נתניהו פוגע בוינטר ומסכן את הימין, ומדוע נצחון איזנקוט יהיה תחת הליכוד? | אלירז שדה

יאיר לפיד צריך, אולי יותר מכל, להישיר מבט אל בוחריו ולבקש סליחה. השנים שבהן קיבל מנדט ציבורי רחב לעשייה ירדו במידה רבה לטמיון בגלל חרם פוליטי שהפך למטרת-על, כזה שהיה גדול ממנו. נכון, ייתכן ששבירת החרם מצידו הייתה גוררת ביקורת נוקבת מתוך הבייס הפוליטי שלו, אך בדיוק כאן נמדדת מנהיגות - ביכולת לספוג אש ציבורית זמנית, מתוך הבנה שלא ניתן לנהל מדינה באווירת קמפיין נצחית.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

אילו לפיד היה חפץ בהשפעה ממשית לטווח ארוך, היה עליו להסביר לציבור שלו שכניסה לממשלות - טובה עבורם לטווח הארוך. הדחת נתניהו היא אולי סיסמת בחירות יעילה, אבל לא יכולה להיות מטרת העל.

אלא שהתבנית הזו, כך נדמה, משכפלת את עצמה גם אצל שחקנים נוספים בגוש. אחרי אביגדור ליברמן, הגיע כעת תורו של גדי איזנקוט להצהיר כי לא יישב עם המפלגות הערביות. הצהרה זו תעמיד את איזנקוט בפני אותה דילמה מבנית: בהנחה שלא ישיג רוב של 61 ממליצים בלעדיהן, האם ידע להתגבר על המשקעים ולשבת תחת נתניהו כדי לעצב מציאות ישראלית חדשה, או שמא יגזור על עצמו גורל פוליטי דומה לזה של לפיד וגנץ? ההיסטוריה הפוליטית של השנים האחרונות מלמדת כי בהיעדר הכרעה, המערכת נותרת משותקת: נתניהו ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר, או לחלופין, מוקמת קואליציה המבוססת על מפלגתו של מנסור עבאס - הכלאה פוליטית לא טבעית שאת השלכותיה המסוכנות המערכת כבר חוותה.

בעוד שבמרכז-שמאל מתקשים לצאת ממעגל הפסילות, במפת הגושים של הימין מתפתחת דרמה מסוג אחר לגמרי. כניסתו של עופר וינטר למגרש, עם הכרזה על הקמת מפלגה חדשה לפני כעשרה ימים בלבד, מהווה כיום את החידוש היחיד בנוף הפוליטי הממוחזר. במקום לברך על רענון השורות, בנימין נתניהו פועל כדי למנוע מוינטר לעבור את אחוז החסימה, ובניסיונו לבלום את השחקן החדש הוא מסתכן בשריפת קולות יקרים לגוש הימין כולו. עם זאת, הדינמיקה צפויה להשתנות. הלחץ הכבד המופעל כעת על וינטר צפוי להתפוגג מיד לאחר סגירת הרשימות. בנקודה זו הגלגל יתהפך, ונתניהו ייאלץ להיזהר מאוד שלא להצטייר כמי שמסכן באופן אקטיבי את השגת הרוב לגוש ושורף קולות.

גם שותפים פוטנציאליים אחרים צריכים לנהוג בזהירות. ירון זליכה, המנהל מגעים מול וינטר, חייב להגיע למשא ומתן בעמדה צנועה במיוחד. הפגנת שרירים מיותרת או התעקשות על דרישות קשיחות מצדו עלולות לעלות לו במחיר כבד - והוא ימצא את עצמו פעם נוספת בחוץ, ואולי אף בקצו של החלום הפוליטי שלו. בסופו של דבר, המערכת הפוליטית הנוכחית אינה סלחנית כלפי טעויות טקטיות, ומי שלא ישכיל להתפשר, ימצא את עצמו צופה במשחק מהיציע.