לגזור ולשמור: מוצרי המזון עם תאריך תפוגה שאפשר להתעלם ממנו - ואלה שממש לא

כמה פעמים פתחתם את המקרר, ראיתם תאריך שעבר לפני יומיים, והשלכתם את המוצר לפח? תאריך שמופיע על אריזת מזון לא תמיד אומר שהמוצר הפך באותו רגע למסוכן לאכילה. למעשה, יש הבדל חשוב בין תאריך שמציין עד מתי היצרן ממליץ לצרוך את המזון כדי לשמור על האיכות הטובה ביותר שלו לבין תאריך שמסמן גבול בטיחותי ברור יותר. לכן, לפני שאתם זורקים את המוצר הבא לפח כדאי לעצור ולבדוק מה בדיוק כתוב על האריזה.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

"מומלץ לשימוש עד" לעומת "לשימוש עד"

ההבדל בין שני הניסוחים הוא הדבר הראשון שצריך לבדוק. "מומלץ לשימוש עד" הוא סימון שמתייחס בעיקר לאיכות המוצר. המשמעות היא שעד התאריך הזה היצרן מבטיח את האיכות, הטעם, המרקם או התכונות הרצויות של המזון בתנאי אחסון מתאימים. אחרי התאריך המזון לא בהכרח הפך למסוכן באופן מיידי, אך ייתכן שהאיכות שלו כבר לא תהיה כפי שהייתה.

לעומת זאת, "לשימוש עד" הוא סימון שצריך להתייחס אליו כהנחיית בטיחות. כאשר מדובר במזון מתכלה שעלול להפוך למסוכן מבחינה מיקרוביאלית, לא מומלץ לצרוך אותו לאחר התאריך המצוין - גם אם הוא נראה בסדר, ואפילו אם הטעם והריח שלו אינם מחשידים.

במילים פשוטות - "מומלץ לשימוש עד" עוסק בעיקר באיכות, ו"לשימוש עד" הוא גבול שקשור לבטיחות המזון.

מוצרי מזווה יבשים: התאריך לא תמיד אומר "לפח"

מוצרים יבשים כמו קמח, קטניות ודגנים יכולים להחזיק מעמד מעבר לתאריך האיכות, בתנאי שאוחסנו כראוי והאריזה תקינה. כאן חשוב להפעיל גם את החושים - האם האריזה שלמה? האם המוצר נשמר במקום יבש? האם יש סימני רטיבות, עובש, חרקים או ריח חריג?

אם מדובר בתאריך "מומלץ לשימוש עד", מעבר התאריך כשלעצמו אינו בהכרח סיבה להשליך את המוצר, אבל אם האריזה נפתחה והמוצר אוחסן בתנאים לא מתאימים, התאריך שעל האריזה כבר לא מספר את כל הסיפור.

פסטה ואורז: לא חייבים להיבהל מתאריך שעבר

פסטה יבשה ואורז לבן הם דוגמאות קלאסיות למוצרים שבהם תאריך האיכות אינו בהכרח קו שמפריד בין "בטוח" ל"מסוכן". כאשר המוצר יבש, האריזה תקינה, והוא אוחסן במקום מתאים, ייתכן שניתן להשתמש בו גם לאחר התאריך המצוין כ"מומלץ לשימוש עד". לעומת זאת, אם מופיעים חרקים, עובש, ריח לא רגיל או סימני לחות - אין סיבה לקחת סיכון.

שימורים: האריזה חשובה לא פחות מהתאריך

גם שימורים רבים יכולים להחזיק זמן רב, במיוחד כאשר הם נשמרים בתנאים המתאימים, אבל כאן יש כלל חשוב במיוחד - לא מתעסקים עם קופסה פגומה. קופסת שימורים נפוחה, דולפת, חלודה באופן משמעותי או בעלת סימנים חריגים אינה מוצר שכדאי "לבדוק רק כדי להיות בטוחים". גם אם התאריך עדיין לא עבר, פגיעה באריזה יכולה להיות סיבה להשליך את המוצר.

ביצים: לא מסתכלים רק על התאריך

ביצים הן דוגמה למוצר שדורש תשומת לב לתנאי האחסון ולא רק לתאריך המודפס על האריזה. אם הביצים נשמרו בקירור ובהתאם להוראות, יש משמעות לתאריך המופיע עליהן. לאחר מכן, במקום להסתמך רק על ריח או מראה, חשוב במיוחד לבשל ביצים היטב כאשר יש ספק. בכל מקרה - ביצה עם קליפה סדוקה או פגומה היא מקרה אחר לגמרי, משום שחיידקים יכולים לחדור דרך הסדק.

