין שהמשטר שולט בכל תחום, מהכלכלה ועד הבריאות, וכל הכלים הללו נוצרים כדי לייצר כאוס, פחד ושיתוק".
החושך הדיגיטלי לא מונע מהמעטים העוזים לנסות לתעד את מה שקורה. תיעודים שמוברחים החוצה, לעיתים תוך סיכון חיים, מציגים את מחאות הציבור: אנשים מחזיקים ידיים ברחובות, שולחים מסרים דרך שרתי פיראט, ומנסים לשבור את הבידוד שהטיל המשטר. פרופ' עוזי רבי, חוקר עליית ונפילתו של משטר האייתוללות, מתאר את השיטה: "זה הופך להיות הכלי המרכזי של המשטר מהיום הראשון - בידוד הפרטים כדי למנוע תגובה קולקטיבית".
בין השאר, תיעודים מהשטח מראים שוטרים המפעילים אלימות כנגד נערים, בעוד שהציבור מנסה לשמור על קווים של תקשורת חופשית. אמין סבטי, חוקר זכויות אדם, מדגיש את ההשפעה של הכלי הטכנולוגי הזה על החיים היומיומיים: "אם את רוצה לשלוח אימייל להזמין אוכל או תרופות, כרגע זה כמעט בלתי אפשרי. 95% עד 99% מהאזרחים אינם יכולים להשתמש באינטרנט".
במקביל, גם המנהיגות האיראנית נמצאת תחת מעקב ותחת השפעת האיומים החיצוניים. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר לציבור האיראני: "אנחנו עומדים לצדכם, אנחנו עוזרים לכם. אבל בסופו של יום זה תלוי בכם, זה בידיים שלכם".
אבירם בילאש מסכם את משמעות הרגע: "זה היום הדרמטי ביותר: להיות או לחדול. הפחד מתגמד מול התקווה".
לפי התצפיות בשטח והדיווחים מהתיעודים שנשלחים החוצה, איראן נמצאת במרוץ נגד הזמן - בין הדיכוי של המשטר לבין גילויי האומץ של אזרחיה, שמחכים לקריאה שתשנה את גורלם.