דיווח: כך סוכלו עסקאות, המלחמה לא הסתיימה מסיבה פוליטית

תחקיר ה"ניו יורק טיימס" שפורסם היום (שישי) מנסה להתחקות אחר שאלת האחריות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחר האשמה לפיה הוא מאריך את המלחמה מתוך מניעים אישיים. מעל 110 גורמים מישראל, ארצות הברית והעולם המערבי שוחחו עם העיתון, בהם תומכים ומבקרים של נתניהו, שעבדו איתו לפחות מאז תחילת המלחמה.

בנוסף נסקרו עשרות מסמכים, בהם תיעודי ישיבות ממשלה, רישומי תקשורת בין גורמים, תיעודים משיחות המשא ומתן, תוכניות מלחמה, הערכות מודיעין, פרוטוקולים סודיים של חמאס ומסמכי בית משפט.

בין אם חשבו שהוא עשה זאת ובין אם לאו, כל המרואיינים הסכימו על דבר אחד: הארכת המלחמה והרחבתה היו טובים לנתניהו. כאשר המלחמה החלה ב-7 באוקטובר 2023, עם פריצת חמאס את גדר המערכת שהובילה לטבח בכ-1,200 בני אדם - אזרחים ואנשי ביטחון, ולחטיפה של כ-250 אנשים - נראה היה שזה עומד לסיים את הקריירה הפוליטית של נתניהו. הציפייה הכללית הייתה שהמלחמה תדעך בתחילת 2024, הקואליציה של נתניהו תקרוס והוא יישא בקרוב באחריות לאסון.

במקום זאת, כך לפי הניו יורק טיימס, נתניהו רתם את המלחמה כדי לשפר את גורלו הפוליטי. תחילה פשוט כדי לשרוד ולאחר מכן כדי לנצח בתנאיו שלו. כמעט שנתיים לאחר המתקפה הקטסטרופלית על ישראל, הוא עדיין עומד בפני אישומים חמורים של שחיתות. ועדיין יש לו סיכוי טוב לשלוט בישראל עד לבחירות הכלליות המתוכננות להתקיים באוקטובר 2026, אז יהיה בן 77 - והוא עשוי לנצח בהן.

למרות כל הסייגים הללו, הנתונים הובילו לשלוש מסקנות בלתי נמנעות: בשנים שקדמו למלחמה, גישתו של נתניהו כלפי חמאס סייעה לחזק את הארגון, ונתנה לו מרחב להתכונן בחשאי למלחמה; בחודשים שקדמו למלחמת ה-7 באוקטובר, פעילותו של נתניהו לערעור מערכת המשפט הרחיבה את הקרעים העמוקים ממילא בחברה הישראלית והחלישו את הצבא. מה שגרם לישראל להיראות פגיעה ועודד את חמאס להתכונן לתקיפה; עם תחילת המלחמה, החלטותיו של נתניהו הושפעו לעיתים בעיקר מצורך פוליטי ואישי במקום רק מהכרח צבאי או לאומי.

בתחקיר נמצא שבשלבים מרכזיים במלחמה, החלטותיו של נתניהו האריכו את הלחימה בעזה מעבר למצב שאפילו ההנהגה הצבאית הבכירה של ישראל ראתה לנכון. הדבר נבע בחלקו מסירובו של נתניהו - שנים לפני 7 באוקטובר - להתפטר כשהואשם בשחיתות, החלטה שהובילה לאיבוד התמיכה של גורמים מתונים בישראל, ואפילו של חלקים מהציבור הימני. בשנים שחלפו מאז שמשפטו, שעדיין מתנהל, החל בשנת 2020, בנה נתניהו במקום זאת רוב שברירי בפרלמנט הישראלי על ידי יצירת בריתות עם מפלגות ימין קיצוני. זה שמר אותו בשלטון, אך קשר את גורלו לעמדותיהן הקיצוניות, הן לפני שפרצה המלחמה והן בחודשים שלאחר מכן.

