הרבה לפני שרלוק הולמס: בחזרה לבלש הספרותי הראשון | מיוחד לסופ"ש

ז'אנר המתח/בלשי הוא בין הפופולריים ביותר בעולם הספרות, עם דמויות כמו שרלוק הולמס (ארתור קונאן דויל), הרקול פוארו ומיס מארפל (אגתה כריסטי), ואפילו הנוסחה המוכרת של הרלן קובן. אבל רבים לא יןדעים שעשרות שנים לפני כל אלה, הסופר אדגר אלן פו היה זה שהתחיל את הכול - בספרי הבלש ק' אוגוסט דופן.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של i24NEWS עברית <<<

דופן הופיע לראשונה בסיפור הקצר של פו מ-1841, "הרציחות ברחוב מורגו" - בלש פריזאי חד מחשבה, שנחשב עד היום לבלש הספרותי הראשון. דופן לא היה בלש מקצועי, והסתמך על ניתוח לוגי, הבחנה בפרטים הקטנים ויכולת להסיק מסקנות ממידע שנראה חסר חשיבות.

הסיפור עצמו נחשב גם לתעלומת "החדר הנעול" הראשונה בספרות - רצח שמתרחש בחדר שנראה בלתי אפשרי להיכנס אליו או לצאת ממנו. המבנה שפו יצר, שבו בלש מבריק פותר תעלומה שנראית בלתי פתירה בעוד המשטרה מתקשה למצוא את האשם, הפך למודל שעליו נבנו אינספור ספרי מתח ובלשים.

דמותו מופיעה בשני סיפורים נוספים - ב"תעלומת מארי רושה" (1842) וב"המכתב הגנוב" (1844). פו יצר את דמותו לפני שהמילה בלש שימשה לתיאור מקצוע. הדמות הניחה את היסודות לבלשים בדיוניים שבאו אחריה - והסופרים הבולטים בתחום, אגתה כריסטי, ארתור קונאן דויד ורבים אחרים, סיפרו שדופן היווה השראה עבורם.

עובדה מסקרנת היא שהסיפור "תעלומת מארי רוז'ה" התבסס על פרשת רצח אמיתית שהסעירה את ארצות הברית באותה תקופה. פו השתמש בפרטי המקרה כדי לנסות לפתור את התעלומה באמצעות הסיפור עצמו - ניסיון יוצא דופן ששילב בין מציאות לבדיון.

כמעט חמישה עשורים לפני ששרלוק הולמס הופיע על דפי הספרים, אוגוסט דופן כבר הראה לקוראים כיצד חשיבה חדה, סבלנות והסקת מסקנות יכולות לפתור גם את התעלומות המורכבות ביותר – ולהניח את היסודות לז'אנר הבלשי כולו.