מדוע טראמפ מוכן להילחם על גרינלנד, המדינה הקפואה בעולם?

במבט ראשון, זה נשמע כמו עוד כותרת מוזרה מבית היוצר של דונלד טראמפ. נשיא ארצות הברית דיבר תחילה על רכישת גרינלנד, אי ענק וקפוא שרובו מכוסה בקרח. בכהונתו הראשונה זה התקבל בחיוך, אך בכהונה השנייה, הטון השתנה. זה כבר לא רעיון עסקי, אלא דרישה אסטרטגית המלווה באיומים מרומזים. 

אז מה יש בגרינלנד שגורם למעצמה הגדולה בעולם ללטוש עיניים, ולמה זה צריך לעניין אותנו כאן בישראל?

הסיבה הראשונה היא גאוגרפיה טהורה. גרינלנד, הממוקמת בין איסלנד לקנדה, היא טריטוריה אוטונומית תחת ממלכת דנמרק. רובה מכוסה קרח, אך שינויי האקלים גורמים להמסתו בקצב מדאיג – מה שחושף אוצרות טבע שהיו קבורים עידנים: אלומיניום, ברזל, ובעיקר – "מתכות נדירות". מתכות אלו הן החמצן של תעשיית ההייטק והביטחון העולמית.

עבור ארה"ב, גרינלנד היא גם נכס צבאי שאין לו תחליף. בסיס "פיטופיק" (לשעבר תולה), הבסיס הצפוני ביותר של צבא ארה"ב, מכיל מכ"מים קריטיים להתראה מוקדמת מפני טילים בליסטיים מרוסיה – וכעת גם מסין. השליטה באי מאפשרת גם פיקוח על "GIUK Gap" (גרינלנד-איסלנד-בריטניה), צוואר בקבוק ימי חיוני למעקב אחר צוללות ולהגנה על כבלים תת-ימיים.

האובססיה האמריקנית לגרינלנד נובעת במידה רבה מהפחד מסין. בייג'ינג ניסתה שוב ושוב לתקוע יתד באי באמצעות פרויקטים של כרייה ושדרוג שדות תעופה. עד היום אף פרויקט סיני גדול לא הגיע למימוש מלא – בין אם בגלל לחץ אמריקני, סיכונים פיננסיים או פוליטיקה מקומית שאסרה על כריית אורניום.

אולם, מומחים מזהירים כי גם אם ארה"ב תשתלט על גרינלנד, זה לא יפתור את בעיית התלות בסין. כי סין שולטת ב-90% מתהליך העיבוד של המתכות הנדירות. ללא יכולת עיבוד במערב (שהיא מזהמת ויקרה), חומרי הגלם מגרינלנד עדיין ייאלצו לעבור דרך המפעלים הסיניים.

בתווך נמצאים 57,000 תושבי גרינלנד. רוב משמעותי של התושבים תומך ברעיון עצמאות אי־פעם בעתיד שואפים לעצמאות מלאה מדנמרק, אך הם תלויים כלכלית ב"מענק הבלוק" הדני השנתי בסך 600 מיליון דולר, המכסה חצי מתקציבם.

הזווית הישראלית: למה אנחנו צריכים לדאוג?

לכאורה, המאבק על הקוטב רחוק מישראל שנות אור. אך ניתוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מצביע על השלכות מטרידות. אם ארה"ב תכפה שינוי ריבונות על בעלת ברית (דנמרק) ותשתלט על שטח בניגוד לרצון התושבים, הדבר עלול להכשיר נורמה של שינוי גבולות בכוח. עבור מדינה כמו ישראל, הנאבקת על לגיטימציה בינלאומית, שחיקת הסדר העולמי המבוסס על חוקים היא סיכון אסטרטגי.

ארה"ב מחויבת בברית הגנה לגרינלנד (דרך דנמרק). אם וושינגטון תפעל נגד שותפתה ותפר את הריבונות שלה, איזו משמעות תהיה לבריתות הגנה עתידיות שארה"ב עשויה להציע לישראל? האמינות של הסכמים כאלה עלולה להיפגע אנושות.