יותר מדי "אני, אני ואני": הסימנים שמראים שאתם יותר מדי מרוכזים בעצמכם

לפני מספר שנים, השחקנית ג'מימה קירק ("בנות") חוללה סערה קטנה ברשת כשהשיבה למעריצה ששאלה כיצד נשים צעירות וחסרות ביטחון יכולות להתמודד. קירק ענתה בישירות: "אני חושבת שאתן פשוט חושבות על עצמכן יותר מדי". התשובה הזו הפכה מיד למם ויראלי, אך מעבר לבוטות שלה, היא נגעה בנקודה רגישה בתרבות המודרנית.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

"כל אחד מאיתנו יכול להיות מרוכז בעצמו, מחפש תשומת לב או מתגונן לעיתים", הסבירה סנדרה יאנקה אדו, פסיכולוגית בארגון The Black Girl Doctor למגזין האמריקני Huffpost. "ההבדל הוא שקלינאים מחפשים דפוס עקבי, שחוזר על עצמו במערכות יחסים ובסיטואציות שונות לאורך שנים".

אז איך תדעו אם חציתם את הגבול שבין טיפול עצמי בריא לאנוכיות מזיקה? הנה 4 הסימנים המרכזיים:

1. קושי מתמשך בניהול מערכות יחסים

אם אתם מגלים שקשה לכם לשמור על חברויות, קשרים משפחתיים או יחסי עבודה תקינים לאורך זמן, ייתכן שהסיבה נעוצה בריכוז עצמי גבוה מדי.הדדיות ועניין אמיתי באדם אחר הם הלב של כל מערכת יחסים קרובה. לא מדובר בריב ספציפי עם חבר מהעבר, אלא בדפוס רוחבי שחוזר על עצמו בכל מעגלי החיים.

2. קושי להפגין עניין בדעות ובסיפורים של אחרים

התעסקות עצמית היא נורמלית לחלוטין בתקופות זמניות של משבר, מחלה, שינוי קריירה או מעברים משמעותיים בחיים. הבעיה מתחילה כשהמיקוד בעצמכם הופך לכרוני ומגיע על חשבון תכונות בסיסיות כמו אמפתיה, לקיחת אחריות או היכולת "לפנות מקום" בראש לצרכים ולרגשות של האדם שיושב מולכם.

3. חוסר יכולת לשאת את המחשבה שאינכם מרכז התשומת לב

אדם שמרוכז בעצמו ימצא תמיד את הדרך להסיט את השיחה בחזרה אליו. אם חבר מספר על מרתון שהוא מתאמן אליו, האדם המרוכז בעצמו יתפרץ ויספר על הריצה שלו; הוא ימזער את החוויה של האחר כדי להישאר הפוקוס. לא מדובר באנקדוטה חד-פעמית שנועדה ליצור חיבור, אלא בדפוס קבוע שבו שיחות שאמורות לעסוק במישהו אחר – נחטפות שוב ושוב.

4. היעדר יכולת להתנצל או לקחת אחריות

זהו אחד מסימני האזהרה הבולטים ביותר. אנשים אגוצנטריים מתקשים לפתור קונפליקטים כיוון שהם לא מסוגלים להגיד "טעיתי" בלי לתרץ, להתגונן או להקטין את הפגיעה של הצד השני. לעיתים קרובות הם ישתמשו במניפולציה ויגידו משפטים כמו: "נו טוב, כנראה שאני חבר נוראי" או "אני כנראה לא עושה שום דבר בסדר". התנצלות כזו מחזירה את הפוקוס אליהם ואל הרגשות שלהם, במקום לייצר לקיחת אחריות אמיתית.

מתי "אנוכיות" היא דווקא דבר בריא?

הפסיכולוגים מדגישים כי ישנו גם צד חיובי למודעות עצמית. לעיתים, התבוננות פנימית היא דווקא כלי מחבר – למשל, אם שמתם לב שאמרתם משהו פוגע במהלך ארוחת צהריים, והרמתם טלפון כדי להתנצל, הריכוז העצמי הזה חיזק את הקשר.

בנוסף, עבור אנשים שגדלו בסביבה שעודדה הקרבה עצמית, כל ניסיון להציב גבול או לדאוג לצרכים של עצמם עלול להרגיש להם בטעות כמו נרקיסיזם. לא, אתם לא ב'אולימפיאדת הרשע', זו פשוט כמות בריאה ונחוצה של עמידה על שלכם.

הרשתות החברתיות אמנם מעודדות אותנו לעסוק ב"אני" ולחפש לייקים באופן קבוע, אך אם אתם בכלל מוטרדים מהשאלה האם אתם מרוכזים בעצמכם יותר מדי, ומסוגלים לבחון את ההתנהגות שלכם מול אחרים – הסירו דאגה מלבכם. עצם קיומו של החשש הזה מעיד שיש לכם יכולות אמפתיות שאינן עולות בקנה אחד עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית.