הזוהר הצפוני, וראש עיר חתול: הפארק שחובה להכיר בארה"ב

כשרובנו חושבים על אלסקה, כנראה נדמיין את הקרחונים העצומים שלה, את הפארקים הלאומיים הגדולים בארצות הברית וכמובן את הזוהר הצפוני. אך חוץ מהם, מסתתרת בסמוך לאחד הפארקים באלסקה אחת הפנינות הסודיות והשמורות ביותר של המדינה: העיירה טלקיטנה.

ממש מתחת להרים הגבוהים של פארק דנאלי וממש על הכביש הראשי, שוכנת העיירה הקטנה שלא מתבלטת כלל. היא לא עוד שער גנרי לפארק המכיל אינספור פעילויות, אלא גם קהילה משגשגת בהיסטוריה, קסם ותרבות. העיירה מכילה רק 1,055 תושבים ונוסדה באופן רשמי ב-1916, ומרוחקת מאנקורג' כ-3 שעות נסיעה. בשל גודלה המזערי והמחסור במועמדים, מינו בטלקיטנה חתול בשם סטאבס שכיהן כ"ראש עיר של כבוד" משנת 1997 ועד מותו בשנת 2017.

העיירה היא מקום שבו הטבע והחיים המקומיים משתלבים זה בזה, ויוצרים אווירה מושלמת עבור אלו המעוניינים לעצרו בצד הדרך מאנקורג' לפארק דנאלי ולחוות צד אחר של אלסקה שמעטים זכו לראות. אז אתם בטח שואלים את עצמכם, מה הופך עיירה כל כך קטנה לכה מיוחדת?

למעשה, טלקיטנה היא קהילה ספוגה בהיסטוריה, משורשיה הילידים המוקדמים ועד לימי הבהלה לזהב ועליית התיירות באזור הודות לפארק דנאלי. המורשת התרבותית של העיירה שזורה בחיי היומיום עם מוזיאונים, גלריות וחנויות מקומיות המציעות הצצה לעבר המרתק של המדינה.

זהו מקום שלוכד את הפסטורליות של אלסקה, ללא ההמונים והחנויות הממוסחרות, בין אם מדובר בסצנת הברים הבוטיקיים המקומיים או במסלולי ההליכה המובילים לחלק מהטבע הפראי. בעיירה ניתן ליהנות ממגוון פעילויות כמו צפייה בחיות בר, קיאקים, דיג וכמה מטיולי הליכה היפים בעולם.

למרות גודלה, קהילת העסקים הקטנה של העיירה מרשימה. החל ממסעדות מקומיות המגישות אוכל טרי ועד לסדנאות של אמנים ומוצרים בעבודת יד. במרוצת השנים, המקום הזה הפך למוקד המושך אליו מוחות יצירתיים, כמו צלמים, סופרים ואומנים השואבים השראה מהטבע הפראי שמסביב.

ואם נמשיך הלאה משם נגלה לא פחות נפלאות. הפארק הלאומי דנאלי הוא אחד המוכרים בארה"ב ובקנדה וכולל את הר מקינלי, ההר הגבוה ביותר באמריקה הצפונית המתנשא לגובה של 6,191 מטרים. אם לא די בכך, הפארק כולו משתרע על שטח של 24,464 קילומטרים רבועים, שזה במילים פשוטות קצת יותר גדול ממדינת ישראל.

הפארק מכיל יערות בגבהים נמוכים, סלעים, צוקים וקרחונים באורך של עשרות קילומטרים הקיימים בכל ימות השנה! מה שכל כך מיוחד שם, שהביקור עצמו זה כמו בספארי.

יש כביש אחד שעובר עמוק לתוך הפארק ומאפשר לראות את הנוף ואת בעלי החיים המגיעים לפעמים ממש עד לחלונות הרכב. מנקודה מסוימת, חובה להחנות את הרכב ולהצטרף לרכב הסעות מיוחד של הפארק, עקב הסכנות העורבות למטיילים מבעלי החיים והחשש ללכת לאיבוד בגלל החוסר בקליטה בין ההרים.

הפארק מציע בעיקר מסלולי הליכה, טיולי רפטינג מודרכים, וביקור בחוות או פשוט פגישה בשוטטות של החיות המקומיות כמו איילים, זאבים ובקר. במקומות מתוחמים, אפילו דובי גריזלי.

לאמיצים מביננו, ניתן לבקר גם בתקופת החורף וליהנות מהזוהר הצפוני, לעשות סיור במזחלות כלבים, אופנועי שלג או לעשות סקי - רק קחו בחשבון שהטמפרטורה הממוצעת בעונה הזו היא -15 מעלות צלזיוס.

לסיכום, ההר הגבוה ביותר באמריקה הצפונית אולי מושך אליו ובצדק המוני מטיילים, אך מתחתיו מסתתרת גם פנינה קטנה בעלת קסם, היסטוריה ויופי טבעי. לכן, כשתגיעו לאלסקה ותיסעו לפארק דנאלי, אל תשכחו לעצור בטלקיטנה - ותזכו לחוות את אלסקה כמו שצריך.