"המרגל הבלתי ייאומן": 61 שנים לתפיסתו של אלי כהן, האיש שלנו בסוריה | מיוחד לסופ"ש

בינואר 1965, דממה משונה השתררה ברובע העשיר של דמשק. בעוד הממשל הסורי מפעיל ציוד איכון סובייטי מתקדם תחת "שקט רדיופוני" מוחלט, נשמעו בחדר אחד קולות תקתוק מהירים. זה היה אלי כהן, האיש שחצה כל גבול אפשרי, בעיצומו של שידור נוסף לישראל. 

פריצת אנשי הביטחון הסורים לדירתו באותו חודש שמה קץ לאחת מפעולות הריגול הנועזות ביותר בהיסטוריה המודרנית. 61 שנים לאחר מכן, דמותו של כהן היא עדיין עמוד התווך של אתוס המודיעין הישראלי.

מאלכסנדריה ועד לבת ים: צמיחתו של סוכן

אליהו בן שאול כהן נולד ב-1924 באלכסנדריה שבמצרים, בלב קהילה יהודית שחיה תחת צלו הגובר של הלאומיות הערבית. כבר בשנות ה-50 היה מעורב בפעילות מחתרתית ציונית, ניסיון שעיצב את חוסנו הנפשי. ב-1957 עלה לישראל, התיישב בבת ים ועבד כחשב, אך גורלו נכתב במקומות אחרים. לאחר שגויס למודיעין הצבאי ובהמשך למוסד, תחת עינו הפקוחה של מאיר עמית, החל תהליך הפיכתו ל"קמאל אמין ת'אבת".

כהן עבר הכשרה אינטנסיבית: הפעלה חשאית, קידוד, ובעיקר – בניית זהות בדויה של סוחר סורי עשיר החוזר לארצו מארגנטינה. בבואנוס איירס הוא בנה את הרשת הראשונה שלו, כשהוא מתרועע עם גולים סורים ותומכי מפלגת הבעת', וקונה את אמונם בכישרון רב ובכריזמה יוצאת דופן.

"קמאל" כובש את דמשק

בתחילת 1962 הגיע כהן לדמשק. הוא התמקם בדירת פאר והחל לחיות חיים כפולים ומסחררים. כ"קמאל", הוא אירח מסיבות ראוותניות שבהן זרם האלכוהול בחופשיות, ואיתו גם הסודות הכמוסים ביותר של הצבא הסורי. קצינים בכירים וחברי פרלמנט ראו בו פטריוט ונדבן, ולא חשדו לרגע שהמארח המקסים שבידם מסתובב עם כוס משקה וזוכר כל מילה, כל פריסת יחידה וכל מאבק כוח פוליטי.

המידע שכהן העביר לא היה רק טקסטואלי. במהלך סיוריו המפורסמים ברמת הגולן, הוא הצטרף לקצינים סורים לקו המוצבים. שם, באקט של "דאגה לחיילים", הציע לשתול עצי אקליפטוס ליד העמדות. העצים הללו הפכו במלחמת ששת הימים לסימני מטרה ברורים עבור חיל האוויר וצה"ל, שמיפו את הביצורים בדיוק קטלני בזכות הדיווחים שלו.

האיכון הגורלי

ההצלחה הפנומנלית נשאה בחובה גם סיכון הולך וגובר. המודיעין הסורי, מתוסכל מדליפות המידע, החל להיעזר במומחים סובייטים. כהן, תחת לחץ לספק מידע שוטף וכנראה גם מתוך ביטחון עצמי גבוה, המשיך לשדר בתדירות גבוהה. ב-24 בינואר 1965, המלכודת נסגרה. 

כוחות הביטחון הסורי פרצו לדירתו בעת שהיה בשידור, כשהוא אוחז במשדר – הראיה המפלילה שאי אפשר היה להכחיש.

מעדויות מאוחרות עולה כי ייתכן שקשריו עם דמויות חשודות, כמו המתווך מג'יד שייח' אל-ארד, העלו את החשד נגדו עוד לפני האיכון הטכנולוגי. כך או כך, סופו של "המרגל הבלתי יאומן" החל להירקם במרתפי החקירות הסוריים, שם עבר עינויים קשים אך עמד על שלו בגבורה.

הגרדום והפצע המדמם

למרות קמפיין בינלאומי חסר תקדים, פניות של מנהיגים מהעולם המערבי והערבי ולחץ דיפלומטי כבד מצד ישראל, סוריה סירבה להמתיק את דינו. ב-18 במאי 1965, הועלה אלי כהן לגרדום בכיכר מרג'ה בדמשק. לעיני המונים, כשהוא עטוף בשלט המפרט את "פשעיו", הוצא להורג. 61 שנים חלפו, וגופתו של כהן טרם הוחזרה לישראל. הממשל הסורי, לאורך כל הדורות, שמר על עמדה קשיחה וסרבנית בנושא.

