אל האינסוף ומעבר לו: הניסיון האמריקני לחזור בהצלחה לירח | מיוחד לסופ"ש

מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם צפו ברגע ההיסטורי, בו משימת "ארטמיס 2" יצאה לפועל, עם המראתו המוצלחת של משגר ה-SLS העוצמתי מאתר השיגור ההיסטורי 39B, הנמצא במרכז החלל על שם קנדי בפלורידה. השיגור המוצלח מקרב את האנושות ליעד המיוחל שנקבע כבר לפני מספר שנים - חזרה לירח. 

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

המשימה, שתימשך עשרה ימים, תיקח את ארבעת חברי הצוות לטיסת יעף של כ-370 אלף קילומטרים מכדור הארץ - וכעשרת אלפים קילומטרים מעבר לצד האפל של הירח. זו הפעם הראשונה מזה למעלה מיובל בה בני אדם עוזבים את מסלול כדור הארץ הנמוך - ומתקרבים לירח. עם זאת, הם אינם צפויים לנחות עליו פיזית, אלא לחלוף בסמוך אליו בלבד. 

מטרת המשימה היא לוודא שכל המערכות השונות - בהן מערכות תומכות חיים, תקשורת וניווט - פועלות בצורה מושלמת, לפני המועד בו שני אסטרונאוטים, גבר ואישה, יוכלו לנחות על הירח. לצד ההישגים הללו, זו גם הפעם הראשונה בה האסטרונאוטים טסים לחלל עם סמארטפון. לפני כחודשיים הודיעו בנאס"א כי הארבעה יוכלו להמריא עם מכשירי האייפון שלהם.

מפקד משימת "ארטמיס 2" הוא ריד וייסמן, לשעבר האסטרונאוט הראשי של נאס"א. לצידו משתתפים במשימה ויקטור גלובר, האסטרונאוט האפרו אמריקני הראשון שהגיע לתחנת החלל הבינלאומית, והטייס של המשימה המאוישת הראשונה של חברת SpaceX.

מומחית המשימה תהיה האסטרונאוטית כריסטינה קוק, ששברה את מספר שיאים בחלל, בהם שיא השהייה הרצופה לחלל עבור אישה, וביצעה את הליכת החלל הראשונה על טהרת הנשים. היא האישה שהגיעה הכי קרוב שאפשר לירח. לצידם, ישתתף במשימה גם ג'רמי הנסון הקנדי, טייס קרב לשעבר שעדיין לא טס לחלל, וישמש גם הוא כמומחה.

השם, המועד והחזון

הרצון לשוב לירח מלווה את ארצות הברית - מאז המועד בו נחתה בכדור הארץ משימת אפולו 17, הפעם האחרונה בה אסטרונאוטים נחתו על הירח. למרות מספר תוכניות שעלו בעשורים הבאים, ההתקדמות המשמעותית ביותר נרשמה דווקא במהלך כהונתו הראשונה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שחתם בשנת 2017 על צו נשיאותי למימון תוכנית לחקר הירח - ובהמשך למאדים.

כשנתיים מאוחר יותר הוכרז כי שמה של התוכנית יהיה "ארטמיס". ואם השם נשמע לכם מוכר אתם לא טועים - ארטמיס היא אלת הציד מהמיתולוגיה היוונית, ואחותו של אל אחר - אפולו, שעל שמות נקראית תוכנית החלל הקודמת במסגרתה 12 אסטרונאוטים נחתו על הירח.

הדד ליין של טראמפ היה שנת 2024, ובמסגרתו נקבע כי בין הנוחתים על הירח צפויה להיות גם אישה. בהמשך, ממשל ביידן הביע גם הוא תמיכה בתוכנית, הגדיל את תקציבה והורה לשלב בצוות הנחיתה אסטרונאוט אפרו אמריקני.

הקשר הישראלי

אם הגעתם עד כאן, סביר להניח שאתם תוהים האם תוכנית ארטמיס בכלל, ובפרט השיגור של ארטמיס 2, כוללים תוספות כחול לבן. התשובה היא שכן - ולא רק בתחומים ובהיבטים שעולים לנו לראש. ראשית, חשוב לציין שישנם בוודאי נשות ואנשי צוות ישראלים רבים המעורבים בפרויקט ההיסטורי בצורה כזו או אחרת.

לצידם, ניתן את עצם הצטרפותה של מדינת ישראל להסכמי ארטמיס - הסכמים על עקרונות של שיתוף פעולה במחקר האזרחי של הירח, מאדים, ואסטרואידים, וכריית משאבים שם. הם נחתמו באוקטובר 2020, וישראל הצטרפה אליהם כשנתיים מאוחר יותר - ונכללת כעת ברשימה מכובדת למדי, הכוללת מדינות רבות.

במקביל, ישנה טכנולוגיה ישראלית המשולבת בשלבים כאלה ואחרים של התוכנית, דוגמת אפוד של חברה ישראלית בשם AstroRad, שנועד כדי להגן על האסטרונאוטים מפני קרינה - וכבר היווה חלק ממשימת ארטמיס 1. היבט נוסף, אם כי מרוחק יותר, הוא האסטרונאוטית האסטרונאוטית היהודיה ג'סיקה מאיר, בת של ישראלי שעזב את הארץ לפני עשרות שנים. 

מבט לעתיד

הארבעה צפויים לשוב לכדור הארץ במהלך סוף השבוע הבא, כאשר הצוותים בנאס"א ובסוכנויות החלל השותפות למשימה (בהן כאמור גם ישראל) ממשיכים לעבוד כל העת על המשימה הבאה - "ארטמיס 3" - שמועד השיגור המתוכנן שלה, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, הוא אמצע שנת 2027. 

עם זאת, בניגוד לתכנון הראשוני, הנחיתה הראשונה על הירח צפויה רק לקראת שנת 2028, לאחר שמוקדם יותר החודש הודיעו בנאס"א על שינוי ב"ארטמיס 3" ודחייה נוספת של הרגע ההיסטורי. עדיין לא ברור מי צפויים להשתתף במשימה הזו, ומי מבין 18 המועמדים והמועמדות יצטרפו לרשימה המכובדת של האנשים שנחתו על הירח. הדבר היחיד שידוע בינתיים הוא שאחד מהם צפוי להיות אישה - שתעשה היסטוריה גם במובן הזה, שכן 

בכל מקרה, המועד והרכב המשתתפים עשויים להשתנות עד הרגע האחרון - שכן כל תקלה הכי קטנה או שינוי במזג אוויר או במצב הרפואי של האסטרונאוטים עשויים להשפיע על השיגור, שיכול להתבטל גם שניות לפני המועד המתוכנן.