כיפת ברזל למכירה: המחיר האמיתי של הפרטת רפאל | מיוחד לסופ"ש

הפרטת רפאל, מהחברות הביטחוניות המרכזיות בישראל והזרוע הטכנולוגית המובילה לפיתוח מערכות הגנה אסטרטגיות, היא הרבה מעבר לעוד התפתחות במשק הישראלי. הצעד שהממשלה מקדמת הוא לא פחות מאירוע גאופוליטי קריטי, המציב את ירושלים בצומת דרכים רגיש - בין אינטרסים של ביטחון לאומי ועצמאות טכנולוגית לבין קשרי הון-שלטון גלובליים. הקרב על זהות הבעלים העתידיים של החברה שחתומה על "כיפת ברזל", "שרביט קסמים" ומערכת הלייזר "מגן אור" חורג מהתחום החשבונאי ונוגע בליבת הריבונות וההרתעה הישראלית.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

במישור הכלכלי מהלך של הפרטה חלקית או מלאה עשוי להזרים לקופת המדינה מיליארדי שקלים ובמקביל לשחרר את רפאל מהאזיקים הבירוקרטיים שמקשים עליה להתחרות בשוק הביטחוני העולמי. כחברה ממשלתית רפאל כפופה כיום למגבלות שכר קשיחות, לתהליכי רכש איטיים ולפיקוח הדוק - חסמים שפוגעים ביכולתה לגייס את המוחות המובילים בתחומי הבינה המלאכותית והחומרה המתקדמת. מנגד, פתיחת הדלת למשקיעים אסטרטגיים או לציבור הרחב מעוררת חשש מוחשי - הסתמכות על שיקולי רווח קצרי טווח של בעלי מניות, שעלולים לבוא על חשבון פרויקטים לאומיים ארוכי טווח שאינם כלכליים בטווח המיידי, אך הם קריטיים לביטחון המדינה.

בזירה הבין לאומית והאזורית העברת שליטה או אפילו נתח מרכזי מחברה כזו מחייבת זכוכית מוגדלת על זהות המשקיעים. כניסה של הון זר - מקרנות עושר במפרץ, דרך משקיעים אמריקנים ועד גורמים בעלי זיקה למזרח הרחוק - תקבע מחדש את מפת הקשרים של ישראל. בעוד שהמהלך עשוי להדק בריתות כלכליות וטכנולוגיות עם מדינות המפרץ ברוח הסכמי אברהם או לחזק את החיבור של התעשייה הישראלית לוושינגטון, הוא גם מעורר חששות כבדים מפני זליגת טכנולוגיה רגישה וזעזועים במערכות הליבה.

עבור המעצמות הגדולות המהלך מהווה הזדמנות וסיכון בעת ובעונה אחת. ארצות הברית, שותפה מרכזית במימון ופיתוח מיזמי ההגנה האווירית, תבחן כל שינוי בבעלות כדי לוודא שסודות טכנולוגיים לא יזלגו לבייג'ינג או למוסקבה. מן העבר השני, בסין וברוסיה עשויים לראות בשינוי המבני הזדמנות לתפוס השפעה עקיפה או לחלופין מנוף לבלימת הייצוא הביטחוני הישראלי לשווקים מתפתחים.

גם במזרח התיכון מאזן הכוחות מושפע ישירות מהיכולת הטכנולוגית של ישראל לשמור על יתרון הרתעתי. מדינות האזור, ובראשן איראן וגרורותיה, עוקבות בדריכות אחר ההתפתחויות - האם ההפרטה תוליד מנגנון יעיל ומהיר יותר לפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים או שמא תביא לכרסום בעצמאות הדרג הביטחוני וביכולתו לפתח מערכות המותאמות בלעדית לצרכיו של צה"ל? התשובה לשאלה זו נוגעת ישירות בלב מאזן האימה האזורי.

בשורה התחתונה הפרטת רפאל היא תמרון מורכב - היא מציעה מודרניזציה וגמישות פיננסית, אך היא מגיעה עם תג מחיר אסטרטגי וסיכון לחופש הפעולה של ישראל. האם מדינה שקיומה נשען על עליונות טכנולוגית יכולה להפקיד את תשתיות הליבה שלה בידיים פרטיות? והאם הרווח הכלכלי לקופה הציבורית יהיה שקול בטווח הארוך כנגד אובדן השליטה הבלעדית בנכסי ההגנה הלאומית? נראה שההכרעה הזו לא תהיה מנקודת מבט כלכלית גרידא, אלא מתוך החלטה שתגדיר מחדש את גבולות הריבונות הביטחונית של ישראל במאה ה-21.