לקריאה נוספת:

• במבצע חשאי: הושבו כ-2,500 מסמכים של המרגל אלי כהן ז"ל

• חשיפת i24NEWS: כך הגיעו מסמכי אלי כהן לישראל | ברוך ידיד

• נתניהו למשפחות חטופים ביולי האחרון: "נשיב גם את אלי כהן"

מבצע החשאי בסווידא: הארכיון חוזר לישראל

אחת מסגירות המעגל המדהימות ביותר בפרשה נחשפה לאחרונה על ידי פרשננו לענייני ערבים, ברוך ידיד. במאי האחרון, נחת מסוק בסווידא שבדרום סוריה במבצע חשאי שנועד לאסוף את "אוצר" המודיעין הסורי על אלי כהן. גורם סורי חשף בשיחה עם i24NEWS כי העברת הארכיון הייתה איתות ומחווה מצד הנשיא הסורי החדש, אל-ג'ולאני, לישראל ולארצות הברית. בעוד רבים תהו על מטרת הנחיתה המסתורית, התברר כי המסוק הגיע כדי לאסוף כ-2,500 מסמכים, תמונות וחפצים אישיים שהוחזקו במדור הממודר ביותר של המודיעין הסורי במשך עשרות שנים. 

החומרים הללו הגיעו לישראל בסמיכות זמנים סמלית ליום השנה ה-60 להוצאתו להורג, והם כוללים הקלטות מתיקי החקירה, מכתבים בכתב ידו של כהן למשפחתו, ואפילו את המפתחות המקוריים לדירתו בדמשק.

בפגישה מרגשת שנערכה בחודש מאי האחרון, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד דדי ברנע, הוצגו לאלמנה נדיה כהן הממצאים שאותרו. אחד הרגעים המצמררים היה חשיפת מסמך הצוואה המקורי, אותו כתב אלי שעות ספורות לפני שעלה לגרדום – מסמך שעד כה נחשף רק בהעתקים.

בין התיקים הרבים נמצא גם תיק עב-כרס כתום הנושא את השם "נדיה כהן". הסתבר שהמודיעין הסורי עקב בדקדקנות אחרי כל פעילות שקידמה נדיה למען שחרור בעלה, לרבות מכתביה למנהיגי עולם. "אלי כהן הוא אגדה", אמר נתניהו במעמד הצגת המסמכים, "הבאת הארכיון מבטאת את מחויבותנו הבלתי-נלאית להחזיר ארצה את כל נעדרינו".

"לא נחכה 40 שנה": התקווה לשובו של אלי

לצד השבת הארכיון, גוברים הדיווחים כי גם השבת שרידיו של כהן לקבורה בישראל קרובה מאי פעם. העיתון הסעודי "אל חדת'" דיווח לאחרונה כי שרידי המרגל עשויים להגיע בקרוב לישראל, כחלק מהשינויים הגיאו-פוליטיים בסוריה.

ראש דסק הפלילים, לי עייש, פרסמה בחודש אוקטובר האחרון ב"מהדורה המרכזית" עם מירי מיכאלי הקלטה בלעדית של נתניהו משיחה עם משפחות חטופים ביולי האחרון. בהקלטה נשמע ראש הממשלה מבטיח: "אנחנו עובדים להשיב אנשים שאיבדנו לפני 40 שנה... את אלי כהן גם אותו נשיב, אבל אני לא מתכוון לחכות 40 שנה".

המורשת שאינה נגמרת

61 שנים אחרי שנלכד, אלי כהן עדיין מצליח לטלטל את הציבור בישראל. המידע שהעביר – ממיקום בסיסי הצבא בקונטרה ועד לתיעוד עם בכירי המשטר – נותר נכס אסטרטגי, אך כעת, המסמכים והחפצים האישיים שחזרו מעניקים לדמותו נופך אנושי וקרוב מאי פעם.

ראש המוסד, דדי ברנע, סיכם את המאמץ המתמשך: "הבאת הארכיון היא צעד נוסף בקידום החקירה לאיתור מקום קבורתו של האיש שלנו בדמשק. נמשיך לפעול עד שיושב למנוחת עולמים בקבר ישראל".

בשנים האחרונות, דמותו של אלי כהן זכתה לעדנה תרבותית עם סדרות כמו "The Spy" (אלי), ששודרה בנטפליקס, אך עבור קהילת המודיעין הוא הרבה יותר מדמות קולנועית. הוא נותר סמל ליכולת החדירה המודיעינית העמוקה ביותר, אך גם תזכורת למחיר האישי והמקצועי הכבד של פעילות חשאית. המודיעין שהביא נחשב עד היום לאחד הגורמים המרכזיים שהעניקו לישראל את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים, וסיפורו ממשיך להילמד כפרק חובה בתורת הלחימה החשאית.

סיפורו של אלי כהן החל באלכסנדריה, עבר דרך בתי הקפה של דמשק והסתיים על הגרדום בכיכר מרג'ה. כעת, כשהמסמכים האישיים שלו כבר בירושלים, נותר רק לחכות ליום שבו גם הלוחם עצמו יזכה לשוב אל האדמה שעבורה הקריב את הכל.