הוליווד חוגגת בקופות - אבל חובבי האימה הם המרוויחים הגדולים באמת של השנה | מיוחד לסופ"ש

הוליווד סוף סוף חוגגת את אחת השנים הרווחיות ביותר שלה מאז פרוץ מגפת הקורונה. הקהל גודש את אולמות הקולנוע, ומחזורי המכירות נוסקים בחזרה למספרים שלא נראו כמעט עשור.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

בשורה הראשונה עומדים שוברי קופות ענקיים: "ספיידרמן: יום חדש" שבר שיאים על ימין ועל שמאל והגיע ל-2 מיליארד בקלות, "האודיסאה" של כריסטופר נולן הכניס 1.1 מיליארד דולר בפחות מחודש (חלק ניכר אמנם מתבסס על כרטיסים יקרים באולמות איימקס - אבל זה עדיין כסף), והעיבוד הביוגרפי על חייו של מייקל ג'קסון, "מייקל", חצה את רף מיליארד הדולרים והפך לביופיוק המוזיקלי הרווחי בהיסטוריה.

לצדם, סרטי משפחה וילדים כמו "צעצוע של סיפור 5" ו"סופר מריו גלקסי" גרפו אף הם מעל מיליארד דולר כל אחד, וה"הנוקמים: עלייתו של דוקטור דום" צפוי לסגור את 2026 בענק כשיצא ב-18 לדצמבר, עם פתיחת כריסמס נוחה.

אלא שלצד המספרים הנוצצים, התעשייה סובלת מבעיה עמוקה: הסרטים הללו עולים הון עתק. לפי חישובי התעשייה המקובלים, סרט קולנוע נדרש להכניס פי 2 עד פי 2.5 מעלות הפקתו הישירה רק כדי להגיע לאיזון תציבי, זאת לאחר שקלול חלוקת ההכנסות עם בעלי אולמות הקולנוע, המפיצים הבלעדיים והוצאות השיווק והקידום האדירות. כדי שהאולפנים יראו דולר אחד, מצופה ממנו לפתוח חזק, ולהישאר בקולנוע כמה שאפשר.

"מייקל" של אולפני יוניברסל עלה כ-150 מיליון דולר להפיק, אך אלו המספרים שמתפרסמים לפני עלויות השיווק. גם אם היה זקוק לכ-375 מיליון דולר בלבד כדי להחזיר את ההשקעה, והרי שמדובר בהצלחה אדירה - לצד כל הצלחה רשומים כישלונות מהדהדים של האולפנים הגדולים.

החטאות ענק עם תגית של מאות מיליונים - והסיכון ההוליוודי

אולפני דיסני, האחים וורנר ויוניברסל בין היתר חוו השנה כמה מהמפלות הכלכליות המהדהדות ביותר של השנים האחרונות, שמאיימות למחוק את ההישגים הכלכליים של "השטן לובשת פראדה 2" או "צעצוע של סיפור 5" (דיסני), ומצמצמות את החגיגה סביב אודיסאה (יוניברסל).

הסרט "המנדלוריאן וגרוגו" מזיכיון "מלחמת הכוכבים" הכניס כ-345 מיליון דולר בלבד בקופות - הנתון הנמוך בהיסטוריה של המותג, כאשר בדיסני תחילה אמרו כי נדרשו מעל חצי מיליארד דולר רק כדי להגיע לרווחיות. כשהתבררו ההכנסות, ענקית המדיה הורידה את הסכום בצורה מלאכותית כדי להמנע ממבוכה. מיותר לציין, זה לא עבד.

עוד דוגמא כואבת לדיסני השנה היא גרסת הלייב-אקשן של "מואנה" בכיכובו של דווין "הרוק" ג'ונסון, אשר גרפה כ-280 מיליון דולר בלבד - צניחה כואבת לעומת סרט ההמשך המונפש שגרף אשתקד 1.1 מיליארד דולר.

באולפני האחים וורנר נרשמו הפסדים כבדים עם "הכלה" שלא חצה את רף 100 המיליון, "מורטל קומבאט" שאכזב עם כ-120 מיליון דולר ו"סופרגירל" שהכניס כ-126 מיליון דולר בלבד מול תקציב עתק, הפסיד ליוצריו כ-200 מיליון דולר, וקבר למעשה את המותג. ביוניברסל אולי חוגגים את ההישגים הבולטים של מייקל והאודיסאה בין היתר, אבל חלק מהרווחים האלו ילכו לכסות את הבור הכלכלי של כישלונות יקרים.

הנס הכלכלי של ז'אנר האימה

מרבית הסרטים שאינם שייכים לז'אנר האימה ומנסים להציג עלילה מקורית (למעט הבלחות מבורכות כמו "פרויקט הייל מרי" שהכניס כ-700 מיליון דולר) מתקשים לשחזר את ההצלחה ללא נוסחה ממוחזרת. כאן בדיוק נכנס לתמונה הז'אנר הרווחי והיציב ביותר בתעשייה: סרטי האימה. בעוד שוברי הקופות הרגילים מסתפקים במכפיל רווח צנוע, להיטי האימה של השנה הציגו מספרים שילמדו בבתי ספר לכלכלה וקולנוע.