ב-23 ביולי 2023, ערב ההצבעה על חוק עילת הסבירות, התקשר ראש השב"כ רונן בר לראש הממשלה והודיע לו: "אני נותן לך התרעה אסטרטגית למלחמה", אמר. "אני לא יודע מתי, ואני לא יודע איפה, אבל אני נותן לך התרעה אסטרטגית למלחמה". זה התרחש לאחר ימים בהם ניסה בר לדבר איתו, ללא הצלחה. בידיעה שהמזכיר הצבאי, אבי גיל, יהיה עם נתניהו באותו ערב, ניצל בר את הרגע, התקשר לטלפון המוצפן של גיל וביקש ממנו להעביר את השפופרת לראש הממשלה. ברגע שנתניהו היה על הקו, בר אמר לו שהמדינה נמצאת ב"נקודת משבר" ועומדת בפני סכנה מיידית. הפרטים לא היו ברורים, אמר בר, אך הסכנה הייתה ממשית. 

דקות ספורות לאחר תחילת המלחמה, זה היה הרמז הראשון לאופן שבו נתניהו ינסה להאריך את חייו הפוליטיים. ראשי מערכת הביטחון נתנו לו אזהרה אסטרטגית למלחמה, אך נתניהו הקפיד להדגיש בשיחה המוקלטת שתמלולה מובא כאן, כי לא מדובר ספציפית בפלישה חזיתית מעזה.

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, כעשר דקות לאחר שהחלה מתקפת החמאס על מדינת ישראל, התקשר המזכיר הצבאי לראש הממשלה, תא"ל אבי גיל, ודיווח לו על המתרחש. לאחר שגיל הפסיק לדבר נתניהו, בתגובה שמעולם לא דווחה קודם לכן, השיב בסדרת שאלות: "מה קרה? למה הם פתחו באש? עם מה?"

"אנחנו לא יודעים, ראש הממשלה", השיב גיל.

"לא למה", אמר נתניהו. "מה הם יורים?"

"בינתיים, הם ירו מטחים כבדים ברחבי כל המדינה", אמר גיל, תוך שהוא מציין מספר מוקדים במרכז ובדרום ישראל.

"בסדר", אמר נתניהו. "האם נוכל להפיל את ההנהגה שלהם?", שאל.  בקיץ, נתניהו התנגד לדחיפה מצד ראשי הביטחון שלו להתנקש במנהיגי חמאס בתקיפות אוויריות. כעת, בחום הקרב, הוא נתן את הפקודה.

"הצבא מתחיל את זה עכשיו", השיב גיל, תוך שהוא סקר את מצב הדברים ומסכם באופן חד משמעי, "אנחנו במלחמה".

מיד פנה נתניהו לשאלת האחריות: "אני לא רואה כלום במודיעין", אמר בכוונה תחילה.

באותו הבוקר, ישב יריב לוין, שר המשפטים ואדריכל הרפורמה המשפטית, על גרם מדרגות בדמעות - כך לפי שני עדים, ביניהם מוטי בבצ'יק, עוזר בכיר לשר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף. (לוין הכחיש שבכה בהודעה שהועברה באמעות דובר). בישיבת קבינט באותו יום, סיכם בצלאל סמוטריץ' את האווירה. "בעוד 48 שעות, הם יקראו להתפטרותנו בגלל הבלגן הזה", אמר סמוטריץ'. "והם יהיו צודקים".

ככל שהמלחמה נמשכה אל תוך שנת 2024, החלו בכירים בוושינגטון לגלגל עיניים בכל פעם שנתניהו או צוותו אמרו שהם "זקוקים לשבועיים נוספים" כדי להשלים מטרה צבאית אחרונה אחת. היה להם ברור שנתניהו מבקש למשוך את המלחמה - בניגוד לעצת האמריקאים והפיקוד הצבאי העליון של ישראל. גורמים אמריקנים נכשלו בשכנוע נתניהו שהפסקת אש עשויה לזכות באהדה בישראל. בשיחה אחת עם נתניהו, ציטטו גורמים בבית הלבן סקרים שהראו כי יותר מ-50 אחוז מהישראלים תומכים כעת בעסקת בני ערובה ולא בהמשך המלחמה. "לא 50 אחוז מהמצביעים שלי", השיב נתניהו.

ב-18 במאי 2024 נערכה פגישה בדמאם שבסעודיה בין יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, לבין ג'ייק סאליבן, היועץ לביטחון לאומי בממשל ביידן. יורש העצר הגיע לפגישה הלילית מרוכז ומלא אנרגיה. "בואו נסיים את זה", אמר לאמריקאים, ופתח קלסר עבה מלא במסמכים. מספר שעות של דיונים באו בעקבותיהם, שקשורים בעיקר להסכם הגנה הדדי בין וושינגטון לריאד. הסכם בו שתי המדינות יתחייבו להגן זו על זו מפני התקפה. מרבית הסוגיות לא נפתרו עד לשעה חצות, השעה בה המנהיגים ישבו לארוחת ערב מאוחרת. אך העסקה נזקקה לתמיכתו של נתניהו, כפי שהזכירו הסעודים לעמיתיהם האמריקאים מעל שולחן האוכל - וזה יחייב את נתניהו לעצור את המלחמה ולהתחייב לעקרון המדינה הפלסטינית.

ביולי 2024, כשברקע נערכות שיחות עם בן סלמאן על נורמליזציה ישראלית-סעודית, אמר נתניהו כי "ייתכן שתהיה לנו עסקה". בשלב זה היו צריכים המשא ומתן של ישראל לסגור את הפרטים הסופיים לפני שמשהו אחר ישתבש.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התערב במהירות כדי לוודא שזה יקרה. כשהוא זועם על כך שנתניהו סירב לשלוח לו את טיוטת הסכם הפסקת האש, הוא הגיע ללא הודעה מוקדמת למשרדי ראש הממשלה בירושלים. מוקף בקבוצת יועצים, בן גביר עשה את דרכו בקול רם ל"אקווריום" - האזור בקומה השנייה בו שוכן משרדו האישי של נתניהו. ראש הממשלה סירב לצאת אליו החוצה. בתגובה פנה בן גביר לרשתות החברתיות כדי לגנות את מה שתיאר כ"עסקה פזיזה", והוסיף, באופן מבשר רעות, שהוא "פועל כדי להבטיח שלראש הממשלה יהיה הכוח לא להתמוטט".

הפסגה לסיום העסקה נקבעה ל-28 ביולי, בביתו הכפרי של שגריר קטאר באיטליה. לדדי ברנע, ראש צוות המשא ומתן וראש המוסד, הצטרף ביל ברנס, ראש ה-CIA האמריקאי; השייח' מוחמד בן עבד אל-רחמן אל-ת'אני, ראש ממשלת קטאר; ועבאס כאמל, ראש המודיעין המצרי. רוב המתווכים הגיעו בהנחה שהם שם כדי לסגור את העסקה. ברנע, לעומת זאת, לא עשה זאת. הוא נראה ביישני ומתנצל, וחילק במקום זאת עותקים של מכתב ששיבש שוב את התהליך.

עסקה לא נחתמה באותה הפגישה. ב-1 באוגוסט התקשר נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן לנתניהו וזעם עליו בשיחת טלפון: "תפסיק לחרטט אותי" אמר לו ("Stop bullshitting me").

גם המערכה האחרונה שנפתחה מול איראן ב-13 ביוני 2025 - "מבצע עם כלביא", נפתחה בגלל מוטיבציה פוליטית - כך לפי הניו יורק טיימס. בעוד נתניהו מנהל מלחמה פנימית נגד מבקריו מבית, הגיע הזמן לפתוח חזית נוספת בחו"ל. איראן הייתה במצב פגיע באופן יוצא דופן. בעלות בריתה האזוריות הובסו או נחלשו, וההגנה האווירית שלה עצמה נפגעה מהתקיפות הישראליות החד-פעמיות הקודמות. לוח הזמנים לחץ: טראמפ החל במשא ומתן עם איראן כדי לצמצם את תוכנית הגרעין שלה, וכמו כל הנשיאים האמריקאים לפניו - הוא התנגד לתקיפה. אם יושג הסכם, החלון הזדמנויות עלול היה להיסגר לחלוטין.

