כבר לא מה שהיה פעם: האם "היחסים המיוחדים" בין ארה"ב לבריטניה עלו על שרטון? | מיוחד לסופ"ש

שגריר בריטניה בארצות הברית, סר כריסטיאן טרנר, סיפק לפני כמה חודשים הצהרה שאישרה את מה שרבים בעולם כבר חושבים - שתי המדינות כבר לא חולקות "מערכת יחסים מיוחדת". דבריו של השגריר הבריטי התפרסמו בתזמון בעייתי במיוחד - לפני ביקור רשמי של המלך צ'ארלס בוושינגטון, אשר הסתיים בשבוע שעבר.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

לארצות הברית ובריטניה יש היסטוריה מורכבת, על רקע תחילתה של הראשונה כמושבה של השנייה, שעצמאותה הגיעה לאחר מאבק רצוף פרובוקציות שהוביל למלחמה בת שמונה שנים, ואף למספר מלחמות לאחר מכן. 

החל מהמאה ה-20, ארצות הברית ובריטניה מצאו עצמן נלחמות זו לצד זו נגד אויבים משותפים שאיימו על הערכים ששתי המעצמות חולקות, מה שהוביל להידוק השותפות האסטרטגית ביניהן. בעקבות זאת, ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה, ווינסטון צ'רצ'יל, הגדיר את היחסים בין שתי המדינות כמיוחדים. 

בעיני רבים, בריטניה נחשבה לבעלת הברית האסטרטגית החשובה והקרובה ביותר של האמריקנים. אך בעקבות מה שהוגדר בעולם בתור הכישלון של ארצות הברית באפגניסטן ועיראק, דעת הקהל באירופה על בריטניה בתחילת המאה ה-21 הלכה והפכה שלילית, ולבריטניה נוצרה ביבשת תדמית של ה"יס מן" של ארצות הברית, והציבור הבריטי עייף מלהילחם את המלחמות של האמריקנים. אז איך הגיעו שתי המעצמות שחולקות היסטוריה, תרבות, ואפילו שפה - לשפל חדש ביחסים?

ההשפעה של יחסי בריטניה עם אירופה

למרות המיקום הגיאוגרפי, ההיסטוריה המשותפת, הקשרים הכלכליים וההשפעות התרבותיות עם היבשת, רבים מהבריטים לא רואים את עצמם כחלק מאירופה. הדבר תרם רבות לרצון של חצי מהם להתנתק מהאיחוד האירופי, עד שב-2016 החלה הממלכה בתהליך היציאה מהאיחוד, הידוע בכינוי "ברקזיט", שהושלם בשנת 2020. עם זאת, רבים בממלכה הביעו חוסר שביעות רצון מהניתוק מהאיחוד האירופי, ובימים אלו בריטניה שוקדת על חתימת הסכמים בתחומי הכלכלה וההגירה מול האיחוד, בתקווה להדק את היחסים מול מדינות אירופה.

לפני ברקזיט, בריטניה נחשבה לגשר של ארצות הברית לאירופה, וההנהגה בוושינגטון הייתה מתייעצת עם לונדון לגבי נושאים שהיו רלוונטיים עבורה, החל מהצעות חקיקה של האיחוד, ועד ליחסים עם רוסיה. משבריטניה כבר לא התהלכה במסדרונות האיחוד בבריסל, לונדון הפסיקה להוות צינור חשוב להשפעה האמריקנית על שאר מדינות אירופה, מה שהוריד מהערך שהיחסים עם הממלכה המאוחדת הציעו.

טראמפ מחפש הזדמנויות במחוזות אחרים

חלק ניכר מקמפיין הבחירות של טראמפ לנשיאות היה הסלוגן "אמריקה תחילה" - ההבטחה לשים את האינטרסים של ארצות הברית במקום הראשון. כך, אחד הצעדים הראשונים שטראמפ הוביל בתחילת הקדנציה השנייה שלו היה מהלך המכסים השנוי במחלוקת, ששם את היחסים הכלכליים של ארצות הברית ומדינות אירופה במבחן. 