צריך לומר: על חלק מסרטי האימה שמשאירים את התעשייה בחיים לא נשמע לעולם, אלא אם כן יגיעו לשירותי הסטרימינג. מדובר בסרטים דלי תקציב שעלותם כמה מאות אלפי דולרים, ושמדי פעם מצליחים לגרוף כמה מיליוני דולרים בודדים, לרוב בתוך ארצות הברית. הרווח מגולגל לפרויקט הבא, ואת ההפסדים מהכישלונות שאף אחד לא ראה קל לכסות.

אך הסרט "אובססיה", שהופק בתקציב זעום של 750 אלף דולר בלבד ונמצא באקרנים כמעט שלושה חודשים, גרף כחצי מיליארד דולר בקופות - תשואה של פי 650 על ההשקעה. "חדרים אחוריים" (Backrooms), שהחל בתור תופעת יוטיוב והופק בעלות של כ-10 מיליון דולר, הכניס כ-400 מיליון דולר - תשואה של פי 40.

צריך להתעכב על "אובססיה", תופעה קולנועית שלא נראיתה מאז "פעילות על טבעית" של הבמאי והיוצר הישראלי אורן פלי. אובססיה שבר מספר שיאים היסטוריים: הוא נישל את סרטו הקלאסי של ברוס לי מ-1973, "הדרקון", מתואר הסרט הרווחי ביותר בהיסטוריה שהופק בתקציב של פחות ממיליון דולר, ועבר את "פרנהייט 9/11" כסרט שנרכש בפסטיבל קולנוע ונחל את ההצלחה הקופתית הגדולה ביותר.

אבל השיא המדהים ביותר הגיע הרבה לאחר הפרימיירה: בעוד שסרטים מצליחים חווים בדרך כלל ירידה של כ-50% בהכנסות סוף השבוע השני, "אובססיה" רשם עלייה של כ-40% בסוף השבוע השני (23.9 מיליון דולר) ועלייה נוספת בסוף השבוע השלישי (27.4 מיליון דולר).

זו הפעם הראשונה מאז הסרט "אי.טי. חבר מכוכב אחר" ב-1982 שסרט שאינו מוקרן בחג רושם גידול מתמשך בסוף השבוע השלישי שלו - וכל זאת באותו סוף השבוע שבו יצא "חדרים אחוריים" וגרף בעצמו 120 מיליון דולר.

נוסחה פשוטה: עלילה ויצירתיות במקום אפקטים יקרים

כריסטופר מילר, מבכירי המפיקים בהוליווד, הסביר למגזין הבידור "וראייטי" את מנגנון הקבלת ההחלטות באולפנים: "מישהו אמר לי פעם שמנהל באולפן מקבל החלטות או מתוך פחד או מתוך תאוות בצע. אתה רוצה שהם יקבלו החלטות מתוך תאוות בצע, כי כשמקבלים החלטות מתוך פחד, הם בוחרים אפשרויות שמרניות וממחזרים דברים שראינו כבר 100 פעם. הקהל לא רוצה את זה, הוא מחפש משהו חדש".

החוזקה של סרטי אימה היא פשוטה - הם זולים להפיק. אם סרט שעלה 200 מיליון דולר נכשל, זה יכול להיות הסוף של אולפן. אם סרט שעלה פחות ממיליון נכשל - ממשיכים הלאה. הפוטנציאל להרוויח בענק הוא אדיר בסרטים כאלו, פשוט כי קל לקבור הפסדים מינוריים.

סרטים אלו לא נשענים על נוסחה קבועה או על אפקטים ממוחשבים יקרים, אלא על יצירתיות, מתח ועלילה שמצליחה להפתיע. היוצר הצעיר קורי בארקר (27) לקח ב"אובססיה" רעיון פשוט על מערכת יחסים שיצאה משליטה. הקהל מצידו לא זוכה לדקת מנוחה אחת לאורך רוב - וזה התברר כממכר. באמצעות אפקטים פרקטיים פשוטים וצילום חכם, בארקר יצר חוויה קולנועית שגרפה מאות מיליונים מצפיות חוזרות, וזה עוד לפני ההכנסות ממכירות בסטרימינג.

כפי שב-2017 הבמאי ג'ורדן פיל הוכיח בעבר עם בסרטי האימה "Get Out" ו"Us", ז'אנר האימה מוכיח שוב ושוב שכדי למלא אולמות לא חייבים תקציבי עתק של מאות מיליוני דולרים - מספיק רעיון טוב אחד שמצליח להפחיד את הקהל, והוליווד תעשה בשכל אם תבין שבעלות של "אוואטר: אש ועפר" אחד היה אפשר להפיק יותר מ500 "אובססיה".