- i24NEWS
- דעות ופרשנויות
- המזרח התיכון חי כבר ביום שאחרי וכולם מנסים למצוא מקום בסדר החדש | פרשנות
המזרח התיכון חי כבר ביום שאחרי וכולם מנסים למצוא מקום בסדר החדש | פרשנות
המזה"ת מתנהג כאילו הסכמים בין ארה"ב לאיראן ובין איראן לעומאן על הורמוז הם עובדה מוגמרת • השחקנים האזוריים נערכים מחדש בניסיון להבטיח את מקומם בסדר האזורי החדש

ההסכמים בין ארצות הברית לאיראן ובין איראן לעומאן בעניין מצר הורמוז עדיין לא נחתמו, אבל המזרח התיכון כבר מתנהג כאילו הם עובדה מוגמרת. כמעט כל שחקן אזורי נערך מחדש ומנסה להבטיח את מקומו בסדר האסטרטגי המתהווה.
הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<
איראן פועלת כדי להבטיח שגם אם וכאשר תגיע להסכם עם וושינגטון, היא לא תגיע ללא מנופי הכוח שלה. החות'ים והמיליציות הפרו-איראניות בעיראק ממשיכים לאיים על סעודיה ועל מדינות המפרץ, ובכך משמרים את יכולתה של טהרן להפעיל לחץ על נתיבי השיט, מתקני האנרגיה והכלכלה האזורית.
אפשר לראות בכך ניסיון לבניית מימד חדש של כוח - מעין "מערך פרוקסי ימי", שמעניק לאיראן השפעה אסטרטגית גם ללא עימות ישיר. טהרן נחושה שלא לאפשר לאף מדינה לפגוע בפרוקסי שלה, בוודאי לא בחות'ים שעוד נכונו להם עלילות במצרי באב אל מנדב ובים סוף.
מול המהלך הזה, סעודיה אינה ממתינה. הברית הביטחונית עם טורקיה ופקיסטן משקפת את ההבנה שעליה לבנות מערך הרתעה אזורי רחב יותר, ולא להסתמך עוד באופן בלעדי על המטרייה האמריקנית.
השינוי מורגש גם בלבנון, בין היתר בהתקדמות במגעים מול ישראל. בביירות רוצים לקבוע עובדות בשטח בדרך המהירה והבטוחה ביותר ולהיפטר מהחסות האיראנית. אפילו חיזבאללה מנסה למצוא מקום חדש, ומכאן מגיעים מסרי הפיוס של הארגון כלפי סוריה החדשה, שעשויים להעיד על ניסיון להסתגל למציאות חדשה שבה השיקום, היציבות והסדר המדיני הופכים חשובים לא פחות מהמשך העימות.
ברקע ניצבת טורקיה, המבקשת להרחיב את השפעתה בסוריה ובלבנון. טורקיה מעוניינת לקדם את הרכבת החג'אזית ורוצה לשמור את לבנון וסוריה כשטחי השפעה שלה. לכן, בימים האחרונים היא מתווכת בין חיזבאללה לבין סוריה.
אפילו חמאס מחפש את מקומו. הדיונים סביב עתיד עזה, והנכונות לדון בשינויים במבנה הכוח שלו, משקפים הבנה שגם הוא יידרש למצוא דרך להשתלב במזרח התיכון שלאחר המלחמה. לכן, הם פועלים בשיטת ''ללכת עם עזה - ולהרגיש בלי עזה'', להצהיר על הנכונות להיפטר מהממשל האזרחי ומהנשק הכבד, אבל לשלוט בשלטון האזרחי באמצעות הדיפ סטייט ולשמור את הנשק הקל.
המשותף לכל המהלכים הללו הוא שהם אינם מתרחשים במקרה. הם מבטאים היערכות מוקדמת למאזן כוחות חדש. אם זו אכן המגמה, ההסכם בין וושינגטון לטהרן לא יסיים את המאבקים במזרח התיכון – אלא יפתח פרק חדש, שבו כל שחקן ינסה למקסם את הישגיו בתוך הסדר האזורי החדש.
