קבוצת כדורסל הנכים "עדי נגב" ניצחה במשחק העונה ועלתה לליגה הלאומית

היסטוריה עבור קבוצת ״עדי נגב״ בכיסאות גלגלים: הקבוצה, אשר משלבת אנשים עם מוגבלויות ופצועי צה"ל הביסה את ״בית הלוחם ירושלים״ 54:44 במשחק שהתקיים היום (ראשון) בירושלים. 

הקבוצות התחרו אחת בשנייה כבר שלושה משחקים העונה - בשניים מהם עדי נגב הפסידו, הפעם הניצחון היה על כל הקופה - וקידם אותה לראשונה לשחק בליגה הלאומית בכדורסל נכים. רגע לפני שעלו לפרקט חברי הקבוצה סיפרו על ההתרגשות בדרך להישג ההיסטורי עבורה.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

קבוצת הכדורסל ״עדי נגב בכיסאות גלגלים״ הוקמה לפני כ-3 שנים, והסגל שלה מונה 16 שחקנים בטווח גילאים של 17 עד 41 בדרגות מוגבלות שונות. במועדון מתאמנים שלוש פעמים בשבוע , והוא מספק גם טיפולי הידרותרפיה, חדר כושר מונגש ברמה גבוהה, שיחות לקבוצה עם פסיכולוגית ספורט ועוד.

הכפר השיקומי עדי נגב-נחלת ערן נמצא סמוך לעיר אופקים, והוא משמש בית עבור תינוקות, ילדים, בני נוער ובוגרים עם מוגבלויות קשות, ובחזונו מתמקד בחלומות וביכולות של כל אדם להגשים אותם. בתוך כך, הוא מעניק מעטפת שיקומית הוליסטית הכוללת מגורים, מענה רפואי, חינוכי, סביבה חברתית וכאמור - קבוצת הכדורסל שפועלת כחלק מכך. 

שגיא שדה, אב לארבעה מאופקים, בן 41, קטוע רגליים כפול ו-7 אצבעות ידיים, משחק בקבוצה כמעט מאז שהיא הוקמה, או כפי שהוא מספר ״מהמשחק השני שלה״ ועוד לפני כן רק שש שנים. ״אני מאמין שבעוד כמה שנים, אם נמשיך ככה, עדי נגב יהיה אחד המועדונים המובילים בישראל בכדורסל כיסאות גלגלים. בעונה הראשונה הפסדנו את כל המשחקים חוץ המאחרון. בעונה השניה ניצחנו שלושה והשנה מתמודדים על האליפות״, הוא מספר בגאווה. 

אבל הדרך לא הייתה טריוויאלית כלל עבור שגיא. ״נהייתי נכה לפני 8 שנים, הייתי מתעניין בכדורסל, אבל לא הייתי גבוה ולא היו לי הנתונים - עכשיו יש את הנתונים והיכולת. אם היית שואלת אותי אם אני אהיה שחקן מקצועי הייתי אומר - בחלומות״ .

הכל התחיל לפני מספר שנים, מה שנראה בתחילה כמו צינון פשוט הידרדר במהירות לזיהום חיידקי מסכן חיים. ״חשבתי שיש לי צינון, הגעתי לקופת חולים, שם הרופא זיהה שאני במצב לא טוב והזמין אמבולנס. הגעתי לטיפול נמרץ כשאני מורדם ומונשם״. במשך חמישה ימים היה במצב הזה, אחריהם, התעורר למציאות אחרת. שגיא החל שיקום של שנה וכאמור נאלץ לעבור קטיעות גפיים. לעבודתו בביטחון במעברי גבול הבין שלא יחזור, ושינה מסלול ללימודי משפטים ובמקביל, משחק באופן מקצועי בקבוצת הכדורסל. 

״עדי נגב זה מעין קהילה ומשפחה. שיחקתי בקבוצה אחרת ושם זה היה ממש כמו חוג. אתה מגיע לשני אימונים בשבוע, קצת חברים ולהתראות. פה זה אחרת זה מקצועיות, יש מעקב כספורטאי, וזה הקהילה מסביב. לדוגמא, היה לנו משחק נגד ראשון לציון. בנות מהכפר שיש להן אוטיזם והם על כסאות גלגלים החליטו לעשות לנו ריקוד לפני ונשארו כל המשחק לעודד. במקומות אחרים היו 3-4 אנשים כאן זה כבר קהל של 100 אנשים, זה מעבר לכדורסל זה גם ערכים שחשובים לספורט״. 

