בחירות 2026: מפת הליכוד השתנתה - כך הצביעה למפלגה כל עיר בישראל מאז 2009

בפברואר 2009 הליכוד קיבל 21.6% מהקולות הארציים. ב-2022 זה צמח ל-23.4%. במבט ארצי, כמעט כלום לא השתנה בארבע-עשרה שנים. ברמת הערים, מפת התמיכה בליכוד של 2022 היא מפה אחרת לגמרי מזו של 2009. ניתחנו את נתוני ההצבעה הרשמיים של ועדת הבחירות בכל שמונה מערכות הבחירות: 2009, 2013, 2015, אפריל וספטמבר 2019, 2020, 2021 ו-2022, בכל יישובי הארץ. 18 ערים נבחרו להמחשת המגמה. הנה מה שמצאנו.

דימונה: הסיפור של מעוז הליכוד בשלושה פרקים

המסלול של דימונה הוא הדוגמה המושלמת לכוחו של מבט רב-שנתי. ב-2009 הצביעו בה 28.2% לליכוד; ב-2013, 31.8% בלבד; ב-2015, 41.1%; באפריל 2019, קפיצה ל-56.3%; ובספטמבר 2019, 55.2%. בשיא, בבחירות מרץ 2020, הגיעה דימונה ל-61.8% ליכוד, יותר משלושה מכל חמישה מצביעים. מאז החלה ירידה הדרגתית, 54.9% ב-2021 ו-50.9% ב-2022, במקביל להתחזקות הציונות הדתית.

מ-2013 עד אפריל 2019 דימונה קפצה 24.6 נקודות, ומתוכן 15.3 נקודות רק בין 2015 לאפריל 2019, על רקע שנות החקירות נגד נתניהו ותחילת רצף מערכות הבחירות.

התבנית שחוזרת כמעט בכל הפריפריה

אותה מגמת עלייה ארוכת טווח שהגיעה לשיא ב-2020 חוזרת בעיר אחר עיר: באר שבע (27.8% ב-2009, שיא של 50.2% ב-2020, ירידה ל-40.3% ב-2022), קריית שמונה, אילת, אשקלון, נהריה, עפולה, טבריה. שימו לב: המגמה לא הייתה חלקה תמיד, בבאר שבע למשל הייתה אפילו ירידה קלה מ-38.0% ב-2013 ל-37.7% ב-2015, ותנודות דומות נרשמו באשקלון ובנהריה.

וזו אולי התגלית המעניינת ביותר במסלול המלא: בחירות מרץ 2020, הסבב השלישי, ערב התפרצות משבר הקורונה בישראל, היו שנת השיא של הליכוד בכל אחת מ-18 הערים שנבחרו לניתוח ההשוואתי.

לא רק בפריפריה: גם בגבעתיים (20.3%), ברעננה (27.1%), בכפר סבא (27.3%) ובהוד השרון (23.6%) רשם הליכוד באותן בחירות את התוצאה הגבוהה שלו בתקופה שנבדקה. ומאז? בין 2020 ל-2021 איבד הליכוד קולות בכל אחת מ-18 הערים, ללא יוצא מן הכלל, מ-61.8% ל-54.9% בדימונה, מ-27.8% ל-20.6% בירושלים. אך בין 2021 ל-2022 נרשמה דווקא התאוששות קלה באילת, גבעתיים, רעננה, הוד השרון, כפר סבא ותל אביב. עם זאת, נכון ל-2022, כל 18 הערים עדיין נמצאו מתחת לרמת השיא של 2020.

במקביל לירידת הליכוד, מפלגות ימין אחרות, כמו תקווה חדשה של גדעון סער בבחירות 2021, ימינה ובהמשך הציונות הדתית, קיבלו נתח משמעותי מהקולות. בעוד הפריפריה עשתה מסע ארוך, ערי המרכז הוותיקות כמעט לא זזו, וכשזזו, זה היה כלפי מטה.

גבעתיים: 20% ב-2009, 15.8% ב-2022, עם מסלול שטוח כמעט לחלוטין בדרך. הוד השרון נעה כל העשור בין 18% ל-23%. תל אביב מעולם לא חצתה את רבע הקולות, אפילו לא בשנת השיא 2020, שבה עמדה על 21.8%, אך רעננה וכפר סבא כן חצו את הרף הזה בשיא 2020, עם 27.1% ו-27.3% בהתאמה.

הערים שכבר חזרו אחורה

ויש קבוצה שלישית שהמסלול המלא חושף: ערים שבהן הליכוד כבר עבר את השיא ונמצא בנסיגה ממשית. לוד: מ-38.9% ב-2020 ל-28.5% ב-2022, ירידה שכבר החזירה את הליכוד אל מתחת לרמת 2013, אז קיבל בעיר 33.3%. רמלה: מ-48.5% ל-39.4%. עכו: מ-39.4% ל-32.8%. אשדוד ירדה מ-36.6% ל-28.9%.

מבין הערים שבדקנו, השחיקה החדה ביותר בין 2020 ל-2022 נרשמה דווקא בפריפריה, דימונה (-10.9 נקודות), טבריה (-10.6), לוד (-10.4) ועפולה (-10.2), לצד באר שבע (-9.9) ונהריה (-9.4). רמלה, אשדוד ועכו ספגו שחיקה מתונה יותר יחסית (-9.1, -7.7 ו--6.6 נקודות בהתאמה), אך עדיין מהותית.

מה זה אומר לקראת הבחירות?

המסלול המלא מלמד ששום דבר אינו קבוע: הפריפריה שנדדה לכיוון הליכוד בעיקר בין 2015 ל-2019 נמצאת מאז 2020 בנסיגה איטית ממנו, והשאלה הגדולה של הבחירות הקרובות היא לאן הקולות האלה הולכים, על אחת כמה וכמה לאחר שבעה באוקטובר. האם הם נשארים בגוש (ציונות דתית, חרדים), חוזרים לליכוד, או שיעברו לגוש השני. הערים שכדאי לצפות בהן: לוד, רמלה, עכו ואשדוד, ולצדן דימונה וטבריה, שם נרשמה השחיקה העמוקה ביותר מאז שיא 2020.

מתודולוגיה: הנתונים מבוססים על תוצאות ההצבעה הרשמיות של ועדת הבחירות המרכזית, ברמת יישוב, בשמונה מערכות הבחירות מ-2009 עד 2022, בכל יישובי הארץ; 18 ערים נבחרו להמחשת המגמה בכתבה זו. האחוזים הם חלקו של הליכוד (מחל) מסך הקולות הכשרים בכל יישוב. הערה: ב-2013 התמודד הליכוד ברשימה משותפת עם ישראל ביתנו ("ליכוד ביתנו"), ולכן נתון אותה שנה משקף את הרשימה המשותפת. שיאי "2020" המוזכרים בכתבה מתייחסים לתקופה הנבדקת (2009–2022) בלבד. הכתבה עוסקת בדפוסי הצבעה לליכוד ספציפית, ולא בהצבעה לגוש הימני בכללותו - מעבר קולות בין הליכוד למפלגות ימין אחרות אינו בהכרח מייצג שינוי אידיאולוגי.