הקופירייטר הכי טוב במזרח התיכון: כך קיבלו מדינות האזור את שמותיהן | מיוחד לסופ"ש

רובנו בטוחים שמאחורי כל שם של מדינה עומדת ועדת היגוי יוקרתית, אבל האמת פשוטה יותר: במזרח התיכון, השמות נולדו בשטח - בנהר, בהר ובבוץ. מסע אטימולוגי קצר בין הירדן לחידקל.

מכירים את הרגע הזה שבו אתם טסים למדינה חדשה? אתם מתלהבים מהאוכל, מעלים תמונה, ואז - בדיוק בדרך לתייג את המיקום בסטורי - נתקעת לכם בראש שאלה מעיקה: "למה בעצם קוראים למקום הזה ככה?".

רובנו נוטים לחשוב שמאחורי כל שם עומדת ועדת מומחים, אבל האמת פשוטה הרבה יותר: במזרח התיכון, השמות נולדו בשטח. הגיאוגרפיה היא הקופירייטרית האמיתית.

קחו את הטעות הקלאסית: נהר הירדן נקרא על שם המדינה? הפוך לגמרי. למדינת ירדן אין אפילו מאה שנה "על המדף", בזמן שהשם "ירדן" מסתובב כאן כבר אלפי שנים. המדינה פשוט גנבה את המותג מהנהר.

ואין פה פואטיקה, יש הנדסה: "ירדן" מגיע מהשורש י-ר-ד. הנהר הזה פשוט יורד מהצפון לים המלח. אם היו משווקים אותו היום, הסלוגן היה: "ירדן - עושה בדיוק מה שכתוב על האריזה". המדינה אימצה את השם כי זה נשמע טוב יותר מ"השטח ההוא ליד המים".

ומה עם מצרים? בעברית השם נגזר מהשורש "מצור" או "מבצר". כאילו מישהו אמר: "פה שמים חומה ומקווים לטוב". באנגלית זה כבר סיפור אחר: Egypt הוא גלגול יווני לשם של מקדש עתיק.

אבל המצרים עצמם? הם בכלל קראו לארצם "כֶּמֶת" – האדמה השחורה. זה קרה בגלל הנילוס, שהיה מציף את האזור ומשאיר אחריו סחף עשיר שצבע את האדמה בשחור. הנהר אולי לא קיבל קרדיט בכותרת הרשמית, אבל הוא זה שצבע את המפה.

בעיראק העניין שקוף לחלוטין. פעם קראו לאזור "מסופוטמיה", שזה ביוונית "בין נהרות". פשוט, כמו הוראות הפעלה של רהיט להרכבה עצמית. הנהרות הם כמובן הפרת והחידקל, שבלעדיהם כל האזור היה סתם מדבר. והשם "עיראק" עצמו? בערבית הוא מתחכך במונח "גדת נהר". שוב – הנוף נתן את השם, הפוליטיקאים רק הדביקו את הלוגו.

גם אצל השכנה המושלגת, לבנון, המיתוג נעשה על ידי מחלקת מזג האוויר. השורש ל-ב-נ, "לבן", הוענק לה בגלל הפסגות הבהירות. מדינה שלמה שנקראת על שם צבע, הרבה לפני שבני האדם קילקלו את הפילטר עם פוליטיקה ומלחמות.

במפרץ הסיפור נהיה עצלני במיוחד: בחריין היא פשוט "שני ימים". השם מגיע בזוגי, כי באי כל כך קטן – אם אין לך לפחות שני ימים מסביבך, אתה נחשב לכיכר תנועה. וכווית? "אל-כווית", בערבית "המבצר הקטן". זה התחיל כנקודת הגנה צנועה, והיום זה בעיקר שדות נפט וחשבונות בנק גדולים.

אפילו סוריה היא סוג של "ריסטארט" כפוי. השם הגיע מאשור – האימפריה האכזרית שצמחה על גדת החידקל ושלטה פה לפני אלפי שנים. היוונים פשוט לקחו את השם המפחיד, הזיזו אותו מערבה כי זה היה להם נוח, וקראו לכל האזור "סוריה". אף אחד לא הודיע לדיירים שהשם שלהם עבר דירה.

אז בפעם הבאה שמוכרים לכם חזון פוליטי, תזכירו להם שמדובר בתיאור נוף פשוט. נהר שיורד, הר לבן, או מבצר קטן. השטח נתן את השם, הממשלות? הן רק הגיעו אחר כך עם הדגל.