פנים למתווכות - ויד על ההדק: איראן ממתינה לתשובה מארה"ב, אך נערכת למערכה ממושכת

למרות הסירוב של הנשיא טראמפ, איראן עדיין ממתינה לתגובה רשמית מהמתווכות להצעתה האחרונה להפסקת אש, הכוללת דרישה לשחרור כ-12 מיליארד דולר מנכסיה המוקפאים, הסרת המצור והסנקציות, והפסקת אש שתכלול גם את לבנון. במקביל, טהרן ממשיכה לדבוק בדרישותיה ונערכת לאפשרות של מתקפה אמריקנית חדשה.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

ההצעה האיראנית מגיעה בשעה שהלחץ על טהרן הולך ומחריף. ארה"ב מגבירה את הלחץ הכלכלי והפיננסי - כולל פגיעה בקשרי התעופה של איראן, במערכת הבנקאית שלה ובגישתה למערכת ה-SWIFT, ובמקביל משגרת צוותים למדינות שונות כדי לעקוב מקרוב אחר יישום צעדי הבידוד הכלכלי. בתקשורת הערבית אף מדווח כי סעודיה ואיחוד האמירויות קוראות לממשל טראמפ להמשיך במדיניות הלחץ.

גם במרחב האווירי מתרחבת המערכה. ההגבלות על טיסות איראניות בעיראק מעוררות דאגה בטהרן ולחץ פוליטי בבגדאד; מפלגות עיראקיות דורשות מהממשלה לבטל את ההחלטה, ובמקביל מתקיימים מגעים בין עיראק לארה"ב בניסיון להשיג פטורים לאזורים מסוימים. לתסיסה זו תורם חבר פרלמנט איראני, שהזהיר כי "המשך השעיית הטיסות בין עיראק לאיראן עלול לפגוע ביחסים בין שתי המדינות".

במקביל, טהרן מחריפה את מסריה סביב מצר הורמוז. איראן הזהירה ספינות החולפות במצר מפני שימוש ב"נתיבים בלתי חוקיים", וסוכנות "פארס" דיווחה כי הכוחות האיראניים תקפו 19 כלי שיט שהוגדרו כ"מפירי חוק". לצד זאת נשמעים איומים מצד טהראן על הפעלת ״הפתעות צבאיות חדשות״ במקרה של תקיפה אמריקנית.

מנגד, בצל העצבנות והלחץ הגובר, מתנהל באיראן ויכוח פנימי חריף סביב עצם ניהול המערכה והמשא ומתן. חבר פרלמנט איראני לעג למשלחת וטען: "האמריקנים מבינים שהנשיא ושר החוץ אינם מקבלי ההחלטות המרכזיים במדינה". במקביל, גורמים קיצוניים תוקפים את הממשלה ואת צוות המשא ומתן, ודורשים לפטר את הנציג האיראני שנכח בנאום טראמפ באו"ם. גורמים נוספים אף החלו לקדם מהלכים להדחת הממשלה - ובראשה שר החוץ והנשיא בטענה ל"אי-כשירות".

גם בזירה הפיננסית נמשכת ההתנגשות: ארה"ב מרחיבה בהתמדה את הסנקציות על המערכת האיראנית, כאשר טורקיה ואיחוד האמירויות משתלבות בצעדי האכיפה נגד בנקים איראניים.

התמונה הכוללת היא של איראן המנסה להשאיר דלת פתוחה להסדר, אך אינה נסוגה לפי שעה מדרישות היסוד שלה. במקביל, הלחץ הכלכלי, האווירי והימי הולך ומעמיק, והמערכת הפוליטית האיראנית עצמה נעשית חסרת סבלנות כלפי כל סימן של ויתור.

לצד המגעים הדיפלומטיים, מתחזק בתוך איראן קול נוסף, הקורא להסיק מסקנות מהמערכה ומהלחץ האמריקני - ולשנות את מדיניות הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. בימים האחרונים נשמעו בפרלמנט האיראני ובחוגים המקורבים למחנה הניצי קריאות לפרישה מהאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT), ואף קריאות מפורשות להשגת נשק גרעיני. חבר הפרלמנט אחמד בחשייש ארדסטאני אף אמר כי "יש לשקול תחילה להשיג את הפצצה - לקנות או לבנות אותה - ורק לאחר מכן לפרוש מהאמנה". גורמים אחרים טענו כי אם עצם קיומה של הרפובליקה האסלאמית יעמוד בפני איום ממשי, ההנהגה עשויה לשנות את עמדתה העקרונית בנוגע לנשק גרעיני.

במקביל מקודמות בפרלמנט יוזמות לבחינת יציאה מהאמנה, כאשר גורמים ניציים טוענים כי זו לא סיפקה לאיראן הגנה מפני תקיפות וכי אין עוד הצדקה להישאר כבולים במסגרתה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה אין החלטה איראנית רשמית לשנות את הדוקטרינה הגרעינית או לפרוש מהאמנה - להפך: בכירים אחרים, ובהם מוחסן רזאי (שמיתן את הטון הקיצוני שבו נקט בעבר), ממשיכים להצהיר כי הדוקטרינה הרשמית לא השתנתה וכי איראן נותרה מחויבת לפתווה האוסרת על החזקת נשק גרעיני. שר החוץ עראקצ'י ממשיך להציג את איראן כמדינה המחויבת לאמנה, בעוד הנשיא פזשכיאן מבהיר כי טהרן נכונה לנהל משא ומתן על מגבלות ופיקוח במסגרתה.

הפער הזה קריטי להבנת הדינמיקה הפנימית באיראן: בצד אחד ניצבים הנשיא ומשרד החוץ, המשאירים את הדלת לדיפלומטיה פתוחה; מן העבר השני עומדים חוגים פוליטיים וביטחוניים הדורשים להסיק מהמערכה מסקנה הפוכה - שאיראן זקוקה דווקא ליכולת גרעינית צבאית ולחופש פעולה מוחלט.

בשלב זה מדובר בלחץ פוליטי ובוויכוח פנימי ולא בשינוי מדיניות רשמי, אולם עצם הסטת הדיון מהשאלה "האם לפרוש מהאמנה" לשאלה "האם לבנות או להשיג פצצה עוד לפני הפרישה" מסמנת שינוי מהותי ברטוריקה האיראנית.

כך נוצרת מציאות דואלית: מחד גיסא, טהרן דורשת מהמתווכות מענה להצעתה להפסקת אש ומקדמת מתווה מדיני; מאידך גיסא, היא מזהירה מפני מתקפה אמריקנית, מאיימת בתגובה צבאית ומפגינה היערכות למערכה ממושכת. במילים אחרות, איראן אומנם שומרת על פתח לדיפלומטיה, אך ככל שהלחץ עליה גובר - כך מצטמצם מרחב התמרון של ההנהגה מבית ומחוץ, והמטוטלת שוב מורה על חצות.