"העורף יופצץ": מסמכים נדירים חושפים - האזהרה של בן גוריון אחרי מבצע קדש

נאום ודפי יומן מהימים שאחרי מבצע קדש שנחשפו היום (ראשון) לקראת יום העצמאות ה-78, חושפים כי ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון חשש מהאשליות הטמונות בניצחון צבאי. המסמכים משרטטים תרחישים שנשמעים מוכרים להפליא גם בישראל של היום.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

המכון למורשת בן-גוריון וארכיון בן-גוריון חשפו את המסמכים הנדירים, הכוללים נאום שנשא בן-גוריון בפני סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל ב-27 בדצמבר 1956, לצד דפים מיומנו האישי. התמונה העולה מהם מורכבת ומפוכחת: 

לצד ההישג הצבאי המרשים, בן-גוריון מבקש להזהיר דווקא מפני האשליות שעלולות להיווצר בעקבות ניצחון מהיר. כבר בפתיחת דבריו קבע: "אני רוצה להגיד מה אין ללמוד מלקח סיני. אין ללמוד ממנו איך לעשות את המלחמה הבאה". 

מהמסמכים עולה שבן-גוריון זיהה שורת אתגרים שלא באו לידי ביטוי במערכת סיני אך יהיו מרכזיים בעתיד: מלחמות רב-חזיתיות, פגיעה בעורף האזרחי, היעדר סיוע בינלאומי ושחיקה מהתארכות המערכה. הוא הדגיש כי הצלחת המבצע אינה משקפת בהכרח את תנאי המלחמות הבאות, ואף עלולה ליצור נקודות עיוורון.

הוא הדגיש כי המלחמה הבאה עלולה להיכפות על ישראל ולא להיות יוזמה שלה: "ייתכן שבמלחמה הבאה לא אנחנו נהיה התוקפים אלא הנתקפים", הוא אמר. אחר כך הוסיף כי ייתכן שהעימות לא יהיה מול אויב אחד בלבד אלא מול "כמה צבאות… ייתכן שבמלחמה הבאה יהיה מספר התוקפים גדול יותר וגם צבאות יותר טובים". 

הוא אף שלל הסתמכות על סיוע חיצוני: "אין לנו שום יסוד להניח שבמלחמה הבאה יהיו לנו כוחות עוזרים מבחוץ". הוא הזהיר מפני הסתמכות יתר על כוח אווירי בלבד והדגיש כי הפעולה שתוביל לניצחון צריכה להיות רב-זרועית, אך יש להשקיע בבניית חיל האוויר ככוח מחץ.

אלא שעיקר דבריו מוקדש לאזהרה מפורטת מפני המלחמה הבאה כזו שלא תדמה כלל לזו שהסתיימה זה עתה. הוא מתאר שורה של תרחישים אפשריים, אשר במבט עכשווי נדמים כמעט כנבואה: "מלחמה הבאה היא עלולה להיות מלחמה ממושכת ומלחמה ממושכת תטיל עלינו עול כבד". גם בתחום האבדות הוא מסרב לאשליות: "ההצלחה לצמצם נפגעים אינה מובטחת בעתיד. אין ביטחון שנוכל לתכנן שיהיה לנו מינימום של נפגעים במלחמה הבאה".

אחת הפסקאות המצמררות ביותר במסמך מתייחסת לעורף הישראלי, ובקריאה היום קשה שלא להרגיש עד כמה הדברים רלוונטיים: "במלחמה הזאת ידוע שהעורף היה נפלא… זה לא יהיה כך במלחמה הבאה, תל אביב תופצץ, חיפה תופצץ ואנשים יהרגו… אין ביטחון כזה שהמוראל… יהיה כל כך גבוה". הוא זיהה כאן מוקדם מאוד את מה שהפך בעשורים הבאים למציאות מוכרת, זירות לחימה שמגיעות עד מרכזי האוכלוסייה, והעורף כמרכיב מכריע במערכה.

בדבריו שב והדגיש בן-גוריון את הצורך בראיית המציאות כפי שהיא, ללא אשליות: "אפשר להאמין ולבטוח בעתיד רק אם רואים את המציאות הקשה והמרה כמו שהיא, ולא עושים אילוזיות על חשבון המציאות". 

ביומנו באותו יום, בן-גוריון הוסיף אלמנט חשוב לא פחות, ליכוד העם והדגיש את חשיבות הצבא בכך: מה שנדרש הוא הגברת כוח האוויר והעלאת איכות הצבא - המוסרית והמקצועית וגם ליכוד העם. הצבא צריך להיות גורם בליכוד העם. גם עכשיו הוא כוח מחנך - יוצאי הצבא מחונכים יותר ביציאתם מהצבע מאשר בכניסתם. הצבא צריך להוות גם דוגמא לעם - וקודם כל סגל הפיקוד, בחברות ובמשמעת".

המסמכים, שמעולם לא פורסמו בצורתם המקורית, פותחים צוהר נדיר לחשיבתו האסטרטגית של ראש הממשלה הראשון של ישראל ומזכירים לנו כי לצד הסכנות שבהפסד, קיימות גם סכנות לא פחות משמעותיות דווקא ברגעי ניצחון.