עם זאת, ככל שהמשא ומתן הגרעיני התמשך, טראמפ החל לשקול את צעדיו מחדש. בתחילת יוני החליט נתניהו לפתוח במתקפה. לאחר שניהל את הכישלון הגרוע ביותר בהיסטוריה הצבאית של ישראל, נתניהו התקרב אל הגאולה הפוליטית.

באותו הזמן, ההנהגה החרדית שקלה להפיל את הממשלה. מייק האקבי, שגריר ארצות הברית תחת ממשל טראמפ בישראל, נחלץ לעזרתו של נתניהו: הוא הזמין פוליטיקאים חרדים לשגרירות בירושלים, והזהיר אותם באופן כללי כי התמרונים שלהם עלולים לסכן את מאבקה של ישראל באיראן. הוא גם אמר להם כי התמיכה האמריקנית בקמפיין של ישראל תפחת אם הממשלה תקרוס, משום שארצות הברית תהיה פחות מוכנה לתמוך בצעדים גדולים של מנהיג זמני.

ערב ההצבעה בכנסת על פירוק הקואליציה בגלל חוסר ההצלחה להגיע להסכמות על חוק הגיוס, הגיע חבר הכנסת משה גפני למשרד ראש הממשלה בסביבות השעה 18:00. הוצג בפניו דף נייר "שומר סוד", ונאמר לו לחתום עליו. כל מי שקיבל מידע רגיש ביותר בישראל נדרש לחתום על מסמך כזה, המאפשר נקיטת צעדים משפטיים נגד אלו המדליפים מידע מסווג. גפני חתם - ונתניהו חשף את התוכנית לתקוף את איראן בעוד ארבעה ימים.

גפני עזב את החדר מודאג. הוא תהה אם נתניהו, הפוליטיקאי המנוסה ביותר, משחק איתו. הוא גם חשש שנתניהו אכן רציני, ושהצבעה לפיזור הפרלמנט עלולה למנוע את קיום המבצע ההיסטורי הזה. יומיים לאחר מכן, מפלגתו של גפני הצביעה לשמר את הממשלה, ונתניהו שרד כראש ממשלה. פחות מיממה לאחר מכן, מטוסי קרב ישראליים יצאו לאיראן, ופתחו את הפרק הגדול ביותר בקריירה הפוליטית של נתניהו.

כאשר המלחמה הלא-נגמרת בישראל הפכה מקרב קיומי למלחמת התשה, וככל שמנהיגים ישראלים אחרים הטילו ספק בהיגיון העומד מאחורי התמשכותה, היה זה נתניהו שדחף לא לעצור. היה זה נתניהו שסירב לתכנן העברת שלטון לאחר המלחמה, ונתניהו הוא זה שעיכב שוב ושוב את ההגעה להפסקת אש, מחשש להישרדותו הפוליטית, נתניהו קשר את גורלו בחלומותיהם של קיצונים ישראלים והאריך את המלחמה כדי לשמר את תמיכתם. ישראל, כך לפי פרשנות אחת, בטוחה יותר היום בזכות רצף של אירועים בלתי צפויים. במובנים אחרים, ניתן להגיד שישראל בטוחה פחות משהייתה אי-פעם בעבר. אך לנתניהו, לפי הניו יורק טיימס, יש תועלת אחת מתמשכת מהסכסוך - הוא שרד.

מהניו יורק טיימס נמסר כי נתניהו סרב לפניותיהם להתראיין אל הכתבה בעצמו או לשלוח תגובה לטענות ולממצאים שהובאו בתחקיר.