מדינות המפרץ לא רצו תקיפה, וזרקו לטראמפ "גלגל הצלה" | עמיחי שטיין

בשבוע האחרון יצא לי לשמוע שני קולות שונים לחלוטין מהמזרח התיכון. כשדיברתי עם בכירים ישראלים, המסקנה שלהם הייתה חד-משמעית: הנשיא טראמפ הולך לתקוף. "זו לא שאלה של 'אם', אלא רק של 'מתי'", הם אמרו. ברוח זו, אף נרשמה העלאה מסוימת ברמת הכוננות בישראל. מנגד, כששוחחתי עם גורמים במדינות המפרץ, הדברים נשמעו אחרת: "הוא לא יתקוף, הוא לא רוצה לתקוף, והוא ימצא את הדרך להסכם". 

>>> רוצים פרשנויות נוספות? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

הטיעונים שלהם היו משכנעים - הנשיא הרי לא רוצה שמחיר חבית נפט יזנק ל-250 דולרים רגע לפני בחירות האמצע. אבל נכון לשעת כתיבת שורות אלה, נראה שהעמיתים ממדינות המפרץ צדקו. לכולם, גם במפרץ וגם בישראל, היה ברור בשבועות האחרונים שאין לטראמפ רצון אמיתי לתקוף. אלא שבירושלים העריכו שמתישהו נגיע לנקודת אל-חזור שבה לא יהיה עוד סיכוי להסכם - ואז תתרחש התקיפה. 

>>> תהיו מעודכנים לפני כולם: עקבו אחרינו בגוגל <<< 

ואילו במדינות המפרץ, גברה ההבנה שגם אם תהיה תקיפה שכזו - יתכן שהיא תהיה אולי משמעותית - אבל היא לא תפיל את המשטר באיראן. תקיפה כזו רק תאפשר לנשיא לומר "ניצחנו" ולעזוב את האירוע. והן? הן יספגו מתקפות טילים וכטב"מים נגד אתרי תשתיות, אנרגיה ומתקני טיהור מים, ואולי אפילו יאלצו להגיב אקטיבית נגד איראן. אבל בסוף - המשטר האיראני ישאר, והן אלה שיצטרכו להתמודד איתו ביום שאחרי.

לכן נרקמה קואליציה - מקטאר ועד איחוד האמירויות - שהעבירה מסר ברור לוושינגטון: אל תתקוף. חלקן, סביר להניח, העדיפו שטראמפ פשוט ימשיך במצור הכלכלי ובלחץ, אך בסופו של דבר הופעל על הנשיא האמריקני לחץ מסיבי: "אל תצא לפעולה צבאית נוספת נגד טהרן". טראמפ עצמו זרק לפני כמה ימים משפט שהפך בשעות האחרונות למשמעותי במיוחד: "אם יהיה הסכם שיהיה טוב למדינות המפרץ, הוא יהיה טוב גם לי". במילים אחרות - אני לא מתכוון להיות צדיק יותר מהאפיפיור. 

כעת אנחנו נמצאים בנקודה שבה לא ברור אם בכלל ייחתם הסכם, אך הניסוחים השתנו לחלוטין. מדרישה אמריקנית מפורשת שכללה התחייבות איראנית לפוצץ את מתקני הגרעין ולהוציא מהמדינה את כל האורניום המועשר (כולל זה שברמת 20 אחוזים) - הגענו למצב שבו מעבר לאמירה כללית בסגנון "היי, נדבר בהמשך על הגרעין", לא בטוח שההסכם יכלול התחייבות איראנית ממשית כלשהי בסוגיה. וזה עוד בלי להזכיר את העובדה שהשיח הנוכחי פוסח לחלוטין על סוגיית הטילים הבליסטיים וארגוני הפרוקסי האיראניים.

אז נכון, על פי הסכם המסגרת כל הכוחות האמריקניים יישארו בשטח, וטראמפ ישמור לעצמו את הזכות לתקוף את איראן אם זו תפר את ההבנות. אבל אם הנשיא לא היה מעוניין לפתוח במלחמה כעת (ולא היו חסרות לו עילות) - למה שירצה לעשות את זה בעוד 60 יום, רגע לפני בחירות האמצע לקונגרס ולסנאט? וחוץ מזה, תמיד אפשר פשוט לצייץ מחדש: "הדד-ליין נדחה".