מתחת לרדאר: הלוחמים בצה"ל עם התפקיד שלא שמעתם עליו

בכל תערוכה ביטחונית או מצגת יחסי ציבור, הנשק הישראלי נראה מושלם. הוא נוצץ, הוא מדויק והוא תמיד פוגע במטרה. אבל המציאות של שדה הקרב אינה דומה למעבדה ממוזגת; היא מלאה באבק, בחום קיצוני, בטלטלות ובטעויות אנוש. בדיוק בנקודת התפר הזו, בין האב-טיפוס המבטיח לבין הלוחם שבקצה, ניצבת יחידת נס"א (ניסויים והבטחת איכות).

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

אם חטיבת הטכנולוגיה ליבשה (חט"ל) היא המוח שמתכנן את העתיד, נס"א היא הבלם שמוודא שהעתיד הזה בכלל עובד. מדובר ביחידת בקרת האיכות המבצעית של צה"ל, הגוף שמתרגם טכנולוגיה לשפה של לוחמים.

זירת הניסויים: מהחרמון ועד ל-5050

כדי לוודא שהציוד יעבוד בכל מקום, נס"א מפעילה שלושה מוקדי ניסוי אסטרטגיים: במרכז הארץ, בשלוחה צפונית במחנה ירדן, ובבסיס 5050 המבודד בעומק המדבר. הריחוק של 5050 אינו מקרי; כשמפוצצים עשרות קילוגרמים של חומרי נפץ בניסויי אמת, דרוש מרחב בטיחות שימנע מהדף לנפץ שמשות של רכבים אזרחיים קילומטרים משם.

כאן, בין גבעות החול, נערכים המבחנים שקובעים אם אמצעי לחימה ייכנס למכולות האספקה או יחזור לשולחן השרטוט. לאחרונה, עננות האבק בשטח נגרמו על ידי ה"זימאג'" - רכב שטח קרבי שפותח על ידי נהג מרוצים מפרדס חנה. הכלי, שמסוגל לדלג מעל סלעים ביציבות גבוהה, עבר התאמה מיוחדת למלחמה: מסילות ייעודיות מאפשרות לו לקלוט מארזים מוצנחים במשקלים כבדים ישירות מהאוויר. כדי לבדוק את עמידותו, בוחני הרכב לא הסתפקו בנסיעה טכנית; הם ירו בגלגלים שלו כדי לוודא שהטבעת הפנימית מחזיקה את הגומי במקומו גם תחת אש.

ה"מוח" שמאחורי השיגור

במרחק מה משם, במתחם מבודד עוד יותר, פועלים אנשי ענף "אש וקטלניות". על הפרק: משגר ה-'ICLU' החדש, שעבר התאמה לשיגור סוגים שונים של תחמושת כדי להגדיל את היעילות המבצעית.

בניסוי כזה, שום דבר לא מושאר ליד המקרה. לפני שהטיל הראשון עוזב את המשגר, הצוות מריץ סימולציות "מונטה קרלו" - תהליך מתמטי שבו מגרילים אלפי תרחישים וכיווני נפילה אפשריים. כך מייצרים "פוליגוני השגחה": אם הטיל חורג מהמסלול המתוכנן, לקב"ט יש כפתור השמדה עצמית מיידי.

ברגע הירי, המצלמות של נס"א נכנסות לפעולה. בזמן שהסמארטפון שלכם מצלם כ-60 תמונות בשנייה, המצלמות כאן מצלמות 2,000 תמונות בשנייה. הדיוק הזה מאפשר לנתח את "פרופיל הטיסה" - הזווית, האנרגיה והמהירות שבה ראש הקרב פוגע במטרה.

הטוויסט: המקום שבו מותר להיכשל

הנשק הישראלי לא נולד ברגע ההשקה; הוא נולד ברגעי הכישלון במטווח הניסויים. אנשי נס"א הם "הספקנים המקצועיים" שתפקידם לשאול מה יקרה כשמשהו משתבש. לפעמים הבדיקה היא הנדסית יבשה - כמו חיבור חיישנים לכל סנטימטר בשלדת רכב ונסיעה עד הרי אילת הלוהטים כדי לבדוק קצבי התחממות - ולפעמים היא אנושית לגמרי.

היחידה מקפידה להביא לוחמים מהשטח שישתתפו בניסויים וייתנו משוב בזמן אמת. הדינמיקה הזו יוצרת פינג-פונג מרתק בין המעבדה לשטח. "לא משנה לאיזה תרחיש קיצון נכוון," אומר אחד הבוחנים, "הלוחמים תמיד ימצאו זווית או תוספת שעדיין לא חשבנו עליה".

המלחמה כמעבדת קצה

המציאות של המלחמה הנוכחית הפכה את עבודת היחידה לקריטית ומהירה מאי פעם. היכולת לקלוט אמצעים חדשניים "מהיום למחר" ולהפוך אותם למבצעיים היא חלק בלתי נפרד מהעליונות של צה"ל. בנס"א יודעים שכל "לא" שהם אומרים במעבדה, עשוי להיות ה"כן" שיציל חיים בשדה הקרב. הם אלו שבולמים מוצרים שלא עומדים בסטנדרט, מתוך הבנה שהמחיר של תקלה במטווח הוא נייר עבודה, אבל המחיר של תקלה בקרב הוא בלתי נתפס.

בסופו של יום, כשלוחם נכנס לקרב, הוא צריך לדעת שהנשק ביד שלו יירה, שהמיגון יחזיק ושציוד הקצה לא יאכזב אותו. נס"א היא המבצר השקט שמאפשר את הביטחון הזה - הגוף שמוודא שגם בעידן של רובוטיקה ובינה מלאכותית, העוצמה של צה"ל תישאר אמינה, קטלנית ובטוחה. הגבול האחרון לפני הקרב מתחיל אצלם, בין הדיונות לבין המעבדה.