שימוש בצבא, תקיפות סייבר ומסרים פוליטיים: היחס של ממשלות העולם לשימוש ב-AI | מיוחד לסופ"ש

הבינה המלאכותית הפכה בשנים האחרונות לחלק משמעותי במרבית ההיבטים בחיי היומיום של כולנו . עם זאת, נראה שלעיתים אנחנו נוטים לשכוח שלצד הדברים החיוביים, הבינה המלאכותית טומנת בחובה גם היבטים שליליים וסכנות רבות - מטעויות קטנות ועד סכנת חיים ומצב של כמעט מלחמה. היחס לסוגייה משתנה בין מדינה למדינה - כאשר יש מי שמנסות לעודד את האזרחים והגופים השונים לעשות בה שימוש נרחב יותר, ויש מי שמזכירים את הסכנות ומנסים למנוע אותן.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

אחד הנושאים שעלו במהלך כהונתו הנוכחית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (למעשה - כבר בכהונתו הראשונה ואף לפני כן) הוא שמירה על ארצות הברית כמובילה טכנולוגית עולמית (בעיקר מול סין - אך לא רק), כאשר הנשיא עצמו מקפיד לציין כי הוא מוקסם מהבינה המלאכותית ורואה בה כלי קריטי להבטחת העוצמה האמריקנית.

כחלק מעמדתו בנושא, טראמפ הורה על הקלה ברגולציות בכדי לאפשר אימוץ מהיר ויעיל יותר של המודלים השונים והטמעתם במערכות וגופים שונים. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בצבא האמריקני, שעשה שימוש במספר מודלים וגרסאות מיוחדות של מודלי AI שונים, במהלך הלחימה באיראן. בין השימושים - עיבוד וניתוח מידע רב ובחירה של מטרות לתקיפה.

העובדות הללו הפכו את ההגבלות הדרמטיות שהטיל ממשל טראמפ ביוני 2026 על המודלים המתקדמים ביותר של חברת אנת'רופיק ושל OpenAI, למפתיעות במיוחד. מדובר כאמור, בנקודת מפנה ביחד הממשל האמריקני ל-AI - ומעבר מהקלה ברגולציות להגבלות משמעותיות ודרמטיות מאוד. הרקע להחלטה החריגה הוא פריצת דרך מבהילה ביכולות של המודלים הללו בתחום הסייבר, והחשש עלה לפיו גורמים דוגמת סין, רוסיה או האקרים עוינים, יעשו בהם שימוש כדי למוטט תשתיות לאומיות.

כאמור, החברות טענו כי הטמיעו הגבלות וחסמים חזקים, במטרה למנוע מהמודלים הללו לזהות, לנתח ולנצל פרצות אבטחה - וכי כך מנעו מהם את היכולת לייצר קודים לתקיפת החולשות הללו. עם זאת, גופי המודיעין האמריקני טענו - והוכיחו - שניתן לעקוף את ההגבלות הללו, דבר שהוביל למעורבות גופים נוספים במדינה ולהגבלות המחמירות.

במבט ראשון ניתן אפילו לחשוב שמדובר בתגובה מוגזמת לנושא שכבר עלה בעבר, אך לא כך המצב. מתקפות סייבר משמעותיות שהתרחשו בשנים האחרונות ברחבי העולם, כולל בארצות הברית, גרמו לנזק כלכלי רב והשביתו תשתיות חיוניות. במקרים הללו, האקרים לבנים הצליחו לנטרל את הגורמים כעבור מספר ימים, אך העובדה שמדובר בנוזקה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, ולא בן אדם, עשויה להפוך זאת לדבר מורכב בהרבה.

בשל הלחץ שהופעל עליהן, אנת'רופיק ו-OpenAI נאלצו להיכנע לדרישת הבית הלבן. בסוף יוני 2026, ההשקה של המודלים הללו נעצרה, וכעת הם זמינים לקבוצה מוגבלת של חברות אמריקניות שאושרו מראש על ידי הממשל. מדובר אך ורק בגופים אמריקנים מורשים, העוסקים בהגנה על תשתיות קריטיות.

פעילות בצל ההגבלות

בדומה לממשל האמריקני, גם בסין מנהלים מערכת יחסים מורכבת למדי עם הבינה המלאכותית והמודלים השונים שלה הזמינים כעת לציבור. במקביל לכך, התחרות מול וושינגטון משפיעה גם היא על הסוגייה, כאשר בחודשים האחרונים דווח בעולם על כך שסין שוקלת להגביל את נסיעתם של מומחי AI מחשש לעריקה לארצות הברית, ומתלבטת האם לחסום את המודלים המתקדמים שלה לגישה מחוץ לשטח המדינה.

הממשל בבייג'ינג רואה את הבינה המלאכותית ככלי אסטרטגי, שיאפשר למדינה להשיג עוצמה בכלל התחומים - ובהמשך לעקוף את ארצות הברית. במקביל - ישנו חשש, בתור משטר ריכוזי מאוד, מפני אובדן השליטה על זרימת המידע והתודעה הציבורית. מסיבה זו נוצרה מערכת רגולציה מהירה וממוקדמת, שהפכה לנוקשה בעולם, על המערכות הללו.

