"איך לדבר עליך בלשון עבר?": הובאו למנוחות סמל משה נסים פרש וסמ"ר נועם אהרון מסגדיאן

סמל משה נסים פרש וסמל ראשון נועם אהרון מסגדיאן, שניים מהנופלים בתקרית הקשה בבית חאנון, הובאו היום (שלישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. מאות בני אדם ליוו כל אחד מהם בדרכו האחרונה. סמל פרש הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות. הוא עלה ארצה עם משפחתו מצרפת, כשרק לאחרונה עברו משדרות לירושלים בעקבות טבח השבעה באוקטובר. עם פרסום שמו הבוקר, תושבי שכונת הר חומה בה התגורר יצאו לרחובות עם דגלי ישראל כדי לחלוק לו כבוד אחרון.  

פרש עלה ארצה עם משפחתו מצרפת, כשרק לאחרונה עברו משדרות לירושלים בעקבות טבח השבעה באוקטובר. עם פרסום שמו הבוקר, תושבי שכונת הר חומה בה התגורר יצאו לרחובות עם דגלי ישראל כדי לחלוק לו כבוד אחרון.  

חבריו לגדוד סיפרו כי השתתף בלחימה במתאר דומה לפני כחצי שנה עם חבריו למחלקה, בזירת מטענים באזור בית חאנון, ובמארב מחבלים הצליח לחסל כמה מהם.

אמו של משה, לבנה יהודית, ספדה לו: "בלילה ניסינו לכתוב מילים, ישבנו שעות ולא הצלחנו. נשים לא מדברות אצלנו, בטח לא מול קהל של גברים. אני רק רוצה לומר שהיום י"ט בתמוז, זה היום הולדת שלי, לא נוכל יותר לחגוג את זה. אני לא כועסת עליך הקדוש ברוך הוא, מאמינה שהכל לטובה ואני יודעת שהבן שלי שבזכותו הפכנו להיות הורים, הוא היה רוצה שנעמוד זקופים ושנהיה גאים במה שהוא עשה עד עכשיו. אני ממש לא יודעת איך לעמוד בניסיון הזה, אני יודעת שמי שמקבל ניסיון כנראה יש לו את הכוחות לעמוד בזה".

האב יעקב אמר: "אני רוצה להגיד תודה לבורא עולם, לפני 20 שנה נתת לי מתנה ללא מחיר, זהב טהור. משה ניסים היה יותר מבן, הוא היה חבר שלי. אני אוהב אותך. בורא עולם בבקשה תשמור על החיילים שלנו, עזבנו את צרפת ועכשיו אנחנו פה בארץ הקדוש ואנחנו צריכים את החיילים ואת הכוחות האלה. הבן שלי היה בדרך הזו, בדרך לקדושה. פעם ראשונה שליוותי אותו למקווה הוא התבייש לטבול, הוא נתן כבוד לנו לאשתי ולהורים שלנו. משה אני אוהב אותך מאוד".

בו דודו ראובן יוסף: "משה, קשה לעמוד כאן היום קשה לעכל את האובדן. היית לנו כאח, אדם טוב צנוע ועניו. בשביעי לעשירי נפצעתי קשה מאוד, לא הפסקת להתקשר ולהגיע אלי כדי לבקר אותי ולראות מה שלומי. זוכר שנכנסת לצבא הייתי כל כך גאה, כי ידעתי שהצבא קיבל את הבן אדם הכי טוב שיש. בשקט שלך הייתה עוצמה. עכשיו נותר חלל, הכאב והזיכרון שלך. לא נשכח אותך, נזכור את מה שהיית באהבה בפשטות ובטוב. יהי זכרו ברוך בן דוד יקר ואהוב".

סגן מפקד הפלוגה של פרש, שנפצע בתקרית והגיע להלוויה סיפר: "לפני שנה וחצי שהתגייסת, אחרי שבוע נפצעת ברגל. יצאת לשבועיים, חזרת ואמרת לי 'מכאן זה עד הסוף'. לפני חצי שנה נכנסו לתמרן, באותו בוקר היה אירוע רב נפגעים. איבדנו חברים, אתה עמדת על החלום ולא עצרת. לא משנה מה היה נתת גב לכולם. המשכת היית הגב שלנו לאורך כל החצי שנה האחרונה למרות כל הקשיים שעברנו כמחלקה וכפלוגה... אני עומד כאן ואני אחזור ואומר לך, אתה מקור הכוח, אתה הזכות שלי להמשיך להיות פה ולהמשיך הלאה. נזכור אותך תמיד ונזכור מה היית רוצה שנעשה".

מספר שעות לאחר מכן, מאות בני אדם ליוו למנוחות באותו בית העלמין חלל נוסף מהאסון - סמל ראשון נועם אהרון מסגדיאן, שהיה בן 20 במותו. הוא התגורר בשכונת רמות שבירושלים, למד בתיכון קרית נוער בעיר והותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.

אביו עופר ספד: "נועמיקו, ככה אתה רשום לי בטון, איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר, נועם היית הרבה והמון בשבילנו התשדלת לא להיות נטל עבור אף אחד, אתה היית תמיד זה שרןצה לתת, היה לך כיבוד הורים שכל אבא ואמא חלמו, כל מי שהיה סביבך אהב אותל ורצה בקרבתך, בכל מקום שהיינו מסתובבים אתה מכיר אנשים, אני גאה בך נועם, מייעץ לאחיותך וגם לאחים הגדולים שלך, אמנם היית בן זקונים אבל כולם התייעצו איתך, לך לשלום נועם ותהיה מליֶ יושר עלינו, תודה לך נועם ומצדיע לך, לא אשכח אותך לעולם".

אמו אילנית ספדה: "נועם שלי, אהוב שלי. למה? איך נפרדים ממך ילד טוב וטהור, אהבת אמת. היית כל כל מחובר למשפחה, איך כיבדת אותי ואת אבא והקרבת את היקר מכל - את החיים שלך בשביל אחרים. מתוך כל הדמעות ומתוך כל השבר אני רואה אותך, נזכרת כשאתה נכנס בדלת מחויך כולך, ותמיד אומר, אני לא צריך כלום, תמיד החברים שלך אמרו החיוך של נועם שווה הכל, נועם השם ישמור אותך בן אהוב של אמא".

אחיו ירון הוסיף: "נועם אהרון אחי הקטן, הדוד האהוב, הלב מסרב להאמין, בשבוע שעבר נפגשנו ועכשיו אנחנו נפרדים. אהבת את הבריות באמת ודאגת לכל אחד ואחד, נפלת כגיבור במערכת להגנת מדינת ישראל, נזכור תמיד את החיוך והשקט שהשרית, את האור שהבאת לחיינו".

אחיו רועי הוסיף: "אני לא איש של שברים.. בטח על זה שלא שמרתי עליך, אתה נצחי, אנחנו לא נפרד ולא נשכח, אתה היית אחי הקטן אבל האח הגדול, איך שמרת עלינו ועל ההורים כל הזמן. לא רצית להדאיג, להציק או להשוויץ, והיה לך על מה, לא הספקת להביא את כל אותות ההצטיינות. נועם אל תלך, יש עוד הרבה דברים לעשות, תמיד אמרו שאני דומה לך אבל אין לי את הלב שלך לא את המידות, לא הכבוד שנתת להורים, נועם תודה על 21 שנים מושלמות, איל הצליחו להכניס לב כזה גדול לארון כזה גדול. השם יקום את דמך ודם כל הגיבורים שחרפו נפשם להגנת ישראל. לזכרך, ננסה להיות טובים יותר לזולת".

המג"ד ספד לו מתוך רצועת עזה: "חיוך כמו שלך אין, חיוך שובה, במקום שאין איש אתה היית. משפחת מסגדיאן, לצערי איני יכול להיות חלק ולחלוק כבוד לנועם, נשלים את המשימה שהתחלנו ביחד יהי זכרך ברוך".

חמישה לוחמים נפלו בתקרית הקשה, כאשר מלבד סמל פרש, נהרגו גם סמ"ר מאיר שמעון עמר בן 20 מירושלים, רס"ל במיל' בנימין אסולין בן 28 מחיפה, סמ"ר נועם אהרון מסגדיאן בן 20 מירושלים וסמ"ר משה שמואל נול בן ה-21 מבית שמש. כלל ההרוגים באירוע הם לוחמים בגדוד נצח יהודה (97) של חטיבת כפיר, שהיה מוכר בעבר בשם "הנח"ל החרדי".

פרטי התקרית: במוצאי שבת פתח צה"ל במבצע דו-חטיבתי של חטיבה צפונית וחטיבת המילואים 646 בבית חאנון - להתקפה וטיהור של מרחב נצור ומכותר. האירוע הקשה החל סמוך לשעה 22:00 בלילה, כשכוח של גדוד נצח יהודה יוצא להתקפה רגלית בציר שמאבטח את ההתקפה מאחור. מתחקיר ראשוני עולה כי לפחות שני מטענים רבי עוצמה הופעלו על הכוח הרגלי ובהמשך מארב מחבלים פתח האש לעבר כוח החילוץ.