אחרי שמלי וליאל אותרו בזכות Gemini: בדקנו מה עולה בגורל המידע שאנחנו מוסרים ל-AI

שיחותיהן של מלי וליאל יהלומי עם הבינה המלאכותית הפכו לכלי מרכזי באיתורן של השתיים אבל גם העלו מחדש את שאלת הפרטיות: מה קורה עם כל המידע אישי שאנחנו מוסרים לצ'אט?

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

כאמור, ההתכתבויות שלנו עם מערכות הבינה המלאכותית הפכו כמעט ליומן אישי. אנחנו מתייעצים, משתפים, שואלים על עבודה, זוגיות ולעיתים מספרים דברים שלא היינו חולקים עם איש.

המקרה האחרון של מלי וליאל יהלומי, "הנעדרות מווינה" שאותרו בבואנוס איירס, ממחיש עד כמה המידע הדיגיטלי שאנחנו משאירים אחרינו יכול להפוך משמעותי. במסגרת המאמצים לאתר אותן, גם ההתכתבויות שלהן עם הצ'אט סייעו להתחקות אחר המסלול שבחרו.

אבל, לצד היכולת להשתמש במידע הזה במקרי חירום, מה קורה לכל המידע שאנחנו מספרים לבינה המלאכותית?

אנחנו מזינים למערכות האלה פרטים אישיים מאוד: שמות, מקומות, תמונות, מסמכים, מידע מקצועי, רפואי, ולעיתים גם מידע אינטימי ורגיש. אלא שרובנו לא באמת יודעים איפה כל זה נשמר, כיצד הוא מעובד, ואם ניתן למחוק אותו לחלוטין.

בפועל, המומחים מזהירים בעיקר מפני שיתוף של מידע רגיש במיוחד עם מערכות AI: סיסמאות, פרטי חשבון בנק, מספרי תעודות זהות, מידע רפואי או סודות אישיים. גם מחיקה של שיחה לא בהכרח אומרת שהמידע נעלם מיד מהמערכת, ולכן ההמלצה היא לחשוב היטב איזה מידע אנחנו בוחרים להכניס לצ'אט מלכתחילה.

מצד שני, בשימוש יומיומי רגיל אין סיבה להיכנס לפאניקה. השאלה המרכזית היא לא רק מה ה-AI יודע עלינו, אלא איזה מידע אנחנו בוחרים לתת לו - ובעידן שבו הצ'אט הפך כמעט ליומן אישי, כדאי להתייחס אליו בהתאם.

ככל שהבינה המלאכותית הופכת מעוזר טכנולוגי לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, גם הגבול בין נוחות לפרטיות הולך ומיטשטש.

אנחנו כבר יודעים שהבינה המלאכותית יכולה לדעת עלינו הרבה, (לפעמים גם "באשמתנו"), השאלה היא האם אנחנו יודעים מספיק על מי שנחשף לכל מה שהיא יודעת, ומי שומר עלינו בדרך.