יאיר לפיד בנקודת שפל: האם ל"יש עתיד" - אין עתיד?

בבחירות האחרונות התייצב יאיר לפיד כראש החץ של מחנה האופוזיציה וסימן את עצמו כאלטרנטיבה השלטונית המובהקת לבנימין נתניהו. אולם כעת, פחות משנה למועד הבחירות המסתמן, המפלגה נמצאת במצב הקשה ביותר מאז נוסדה. "יש עתיד" מתרסקת בסקרים ונראית כמי שנותרה ללא ה"דגלים" המרכזיים שהניפה במשך עשור.

השינויים הדרמטיים במפה הפוליטית בשבועות האחרונים הותירו את לפיד במצוקה אסטרטגית מול שאר ראשי המרכז-שמאל. מצד אחד, נפתלי בנט "שותה" את מצביעי המרכז הממלכתי; מצד שני, יאיר גנץ ויאיר גולן מבצעים מהלכי ענק שמשאירים את לפיד מחוץ למשחק.

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ פרסם לאחרונה "ריאיון" תוצרת בית, בו חשף שינוי כיוון דרמטי ששומט את הקרקע תחת הקו המוביל של לפיד. "תם עידן החרמות", הצהיר גנץ והבהיר כי לא יפסול ישיבה בממשלה אחת עם נתניהו, שכן ממשלה עם גורמים קיצוניים גרועה בעיניו יותר. במקביל לריכוך מול נתניהו, גנץ בחר לתקוף בחריפות את יאיר גולן וטען כי האחרון "שונא את ביבי יותר משאוהב את המדינה". 

 בעוד גנץ פונה ימינה ולמרכז, יאיר גולן מבצר את מעמדו משמאל. יו"ר "הדמוקרטים" קיים הצהרה בה הכריז על הצטרפותם של בכירי פעילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית למפלגתו. השמות שהוצגו – בהם משה רדמן, עמי דרור, דני אלגרט (אחיו של החטוף איציק אלגרט ז"ל), תומר אביטל וקטי פיאסצקי – מסמנים את גולן כיורש הבלעדי של אנרגיות "קפלן".

השילוב בין גנץ, שמוכן לשבת עם נתניהו, לבין גולן, שסחף אליו את מובילי המחאה, מותיר את יאיר לפיד ללא דגל ברור וללא קהל יעד מוגדר. האם ל"יש עתיד" יש עדיין עתיד כאלטרנטיבה שלטונית?