נקודת לחץ: האם השבר הפנימי בלבנון יכריע את חיזבאללה - ויוביל לקריסה סופית?

שנה וחצי לאחר חיסולו של חסן נסראללה, לבנון נמצאת באחת התקופות הסוערות בתולדותיה. המשבר הביטחוני וההומניטרי מתרחב, המערכת הפוליטית מתנדנדת - והשאלה שמרחפת מעל הכול היא האם הלחץ מבפנים יצליח לערער את כוחו של חיזבאללה.

מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, הבהיר השבוע כי חיזבאללה לא מתכוון להיכנע. "אנחנו מתגוננים בהתאם ליכולתנו ולאמונתנו, ולא משנה מה יהיה גודל ההקרבה", אמר בנאום שנשא בתחילת החודש.

אלא שבמקביל להצהרות הלוחמניות, בלבנון עצמה גוברת תחושת העייפות מהמלחמות. החוקר אדי כהן אומר כי בקרב הבסיס השיעי, עמוד התווך של חיזבאללה, גוברת תחושת התסכול. לדבריו, רבים מהם כלל לא ציפו למלחמה הנוכחית, אך מצאו את עצמם בלב העימות.

עם זאת, הפרופ' אייל זיסר מזהיר מפני אשליות. לדבריו, מי שמצפה שהמערכת הפוליטית בלבנון תפעל נגד חיזבאללה "טועה ומטעה". לדבריו, המדינה הלבנונית חלשה מדי, ומנהיגיה אינם מסוגלים, ולעיתים גם אינם מעוניינים להתעמת עם הארגון.

בינתיים, המשבר ההומניטרי הולך ומעמיק. לפי הערכות שונות, קרוב למיליון בני אדם נעקרו מבתיהם, רובם מהקהילה השיעית בדרום המדינה. ברחובות ביירות נראים אוהלים מאולתרים, משפחות ישנות במכוניות ובחניונים, ואחרות מחפשות מחסה בכל מקום אפשרי.

חלק מהעקורים מספרים כי אין להם לאן ללכת - הגבול עם סוריה סגור עבור רבים, והאפשרויות להימלט כמעט ואינן קיימות.

דווקא המציאות הזו יוצרת סדקים ראשונים בבסיס התמיכה של חיזבאללה. בשבועות האחרונים החלו להישמע קולות ביקורת גלויים יותר מצד אזרחים לבנונים, כולל כאלה שמזוהים עם הסביבה השיעית. הורים מספרים על ילדים שנאלצים לישון במכוניות ועל לילות שלמים ללא קורת גג.

על רקע המשבר, ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם קרא לאסור על כל פעילות צבאית של חיזבאללה ולחייב את הארגון למסור את נשקו למדינה. אולם רבים במערכת הפוליטית עצמה מטילים ספק ביכולת לממש את ההצהרות הללו בפועל.

דמות מרכזית נוספת בזירה היא יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי. במשך שנים נחשב ברי לבן ברית של חיזבאללה, אך במקביל הוא נתפס גם כיריב פוליטי בתוך הרחוב השיעי, כזה שעשוי לנסות למלא את החלל אם כוחו של הארגון ייחלש.

למרות הזעם ברחובות והמצוקה הכלכלית והאנושית, רבים מהמומחים סבורים כי הדרך לערעור משמעותי של חיזבאללה עדיין ארוכה. הנהגת הארגון רגילה לפעול מתוך תפיסה ארוכת טווח, גם במחיר של סבל כבד לאוכלוסייה.

ובכל זאת, בתוך ההרס והעקירה מתחילה לחלחל תובנה חדשה בלבנון: כאשר משפחות מאבדות את בתיהן ומנגנוני התמיכה הכלכליים קורסים - גם הנאמנות הפוליטית החזקה ביותר מתחילה להיסדק. השאלה היא האם הסדק הזה יהפוך בסופו של דבר לשבר פוליטי עמוק.