"האנטי-ציונות היא מחלה": ריאיון מיוחד עם חברת הקונגרס שהפסידה לשונא ישראל במישיגן

החברה שלנו ממישיגן: ההפסד של חברת בית הנבחרים האמריקנית, היילי סטיבנס, בפריימריז הדמוקרטים במדינתה, מסמל יותר מכל את ההקצנה שעוברות המפלגה ואמריקה כולה. סטיבנס, המבקרת בימים אלה בארץ, התראיינה לכתבנו לענייני דיפלומטיה עמיחי שטיין וסיפרה על השנאה לישראל שמתפשטת, על ההפסד למועמד האנטי ישראל ועל המחיר ששילמה.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

כאמור, סטיבנס הגיעה לביקור בישראל שבועות ספורים לאחר מערכת הבחירות המקדימות המתישה שנערכה במישיגן, ולאחר אירוסיה. היא אינה נשמעת כמו אישה שהובסה, ומעבירה מסר חד וחד-משמעי: התנועה לדה־לגיטימציה של ישראל אינה רק ויכוח פוליטי - מדובר ב"מחלה".

"אני מאמינה שהאנטי־ציונות היא תנועת שנאה שהשתלטה על אמריקה ועל חלקים מהמערב", אמרה סטיבנס בריאיון ל־i24NEWS. כאמור, מבחינתה - הרטוריקה שמגיעה מהאגף השמאלי הקיצוני של מפלגתה חורגת כבר מזמן מביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלת ישראל.

"אני חושבת שישראל היא יותר מאשר שק החבטות לחלק מהאתגרים שאמריקה מתמודדת איתם", אמרה, כשהיא מצביעה על מה שהיא רואה כמגמה הולכת וגוברת שבה תסכולים פנימיים בארצות הברית מושלכים על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. "יש אובססיה מוזרה שהגיעה לשיא, להתמקד במדינה אחת, במדינה קטנטנה אחת במזרח התיכון", אמרה, כאשר בקולה ניכרים תסכול וחוסר אמון.

סטיבנס, שמגדירה את עצמה "דמוקרטית ליברלית מסורתית וקלאסית", תומכת ביחסי ארצות הברית וישראל כבר שנים. עם זאת, אך באקלים הפוליטי הנוכחי, התמיכה הזו גבתה ממנה מחיר אישי ומקצועי כבד.

"הפכו אותי לשעיר לעזאזל בגלל זה", נזכרה סטיבנס בהתייחס לשנים האחרונות שלה בתפקיד, "הורידו אותי מהבמה בוועידה שלי באמצעות קריאות בוז והבריחו אותי מאירוע של איגוד עובדים בדטרויט". לדבריה, העוינות לא הייתה מוגבלת לעצרות פוליטיות. היא תיארה סביבה שבה "בריונות מוגברת" - הפכה לנורמה.

כשנשאלה אם ההטרדות חצו אי פעם את הגבול לסכנה פיזית, השיבה סטיבנס: "הייתי על סף תקיפה פיזית, ובהחלט איימו עליי. אבל אני לא קורבן, אני לא גיבורה. אני עובדת ציבור. הרמתי את ידי כדי לממש את החירויות שלי. אני גאה בכך שאני עדיין עומדת על שלי". מבחינתה כאמור, הטקטיקות של "ההמון" האנטי־ישראלי מהוות איום יסודי על המרקם הדמוקרטי האמריקני: "אנחנו לא יכולים לומר לאנשים: 'אם אתם לא מסכימים, מותר לכם לפרק את החברה האזרחית'. אי אפשר לומר דבר כזה. אנחנו לא רוצים את זה".

המאבק בפריימריז לסנאט הדמוקרטי במישיגן הפך, בעיניה של סטיבנס, למיקרוקוסמוס של המאבק הלאומי על עתידה של המפלגה הדמוקרטית. סטיבנס התמודדה מול עבדול אל־סייד, מועמד ממוצא מצרי, שאת גישתו כלפי ישראל היא תיארה כ"רעילה".

הניגוד בין השניים כמעט שלא יכול היה להיות חריף יותר. כשאל־סייד נשאל במהלך הקמפיין אם לישראל יש זכות להתקיים, הוא השיב: "ישראל קיימת. השאלה היא אם אנחנו רוצים פוליטיקה שבה הכסף שלנו נשלח לישראל כדי לבצע רצח עם ואפרטהייד, במקום להשקיע בילדים שלנו".

סטיבנס צפתה כיצד התמיכה בישראל התרחקה מקונצנזוס דו־מפלגתי. היא הודתה ביעילות של אל־סייד בגיוס מצביעים צעירים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות: "עבדול עשה עבודה טובה מאוד באינטרנט, אתם יודעים, ולהיות אנטי־ישראלי זה גם מאוד פופולרי באינטרנט".

למרות הפסדה בפריימריז, סטיבנס נותרה גאה בקואליציה שבנתה, וציינה כי ניצחה בדטרויט ואף זכתה במחוז הקונגרס של רשידה טליב בהפרש של "מספר דו־ספרתי". עבור כ־150 אלף היהודים המתגוררים במישיגן, שחוששים יותר ויותר מהאקלים הפוליטי, סטיבנס אומרת שהקמפיין שלה הוכיח כי דמוקרטים פרו־ישראלים עדיין יכולים לבנות בסיס תמיכה משמעותי.

