מחקר חושף: לחרדים בפריפריה יש פחות ילדים - ויותר רכבים

מחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, שנערך על ידי ד"ר פאבל ז'לנוב, חושף היום (שני) הבדלים משמעותיים באורח החיים של משפחות חרדיות המתגוררות בפריפריה לעומת המרכז. מהמחקר עולה כי מעבר של חרדים מהמרכז לפריפריה אינו רק פתרון למצוקת הדיור, אלא גם תהליך שמשפיע על דפוסי החיים, ההוצאות והילודה של המשפחה.

פערי ילודה ברורים:

בקרב חרדים בגילי 35-39, למשקי בית בפריפריה יש בממוצע 3.9 ילדים - פער של כמעט ילד אחד לעומת 4.8 ילדים במשקי בית חרדיים במרכז. המגמה הזו מתעצמת לאור העובדה כי שיעור המשפחות החרדיות בפריפריה כמעט והוכפל בתוך ארבע שנים: מ־5.4% בשנת 2015 ל־9.4% בשנת 2019.

יותר רכבים ויותר מסכים:

אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא הקשר בין החזקת רכב לבין ילודה. במשקי בית חרדיים בגילי 35-39 המחזיקים רכב יש בממוצע 1.2 ילדים פחות מאשר במשפחות ללא רכב. בפריפריה שיעור הבעלות על רכב גבוה משמעותית, מה שמחזק את הקשר בין ניידות ואורח חיים לגודל המשפחה. גם החזקת טלוויזיות גבוהה יותר בפריפריה - בקרב משפחות בגילי 30-39 עומד שיעור הבעלות על טלוויזיה על 6.9%, לעומת 1.5% בלבד במרכז.

הוצאות וחיסכון:

למרות שהדיור בפריפריה זול בכ-30%-40% מהמרכז, ההוצאות על תחבורה ותקשורת גבוהות יותר: עבור חרדים צעירים (18-29) ההוצאה הממוצעת לנפש בפריפריה עומדת על 1,483 שקלים בחודש, לעומת 1,107 שקלים במרכז. עם זאת, החיסכון החודשי גבוה יותר בפריפריה - בגילי 30-39 עומד החיסכון על 1,490 שקלים לעומת 1,209 שקלים במרכז, ובגילאי 40 ומעלה הפער אף גדל.

השכלה גבוהה לנשים:

נשים חרדיות בפריפריה משכילות יותר - כ-41% מחזיקות תעודת בגרות או תואר אקדמי, לעומת 34% במרכז. מדובר בשיעורים נמוכים יותר בהשוואה לנשים לא־חרדיות, אך הם מצביעים על כך שמדובר במשפחות שבהן לנשים יש אפשרויות תעסוקה רחבות יותר, מה שמעצים את השפעת המעבר לפריפריה על אורח החיים והניהול המשפחתי.

פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש, מציין: "המעבר לפריפריה אינו רק פתרון דיור - הוא משנה בפועל את דפוסי החיים והילודה בחברה החרדית. מקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון את ההשפעות החברתיות והדמוגרפיות של מדיניות הדיור והתחבורה, שכן מדובר בהחלטות שמעצבות תהליכים ארוכי טווח".