קו נוסף שממשל טראמפ נקט בו היה מדיניות חסרת פשרות נגד מדינות בעלות רוב מוסלמי המוגדרות על פי החוק האמריקני "חשודות", כשהטיל על אזרחיהן איסור כניסה לשטח ארצות הברית, מה שגרר תגובות נגד חריפות באירופה. לאחר מכן טראמפ הוביל את פרישת ארצות הברית מהסכמי הגרעין עם איראן - מה שהיווה קריצה לכיוון ישראל, אך גם סטירת לחי בפרצופן של בריטניה, צרפת וגרמניה שהיו חתומות גם הן על ההסכם.

לאורך שתי הקדנציות שלו, טראמפ הראה העדפה לקידום יחסים דיפלומטיים מחוץ לאירופה, בניסיון למצוא הזדמנויות חדשות שיניבו לארצות הברית פירות בדמות הסכמים כלכליים. מלבד כינון הסכמי אברהם שבנו יחסים דיפלומטיים בין ישראל והעולם המוסלמי, טראמפ עובד על הידוק יחסי ארצות הברית עם מדינות המזרח התיכון. בזכות חיזוק הקשרים עם מדינות מפתח באזור, כמו סעודיה, קטאר וישראל, טראמפ מקווה לשנות את המציאות האזורית.

השבר הנוכחי בדמות המלחמה באיראן

ההתערבות האמריקנית במזרח התיכון אינה מסתיימת רק ביצירת הסכמים דיפלומטיים - המלחמה הנוכחית באיראן בהובלת ארצות הברית וישראל זכתה לתגובות צוננות, בלשון המעטה, מבעלות הברית המסורתיות של ארצות הברית באירופה. עם זאת, טראמפ בחר להזכיר לרעה דווקא את בריטניה, לאחר שראש הממשלה קיר סטארמר מנע תחילה שימוש של הצבא האמריקני בבסיסים צבאיים בריטיים לצורך המלחמה. 

בריאיון שהעניק ל"סאן" הבריטי בשבוע הראשון למבצע "שאגת הארי", טראמפ הביע אכזבה מיוחדת מסטארמר, גם לאחר שבריטניה אישרה לארצות הברית לעשות שימוש בבסיסה הצבאיים "לצורך תקיפות הגנתיות", בין היתר בבסיס הממוקם באי דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי. בריאיון טראמפ אמר כי סטארמר "היה צריך לעזור, הוא לא היה מועיל". למעשה, טראמפ אמר את מה שכולם כבר חושבים - "היחסים עם בריטניה כבר לא מה שהיו".

בניגוד לסטארמר ובריטניה שאמרו כי הם "למדו את הלקח מעיראק", טראמפ החל לשבח את ישראל בעקבות שיתוף הפעולה ההדוק והתיאום בין שתי המדינות בתקיפות באיראן. לכן אין זה מפתיע שהשגריר הבריטי בוושינגטון שאמר כי היחסים בין ארצות הברית לבריטניה כבר אינם "מיוחדים", אמר באותה נשימה כי "המדינה היחידה שיש לה יחסים מיוחדים עם ארצות הברית היא ככל הנראה ישראל".

המהלכים של טראמפ באזור מראים שהממשל הנוכחי בארצות הברית והעומד בראשו הפסיקו לחפש ידידות באירופה, ושמו פעמיהם לכיוון המזרח התיכון. עם זאת, אל לנו להמעיט בחשיבות היחסים בין ארצות הברית לבריטניה - אומנם האימפריה הבריטית שקעה, אך שרידיה בדמות טריטוריות ברחבי העולם, כוח צבאי הכולל נשק גרעיני ובסיסים במספר מיקומים אסטרטגיים, עדיין מקנים לה יתרון משמעותי על פני בנות ברית אחרות של האמריקנים, שצריכים את בריטניה כדי לשמור על מעמדם בתור המעצמה החזקה בעולם. 

וגם בבריטניה יודעים זאת - אחרת למה שהמלך צ'ארלס בכבודו ובעצמו יטוס לצד השני של האוקיינוס כדי לנסות ולפייס את אחד המבקרים הגדולים ביותר של הממלכה?