הנביא שהפסיק לחזות: מיתוס תיכון בליך - מדוע נעצרה הנבואה ב-1992?

במשך עשרות שנים נתפס תיכון "בליך" ברמת גן בהוויה הישראלית כהרבה מעבר לבית ספר תיכון מקומי. ערב בחירות לכנסת, רחבת בית הספר הפכה למעבדת בחירות לאומית פעילה. פוליטיקאים בכירים הגיעו לנאום, כלי התקשורת המתינו במתח לתוצאות מדגם התלמידים, והציבור הרחב עקב בעניין רב אחר הנתונים. התחושה הייתה כי בני הנוער ברמת גן מחזיקים ב"יכולת נבואית" מיוחדת ומזהים לפני כולם את כיוונה הפוליטי של מדינת ישראל. אלא שכאשר בוחנים את הנתונים באופן עובדתי, מתברר שהמיתוס הזה נשען בעיקר על זיכרון היסטורי סלקטיבי. היכולת של "בליך" לחזות את המפלגה המנצחת נעצרה למעשה בשנת 1992, ומאז - פעם אחר פעם - המספרים הפריכו את האגדה.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

הולדת המיתוס: 1977 ו-1992

האמונה ב"מדגם בליך" כברומטר לאומי נולדה בשתי נקודות מפנה פוליטיות מרכזיות. ב-1977 הצביעו תלמידי בליך בכיוון המהפך שהעלה את הליכוד בראשות מנחם בגין לשלטון, ובניצחון רבין ב-1992 זיהו התלמידים נכונה את ניצחונה של מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין. שתי ה"פגיעות" הללו נחקקו בזיכרון הציבורי והתקשורתי. אולם, שתי הצלחות היסטוריות אינן מהוות שיטת חיזוי מדגמית או מדורגת. מאז 1992 התקשתה הצבעת תלמידי בליך לשקף את תוצאות הקלפי הארצית.

המציאות הסטטיסטית: הפער בין התיכון לקלפי הארצית

מדוע נפלה היכולת של בליך במשך 34 שנה? התשובה הסטטיסטית פשוטה. בליך אינו מדגם מייצג של החברה הישראלית. מדובר באוכלוסייה צעירה מאוד, בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים וגאוגרפיים מוגדרים מאוד, והיא אינה משקפת את המגוון הדמוגרפי, הדתי והחברתי של כלל אזרחי ישראל.

סקירת מערכות הבחירות בשני העשורים האחרונים (2006–2026) מראה בבירור את מגמת הסטייה:

• 2006: "קדימה" מובילה בבליך (36.1%) ומנצחת גם בבחירות האמת (29 מנדטים) - ה"פגיעה" המלאה היחידה בתקופה זו.

• 2009: לא נערכה הצבעה בבית הספר עקב מבצע "עופרת יצוקה".

• 2013: "יש עתיד" מנצחת בבליך עם 27%, אך "הליכוד-ביתנו" מנצחת בבחירות האמת (31 מנדטים).

• 2015: "המחנה הציוני" מוביל בבליך בשיעור של 32% (מול 14% בלבד לליכוד), בעוד "הליכוד" מנצח בבחירות האמת עם 30 מנדטים.

• 2019 א': "כחול לבן" זוכה ל-47% בבליך (מול כ-20% לליכוד), אך בבחירות האמת שתי המפלגות מסיימות בתיקו של 35 מנדטים כל אחת.

• " 2022: יש עתיד" מקבלת 45.1% בבליך, אך הליכוד מנצח בבחירות האמת עם 32 מנדטים.

• 2026: תלמידי בליך מעניקים 32.2% לרשימת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט ו-22.4% ל"ביחד" בראשות נפתלי בנט, בעוד הליכוד מקבל 15.5% בלבד (תוצאות האמת של מערכת בחירות זו יתבררו באוקטובר).

ניתוח המגמה: מדוע הניבוי אינו עובד?

מתוך חמש מערכות בחירות שנערכו ונבדקו מאז 2006 רק פעם אחת (ב-2006) חזה בליך באופן מובהק את המפלגה המנצחת. בשלוש מערכות בחירות (2013, 2015, 2022) חזה בליך מפלגה מובילה שונה לחלוטין מזו שנבחרה בפועל. במערכת בחירות אחת (2019 א') התקבל פער עצום בבליך לטובת "כחול לבן" שלא התממש בקלפי הארצית. הסיבה לפער פשוטה. תיכון בליך אינו מדגם סטטיסטי של מדינת ישראל. מדובר באוכלוסיית תלמידים צעירה מאוד, המרוכזת באזור גאוגרפי וסוציו-אקונומי מסוים, אשר אינה מייצגת את כלל ציבור הבוחרים מבחינת גיל, אורח חיים, דמוגרפיה ודפוסי הצבעה.

המסקנה מניתוח הנתונים היא חד-משמעית - מאז 1992 הניסיון לראות בבית הספר בליך "מכון סקרים" או "נביא בחירות" פשוט אינו עומד במבחן המציאות. עם זאת, היעדר יכולת החיזוי אינו הופך את המפעל של בליך לחסר חשיבות. להפך, מדובר בחינוך לאזרחות פעילה. בית הספר מעניק לבני נוער הזדמנות ראשונה להתנסות חווייתית בדמוקרטיה - ניהול קמפיינים, עימותים פוליטיים, דיונים והצבעה בקלפי. גם בהיבט של שיקוף עמדות בני הנוער יש למדגם ערך. התוצאות מהוות מראה מעניינת לבחירותיהם ולסדר העדיפויות של תלמידים בוגרים באזור המרכז, גם אם אינן מייצגות את כלל החברה. הגיע הזמן לשחרר את בליך מהציפייה להיות "חזאי הלאום". הבחירות בבית הספר אינן כלי לחיזוי עתיד המדינה, אלא כלי חינוכי ראשון במעלה לעיצוב אזרחי המחר.

לסיכום - הערך האמיתי של בליך

הפער בין תוצאות בית הספר לתוצאות האמת אינו הופך את הבחירות בבליך לחסרות משמעות. להפך. הערך האמיתי אינו טמון בשאלה "מי ניצח במדגם", אלא בכך שבני הנוער מתנסים בהליך דמוקרטי. הם נחשפים למפלגות, מקיימים ויכוחים, מנהלים קמפיינים ומצביעים. בשורה התחתונה - אף על פי שאולי יקלע בית הספר לתוצאות בחירות נוספות בעתיד, הגיעה העת להחזיר את בליך למקומו הטבעי - לא "נביא הבחירות", לא מכון סקרים ולא מכונת חיזוי. בליך הוא מראה מעניינת וחשובה של בני הנוער שמצביעים בו, אך הוא כבר מזמן אינו מראה אמינה של מדינת ישראל כולה.

על הכותב: ד"ר איתן לסרי מומחה לממשל ומדיניות ציבורית, לשעבר יועץ לראשי ממשלה ומעורב במערכות הבחירות לראשות הממשלה ולכנסת בישראל.