אחרי הפארק המפורסם בעולם: ה"מאצ'ו פיצ'ו" הסודי של ארה"ב

אם תמיד רציתם לבקר במאצ'ו פיצ'ו וזה נראה לכם כמו חלום רחוק, תדעו שיש לכם חלופה קרובה הרבה יותר, לא פחות מרשימה ואפילו הרבה יותר עתיקה ועשירה בהיסטוריה. הפארק הלאומי "מסה ורדה", ששוכן בקצה של קולורדו בין דנבר ללאס וגאס, אחרי הגרנד קניון, והיה מקום מגוריהם של 26 קבוצות אינדיאניות. כיום מה שנשאר אלו בעיקר מבנים היסטורים ומרהיבים שנבנו על צוקי ההרים.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

עם השילוב של ארכיאולוגיה עתיקה ונוף הררי מרהיב, הפארק הלאומי "מסה ורדה" נושא לעיתים את הכינוי "מאצ'ו פיצ'ו של אמריקה". ובכל זאת, במובנים רבים, "מסה ורדה" אף מרשים יותר מהמקביל שלו בהרי האנדים, ומייצג מורשת ארוכת שנים של תרבות והיסטוריה, ונהנה ממיקום נוח ומשלל מתקנים הזמינים בפארק הלאומי עבור המבקרים.

למה מסה ורדה נקרא "מאצ'ו פיצ'ו של אמריקה"?

אי שם בפינת של קולורדו שוכנים הרי מסה ורדה" הכוללים אוסף מבנים מורכבים ושמורים להפליא על צלע הר סלעי. חלק מהאתרים הארכיאולוגיים בפארק הם שכונות שלמות שנראות כאילו חקוקות בדפנות הצוקים עצמם. בין כ-5,000 האתרים הארכיאולוגיים הנוספים בפארק נמצאים מגדלי אבן שמורים, מבני חקלאיים ואפילו מבנים גדולים יותר על פסגות הצוקים.

למעשה, מבני האבנים הרבים בפארק הלאומי מסה ורדה הם הגדולים והשמורים ביותר בצפון אמריקה, כולל אוצרות ארכיאולוגים כמו מבני מגורים עתיקים ומרכז ששימש לקיום טקסים של הילידים בצפון אמריקה.

ציוויליזציה עתיקה יותר ממאצ'ו פיצ'ו

בתי המגורים המדהימים על הצוקים ויצירות המופת האדריכליות שנמצאו במסה ורדה הם מורשתה של 26 קבוצות אינדיאניות, הידועות בכינוי "הפואבלואים הקדמונים", שהקימו קהילות סביב מה שמכונה כיום אזור ארבע הפינות בדרום מערב אמריקה. למרות שהפואבלואים הקדמונים התקיימו בעיקר מחקלאות, הם בלטו בזכות האדריכלות והמבנים ההנדסיים שלהם, כפי שניתן לראות בערי האבן הרבות שהותירו אחריהם.

מורשת הפואבלו הקדמונים במסה ורדה עתיקה ומרשימה כאחד. התיישבות אנושית בקנה מידה גדול במסה ורדה החלה ככל הנראה כבר לפני כ-1,400 שנה, כאשר עמים נוודים החלו לעבור לעבר קהילות וחברות יציבות יותר, מבוססות חקלאות. קבוצות אלו חיו בבתי מחסה פשוטים יותר, שנבנו מעץ ואבן, וחפרו באזורים נמוכים יותר סביב הקניונים.

ככל שהם שגשגו יותר, כך הפואבלו הקדמונים במסה ורדה החלו לפתח טכניקות בנייה מתקדמות יותר באבן שאפשרו להם לבנות את מגוריהם כלפי מעלה אל תוך הצוקים הגבוהים. בתי המגורים המרשימים על הצוקים נבנו ככל הנראה בין השנים 1100 ו-1200 לספירה. לשם השוואה, מבני פסגות ההרים האיקוניים של מאצ'ו פיצ'ו נבנו ככל הנראה בסביבות שנת 1450 - יותר משלוש מאות שנים מאוחר יותר.

למרות התנאים הקשים לעתים קרובות של דרום מערב ארצות הברית, הפואבלו הקדמונים גידלו בהצלחה תירס, דלעת ושעועית בתוך ומסביב לצוקים. ערים אלו חושפות גם חיים אזרחיים, דתיים וטקסיים מתקדמים. במקום אותרו גם אמפיתיאטראות גדולים המכונים "קיווה", ששימשו כאתרים חשובים לפגישות פולחניות ופוליטיות. מבחינה תרבותית, הפואבלו הקדמונים היו גם אומנים של ממש, שיצרו מסורות מתמשכות של קדרות, קליעת סלים וכלי מלאכה אחרים.

הפארק הלאומי היום

למרות השגשוג הרב של הילידים במסה ורדה, החיים שם נעצרו. מסיבות לא ברורות, התושבים שחיו באזור החלו לעזוב את האתר בסביבות המאה ה-13. למרות שצאצאיהם עדיין חיים בכל רחבי דרום-מערב ארה"ב, המבנים העתיקים של מסה ורדה נזנחו במשך מאות שנים עד שהתגלו מחדש בשנות ה-70 של המאה ה-19. בשנת 1906, הנשיא תאודור רוזוולט חתם על הצעת חוק שקיבעה את מעמדו של מסה ורדה כפארק לאומי.

הנסיעה לפארק הלאומי ציורית כמעט כמו הפארק עצמו, עם נופים מרהיבים ותצפיות פנורמיות כולל עצירה בנקודת מפגש הגבולות בה תוכלו לראות ארבע מדינות שונות בו זמנית. לאחר הכניסה לפארק, תוכלו לנצל מגוון רחב של אפשרויות לטיולים רגליים, אך קחו בחשבון כי רוב האתרים הארכיאולוגיים של הפארק נגישים רק בסיור המוזמן מראש.