לפני 7 באוקטובר: כך הצביעו בערים הגדולות בבחירות הקודמות

בזמן שחברי הכנסת והמפלגות מחדדים את המסרים לקראת הבחירות הקרבות, ניתוח נתוני ההצבעה מהמערכת האחרונה מעניק הצצה מדויקת לניתוח השטח. הבחירות המקומיות והארציות הוכיחו שוב כי ישראל אינה עשויה ממקשה אחת; הפיזור הגיאוגרפי והדמוגרפי מציג פרופיל הצבעה שונה לחלוטין בין מטרופולינים, ערים מעורבות, מעוזים חרדיים וערי הפריפריה.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

בתל אביב-יפו, נקודת העוגן של האופוזיציה, מפלגת יש עתיד הובילה בפער משמעותי עם 32.8% מכלל הקולות הכשרים. הליכוד ניצבה במקום השני בעיר עם 17%, בעוד המחנה הממלכתי (11%), מרצ (10.9%) והעבודה (9.3%) ריכזו יחד נתח מרכזי מקולות התושבים.

לקראת 2026, המאבק בתל אביב צפוי להתמקד בשאלה האם המפלגות במרכז-שמאל יצליחו לשמור על שיעור הצבעה גבוה ולמנוע זליגה אל אלטרנטיבות חדשות כמו איזנקוט או ביחד עם נפתלי בנט, שלא התמודד בבחירות האחרונות אך כבר היה ראש ממשלה.

מהעבר השני, בירושלים, העיר הגדולה בישראל, התמונה הפוכה בתכלית. יהדות התורה זכתה במקום הראשון עם 23.8%, כשאחריה הליכוד (19.1%), ש"ס (18.3%) והציונות הדתית (14.2%).

הציבור החרדי והדתי בעיר מהווה רוב מכריע של כ-75% מכלל המצביעים, מה שהופך את הבירה למעוז הקשיח ביותר של הקואליציה.

זירת הקרב על הקול הצף - והעיר שניבאה את התוצאות

הקרב האמיתי על הרכבת הממשלה הבאה יוכרע בערים שבהן קיים תמהיל של אוכלוסייה מסורתית, חילונית ועולים. בראשון לציון, למשל, הליכוד הובילה עם 32.4%, אך יש עתיד נשפה בעורפה עם 25.2%, לצד נתח משמעותי של המחנה הממלכתי (13.8%) והציונות הדתית (9.7%). בבאר שבע, לעומת זאת, השליטה של הליכוד הייתה מובהקת הרבה יותר והגיעה ל-40.3%, בעוד הציונות הדתית התבססה ככוח השני בעיר עם 15.7%, ויש עתיד קיבלה 12%.

באשדוד נרשם פיצול מעניין: הליכוד הובילה עם 28.9%, אך המפלגות החרדיות ש"ס (15.7%) ויהדות התורה (13.4%) הצליחו לגרוף יחד כמעט שליש מקולות העיר, לצד נוכחות חזקה של יש עתיד (12.8%) וישראל ביתנו (10.4%).

בחינת נתוני ההצבעה ברמת הדיוק הסטטיסטית מגלה כי רחובות היא העיר שהציגה את ההלימה הגבוהה ביותר לתוצאות הארציות של הבחירות. התפלגות הקולות בעיר, שבה הליכוד קיבלה 25.8%, יש עתיד 23.1%, הציונות הדתית 13.1% והמחנה הממלכתי 10.6%, שיקפה כמעט אחד ל-אחד את יחסי הכוחות בקלפיות ברחבי המדינה.

התמהיל הקהילתי הייחודי ברחובות, המשלב אוכלוסייה חילונית, דתית-לאומית, חרדית ועולים, הפך אותה למיקרוקוסמוס של הציבור הישראלי, ולזירה ששווה לעקוב אחריה מקרוב לקראת 2026. במקומות השני והשלישי במדד הניבוי הארצי ניצבות פתח תקווה וחיפה.

הערים המעורבות והמגזר החרדי

בבני ברק נרשמה המשמעת הסיעתית הגבוהה ביותר במדינה: יהדות התורה גרפה 59.8% מהקולות, וש"ס תפסה את המקום השני עם 30.2%. הציונות הדתית והליכוד הסתפקו בשאריות בלבד (4.4% ו-3.4% בהתאמה).

בחיפה, העיר המעורבת השלישית בגודלה, התפצלו הקולות בין מספר רב של רשימות: יש עתיד הובילה עם 26.3%, הליכוד קיבלה 20.9%, והמחנה הממלכתי זכה ב-10.1%. במקביל, ישראל ביתנו רשמה נתון נאה של 8.1%, וחד"ש-תע"ל הובילה במגזר הערבי בעיר עם 5.7%. בנצרת, הרשימות הערביות חילקו ביניהן את רוב הציבור: חד"ש-תע"ל עם 45.3%, בל"ד עם 26.2% ורע"מ עם 21.4%.