הייתם מסתדרים? האנשים שנאלצים לעבוד תחת אש - ובלי מרחב מוגן

למרות הירי הנמשך מאיראן, עסקים רבים במשק חוזרים לעבוד באופן מדורג, תחת אש ולפעמים ללא מיגון אפקטיבי - אבל האלטרנטיבה היא לפשוט רגל. אמש (ראשון) ב"מהדורה המרכזית", כתבת הכלכלה עדי כהן עם סיפורם של העסקים שמנסים לשרוד במלחמה.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

קרוב לארבעה שובועת של שגרת מלחמה עברו על ישראל, והמשק כבר מתחיל להתרגל, שוב, לפעילות תחת הגבלות מחמירות. בעלי העסקים והעובדים ממשיכים לנסות ולהניע את גלגלי הכלכלה הישראלית, בין אזעקה לאזעקה, בניסיון נואש לשמור על שגרה בתוך התופת.

את החזרה לפעילות המשק התנה אמנם פיקוד העורף בנגישות למרחב מוגן תוך פרק זמן מספק, אלא שבשטח, המציאות מורכבת בהרבה מההנחיות היבשות. בענף החקלאות, למשל, אין באמת פסק זמן. 

יוני, עובד בענף, מסביר כי בטבע אין כפתור "השהייה": אם לא יחלבו את הפרות בזמן הן פשוט ייפגעו פיזית. מדובר במשימה שחייבת להתבצע, גם כשבשמיים נשמעים הדי הפיצוצים.

מיטל רוסו מדגישה כי למרות הנחיות פיקוד העורף, קיימים מקומות עבודה רבים, מעסיקים ועובדים, שמוצאים את עצמם פועלים ללא כל אפשרות אמיתית להתמגן בזמן אמת. לדבריה, הפער בין ההוראה על הנייר לבין היכולת ליישם אותה בפועל בשטח הוא עצום.

גם בענף הבנייה האתגר הזה בולט במיוחד. השאלה הגדולה שעולה היא מה עולה בגורלם של אלו שנמצאים בשיא הגובה או בעמדות מורכבות: מה עושים המנופאים או אותם עובדים שתלויים ברתמות על פיגומים גבוהים כשיש אזעקה? התשובה של רוני, פועל באתר בנייה, כואבת בפשטותה: עבורם, הנגישות למרחב מוגן בתוך שניות היא כמעט בלתי אפשרית. הם נותרים חשופים, תלויים בין שמיים לארץ.

וכמו בכל משבר, גם כאן יש מי שחשופים לסכנות הללו מעט יותר. רוסו מציינת כי האוכלוסיות החלשות יותר במשק, וביניהן העובדים הזרים, הם אלו שמוצאים את עצמם פעמים רבות בחזית העבודה ללא פתרונות מיגון הולמים, כשהם נאלצים לבחור בין פרנסתם לבין ביטחונם האישי.

וכך, בניסיון לשמור על שגרה, על הכיס ועל גלגלי המשק בתנועה, עובדים הישראלים זה 18 ימים ברציפות בקו האש והטילים. זוהי שגרת מלחמה כפויה, כזו שכולם מקווים שהפעם - לא נצטרך באמת להתרגל אליה.