אחד ההיבטים של המערכת הזו היא הגנה על המפלגה והאידיאולוגיה - כאשר במקביל במערב מודאגים דווקא מסוגיות דוגמת זכויות יוצרים, פגיעה בפרטיות ואובדן מקומות עבודה. כאמור, על פי התקנות הרשמיות של רשות הסייבר הסינית על המודלים השונים, התוכן שה-AI מייצר חייב "לשקף את ערכי הליבה הסוציאליסטים".

המשמעות היא, שאסור לו להנפיק תוכן שמבקר את הנהגת המפלגה או את הנשיא שי ג'ינפינג ולהעלות תיאוריות אלטרנטיביות הקשורות לאירועים היסטוריים דוגמת אירועי כיכר טיאננמן. לצד זאת, החברת מחויבות להזין את המודלים שלהן במידע "מסוכנן ומאושר", כדי למנוע מהם "לספוג" רעיונות מערביים דמוקרטיים.

סעיף נוסף בתוכנית הרגולטורית הסינית הוא חובת רישוי ואחריות משפטית על החברות - שבניגוד לארצות הברית, לא יכולת להעלות את המודל ולהמתין לראות מה יקרה. הכללים בסין הפוכים - כך שהן חייבות לאשר מראש את האלגוריתמים, לרשום אותם במאגר ממשלתי ולעבור בדיקות בטיחות קפדניות לפני שהמודל הופך זמין לציבור.

בנוסף, במידה ומודל מפיק תשובה שגויה, או כזו שלא עומדת בדרישות של המשטר - החברה המפתחת מוגדרת כאשמה, והאחריות הפלילית והחוקית היא עליה. הדבר מוביל את החברות הסיניות להטיל על המודלים שלהן צנזורה עצמית מחמירה, והגבלות קשות מאוד.

עם זאת, התוכנית כוללת גם היבט חיובי, שהפך את סין לראשונה להיאבק ב"דיפ-פייק" ולפעול להגנת הצרכנים. בייג'ינג היתה הראשונה בעולם להציג חוק מקיף נגד הכלים המאפשרים לייצר "דיפ-פייק". בנוסף, כל תמונה או וידאו שנוצרו במדינה על ידי בינה מלאוכתית חייבים לכלול סימון המעיד על כך, וישנו איסור גורף על שימוש בטכנולוגיות הללו כדי לערוך או לדמות קול או מראה של אדם - מבלי הסכמתו המפורשת, זאת כחלק מהמאבק הגלובלי בגניבת זהויות והונאות ברשת.

כאמור, המדיניות הזו מהווה אתגר משמעותי עבור תעשיית הטכנולוגיה הסינית, שכן הדרך להפוך מודל בינה מלאוכתית לחכם, יצירתי ופורץ דרך - היא לאמן אותו על כמויות עצומות של מידע ולאפשר לו לבצע קישורים לא צפויים. התקנות הללו מגבילות את יכולת החשיבה והפיתוח של המודלים הללו, ויש מומחים המעריכים כי זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שארצות הברית עוקפת כיום את סין, זאת למרות עוצמתה ההנדסית.

למרות המדיניות הסינית הנוקשה לעיתים, ייתכן שהמצב עשוי להשתנות בקרוב - זאת לאחר חשיפת מודל AI סיני חדש בשם Kimi K3, שנוצר על ידי חברת Moonshot שטוענת כי מדובר במודל בינה מלאכותית "בעל היכולות הגבוהות ביותר עד כה". מספר גופים מעריכים כי המודל מתפקד ברמה דומה למודלים האמריקנים המובילים.

ומה לגבי ישראל?

למרות היותה של מדינת ישראל "סטרט-אפ ניישן", דבר המציב אותנו במיקום ייחודי במירוץ ה-AI העולמי, נראה שאנחנו נמצאים בין המדינות המובילות במובנים רבים בתחום זה, אך משתרכים מאחור בהיבטים מסוימים. הממשלה הישראלית נוקטת בגישה דומה לזו האמריקנית - ופועלת לעידוד צמיחה מהירה, להקל על התעשייה ולמנוע חקיקה שתבלום את החדשנות.

הבינה המלאכותית נתפסת בירושלים כמנוע צמיחה כלכלי וצבאי קריטי, דבר שהוביל לבחירה במימון ממשלתי של תשתיות, רגוליציה רכה וחופש פעולה רב למגזר הפרטי - כל זאת כל עוד הביטחון הלאומי לא נמצא בסכנה מיידית.

כחלק מהמדיניות הישראלית, הוחלט להשקיע כסף רב בהקמת תשתיות מחשוב-על בישראל, כדי למנוע מצב של תלות בשרתים אמריקנים. לצד זאת, משרד החדשנות, רשות החדשנות ומפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) מקדמים פיתוח מודל שפה מותאם לישראל, לצורך הטמעה בטוחה במשרדי ממשלה ובמגזר הציבורי.