גם יגל וייצמן ⁠בן ה-21 מאופקים מספר בהתרגשות: ״למשחק הראשון שלנו עלינו בידיים רועדות ושיחקנו מול בית הלוחם באר שבע, הם ניצחו אותנו ב-60 הפרש. עברנו מאז התכתבות מטורפת והמשחק האחרון שלנו נגמר בהפרש משמעותי לנו״. 

 ליגל אבחנו מחלה במערכת העצבים לפני שלוש שנים והוא הגיע לקבוצה אחרי שאושפז בסורוקה והיה במצב סיעודי. הוא הגיע לקבוצה מראשיתה, וזו העונה השלישית שלו בה. ״אנחנו מאוד מתרגשים כל הקבוצה, עברנו חתיכת מסע כדי להגיע למשחק הזה. אני אישית כבר 3 שנים מחכה למשחק הזה״, אמר. 

"המחלה שלי פגשה אותי בסוף י״ב בתקופה דיי קריטית בחיים לפני צבא ובגיל מוקדם. להיות מאושפז עם אנשים מבוגרים ולקום כל יום לעשות את אותם תרגילים בפיזיותרפיה היה מאוד שוחק, והכדורסל נכנס לי לחיים פתאום נהנתי וחיכיתי לאימונים. כל יום התאמנתי וזה נתן לי משמעות בתקופה שהגוף שלי היה ממש חלש. הייתי זורק כדור ולא מצליח להגיע בכלל לסל, אבל בזכות זה שהאמנתי והתמדתי היום ברוך השם אני בשיפור מטורף וזה מוכיח את עצמו. בעיניי השיקום הכי טוב שיכול להיות זה שיקום דרך הספורט".

מאמן קבוצת הכדורסל ושותף פעיל בהקמת ענפי הספורט בכפר עמי כהן נמצא בתפקיד משנת 2022. ״לקראת משחק האליפות, הגענו עם הרבה גאווה, מחויבות ואמונה בדרך שעברנו יחד. הקבוצה שלנו הוכיחה לאורך העונה שכוח אמיתי נמדד לא רק ביכולת המקצועית, אלא גם באחדות, בהתמדה ובנחישות להתמודד עם כל אתגר. זהו רגע מיוחד עבור השחקנים הצוות והכפר השיקומי ובמיוחד עבורי, עלינו למגרש כדי לתת את כל מה שיש לנו, לייצג בכבוד את הקבוצה את עדי נגב ואת הערכים שאנחנו מאמינים בהם״, סיפר. 

כחלק מתפקידו כהן בונה תוכניות אימון מקצועיות, מפתח יכולות אישיות וקבוצתיות, ומוביל את השחקנים להישגים ספורטיביים לצד צמיחה אישית. פרט לצד המקצועי, מסביר כהן כי הוא ״רואה חשיבות רבה ביצירת מסגרת תומכת ומעצימה, שמאפשרת לכל שחקן למצות את יכולותיו, לחזק את הביטחון העצמי ולהיות חלק מקבוצה מגובשת הפועלת מתוך ערכים של התמדה, מחויבות ושוויון הזדמנויות״, פירט. 

רכז ספורט פראלימפי ב״עדי נגב-נחלת ערן״ גדי סלוביק שיתף: ״אני נמצא בעדי כבר שנה וחצי בערך ומהרגע הראשון הוא הרגיש לי בית ומשפחה. יש מקומות שהייתי בהם יותר מ-5 שנים ולא הרגשתי ככה״. סלוביק היה גם כן בשיקום לפני 32 שנים בעקבות תאונת דרכים עם אופנוע 

״פה ראיתי בפעם הראשונה איך מקצוענות ורגש יכולים לבוא ביחד ולא אחד על חשבון השני. לפעמים בא לי לחזור אחורה להיות משוקם שם״, סיפר, ״אני רואה איך מקום הופך למגדלור של תקווה וניצחון הרוח. יש שם דינמיקה מיוחדת, חברות עמוקה על המגרש והנהגה שדוחפת את השחקנים קדימה ומחברת אותם״, סיפר סלוביק, ״הם עלו למשחק ל-40 דקות אינטנסיביות של נוכחות וריכוז, עם מטרה אחת ברורה מול העיניים: לנצח, להניף את הצלחת ולשמח את כל קהילת ׳עדי נגב׳ שעומדת מאחוריהם וגאה בהם״.