"אני חושבת שאנשים כאן צריכים להיות גאים בכמה טוב הצלחתי, אתם יודעים, כדמוקרטית פרו-ישראלית. אני חושבת שאני תקווה", אמרה.

בחודש מרץ אירוע פיגוע דריסה וירי לעבר בית הכנסת "טמפל ישראל" במישיגן. סטיבנס אומרת כי תגובת השמאל האנטי־ישראלי הייתה כמעט מזעזעת כמו האלימות עצמה. עבד אל־סייד נשמע כמי שמנסה להסביר את מקור הכעס שהוביל לפיגוע, כשאמר: "זה פשוט קריטי עבורנו להבין שאנשים פגועים פוגעים באנשים אחרים. והנסיבות שמתרחשות במרחק של 6,000 מייל מכאן יכולות להשפיע על החיים שאנחנו מנהלים כאן".

סטיבנס מתחה ביקורת חריפה במיוחד על דברים ששמעה מראש עיריית דירבורן הייטס בעקבות הפיגוע. "היה לי קשה לשמוע את דבריו לאחר הפיגוע, לפיהם: 'חייבים לעצור את ישראל, אנחנו חייבים לעצור את המלחמה, אנחנו חייבים לעצור את ההפצצות'. וחשבתי לעצמי, מה אנחנו אומרים בזה? אתם אומרים שבגלל שיש מלחמה במזרח התיכון, אפשר לפוצץ עכשיו בתי כנסת במישיגן?".

סטיבנס מתחקה אחר ה"מחלה" הנוכחית לבחירות האמצע של 2018, שבהן הופיע בתוך המפלגה הדמוקרטית מחנה קולני שהתנגד לישראל. מאז, היא אומרת, השנאה "הדביקה את הדמוקרטים בצורה חמורה יותר" מכל קבוצה פוליטית אחרת.

בהמשך דבריה, היא הטילה ספק במה שהיא רואה כסטנדרט כפול כלפי המדינה היהודית היחידה בעולם. "יש מדינה יהודית אחת, מדינה יהודית קטנטנה אחת - למה אנחנו לא יכולים שתהיה מדינה יהודית?", תהתה, "נוצרה השנאה האנטי־ציונית הזו וההנחה שמדובר בקולוניאליזם. וזה לא. אלה פשוט אנשים במולדת שלהם שמנסים לחיות".

סטיבנס לא חסכה במילים כאשר דיברה על הנהגת התנועה הפרוגרסיבית, ובהם הסנאטור ברני סנדרס. "אני באמת לא יודעת מה הוא עשה למען השלום במזרח התיכון ולמען הכבוד הפלסטיני. אני לא יכולה לחשוב על שום דבר שהוא באמת עשה. זו מחלה שחייבת להסתיים. אתם יודעים, זה חיבור לקיצוניות או לג'יהאד, אני לא יודעת", אמרה.

במקביל, סטיבנס הכירה בכך שלממשלה הישראלית הנוכחית, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, יש חסרונות. "נתניהו הוא בעיה", אמרה, תוך שהיא מזהירה מפני שימוש במדיניות של ממשלה מסוימת כתירוץ לדה־לגיטימציה של ישראל עצמה. "הממשלה הנוכחית שלכם לא צריכה לייצג עם שלם", הדגישה.

בסופו של דבר, היא רואה בביקורה בישראל תזכורת לסיבה שבגללה הברית בין שתי המדינות נותרה "אינטרס אסטרטגי של הביטחון הלאומי" עבור ארצות הברית.

אחרי ביקור שבו חזתה בהליכים מתקדמים בתחום הלב בבית החולים הדסה ועד לפגישות עם יזמי הייטק, סטיבנס אומרת שהיא רואה בישראל שותפה חיונית עבור מישיגן ועבור הכלכלה האמריקאית הרחבה יותר.

"אני גם רואה את יחסי ארצות הברית–ישראל כחיוניים לדרכים שבהן נוכל לרתום את יכולות החדשנות והייצור שלנו", אמרה, "אנחנו עובדים עם ישראל הרבה יותר שנעבוד עם מדינות אחרות באזור הזה בכל הנוגע לאינטרסים המשותפים שלנו, וגם עבור העם היהודי, בתחומי החדשנות".

בעודה מתכוננת לפרק הבא בקריירה שלה, להיילי סטיבנס יש מסר לציבור הישראלי, שרבים ממנו עוקבים בדאגה גוברת אחר המפה הפוליטית בארצות הברית. "תאמינו בעצמכם והיו גאים במי שאתם", הפצירה, "העם היהודי הוא עם חזק ועמיד. תמיד יהיו קולות כמו שלי, בין אם אהיה בתפקיד נבחר ובין אם לאו, שיצטרפו לקולות אחרים כדי לעצור את האנטי־ציונות. נמשיך להוקיע אותה".