חלב ומוצרי חלב: כאן כבר צריך להיות הרבה יותר זהירים

חלב, גבינות רכות, יוגורטים ומוצרים נוספים שנשמרים בקירור הם כבר קבוצה שבה לא כדאי להתייחס לכל תאריך כאל המלצה בלבד. כאשר על המוצר מופיע "לשימוש עד", מדובר בהנחיית בטיחות שיש לכבד. במיוחד במוצרים מתכלים, אי אפשר להסתמך רק על העובדה שהמוצר "נראה בסדר". גם ריח תקין אינו מבטיח שהמזון בטוח.

בשר, עוף ודגים: כאן לא מהמרים

בשר טרי, עוף ודגים הם בין המוצרים שבהם תאריך "לשימוש עד" מקבל משמעות חשובה במיוחד. אלה מזונות מתכלים שעלולים לאפשר התרבות של חיידקים בתנאי אחסון לא מתאימים. לכן, אחרי תאריך ה"לשימוש עד" לא כדאי לנסות להציל את המוצר באמצעות בישול, טיגון או בדיקה של הריח. גם אם המוצר נראה תקין, זה לא אומר בהכרח שהוא בטוח לאכילה.

ומה לגבי בשר שהקפאתם?

כאן התמונה משתנה. אם מוצר הוקפא כראוי לפני שהגיע לתאריך ה"לשימוש עד", ההקפאה יכולה לעצור את התרבותם של מיקרואורגניזמים ולהאריך את משך האחסון, אבל חשוב לזכור - הקפאה אינה "מבטלת" מזון שכבר התקלקל. לכן, יש משמעות לשאלה מתי המוצר הוקפא ובאיזה מצב הוא היה לפני ההקפאה.

לחם ומאפים: עובש הוא הקו האדום

לחם, פיתות ומאפים מסוימים עשויים להישאר אכילים גם לאחר התאריך, אם נשמרו כראוי, אבל כאן יש כלל שלא כדאי להתווכח איתו - אם רואים עובש, לא מספיק לחתוך את החלק הנגוע ולאכול את השאר. במוצרים לחים ורכים העובש עלול להתפשט מעבר למה שנראה לעין. במקרה כזה - המוצר כולו צריך ללכת לפח.

גבינות קשות: סיפור אחר מגבינה רכה

גבינות קשות וגבינות מיושנות שונות ממוצרים לחים ורכים בכל הנוגע לאחסון ולקלקול. בכל זאת, צריך להיצמד להוראות שעל האריזה ולתנאי האחסון. אם מדובר בתאריך "מומלץ לשימוש עד", התאריך עשוי להתייחס לאיכות ולא לבטיחות באופן מיידי, אבל אם יש שינוי חריג בריח, במרקם או במראה - לא כדאי להסתמך על התאריך בלבד.

ריבה, דבש וממרחים: לא כל צנצנת ישנה צריכה להיזרק

מוצרים עתירי סוכר כמו דבש וריבות יכולים להיות עמידים יחסית, אך גם כאן תנאי האחסון והשאלה האם הצנצנת נפתחה חשובים מאוד. דבש, למשל, יכול להתגבש ולהפוך לעכור או גרגירי\ וזה כשלעצמו אינו אומר שהוא התקלקל. לעומת זאת, הופעת עובש או שינוי חריג אחר הם כבר סימנים לכך שהמוצר אינו מתאים לצריכה.

ומה עושים עם מוצר שכבר נפתח?

זה אולי אחד הדברים החשובים ביותר - התאריך שעל האריזה לא תמיד מספר מה קורה אחרי הפתיחה. מוצר יכול להיות בעל חיי מדף ארוכים כשהוא סגור, אבל לאחר פתיחתו להיחשף לחמצן, לחות, חיידקים או מזהמים אחרים. לכן, במוצרים רבים מופיעה גם הנחיה בסגנון "יש לצרוך תוך X ימים לאחר הפתיחה". במקרה כזה, צריך להתייחס גם להוראה הזו, ולא רק לתאריך המקורי.