מי מדבר על פשע: מאחורי תופעת הפודקאסטים הפליליים בישראל

ז'אנר ה-"True Crime" (פשע אמיתי), שכבר כבש מזמן את מסכי הטלוויזיה ואת סדרות הדוקו בנטפליקס, השתלט בשנים האחרונות גם על האוזניות של הישראלים. אלפי מאזינים שלא מסתפקים בפרק אחד מעבירים שעות ארוכות בהאזנה לסיפורים על רוצחים סדרתיים, חקירות משטרה ותעלומות בלתי פתורות. אמש (חמישי) ב"מהדורה המרכזית", כתבתנו גילה צוקרון גולן הביאה הצצה אל האנשים שמאחורי המיקרופונים, ואל התעלומה הישראלית שכולם רוצים לפצח.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ של i24NEWS <<<

בניגוד לדימוי האפל של הז'אנר, האנשים שמגישים את הסיפורים הללו הם ישראלים מן השורה שהפכו סקרנות עמוקה לתחביב תובעני, הכולל קריאת חומרי חקירה וחיפוש אחר עדויות. מאיה גזית, יוצרת הפודקאסט "רצח" שצבר מיליוני האזנות וקהילה של 35 אלף חברים בפייסבוק, מספרת כי המשיכה לתחום החלה כבר בגיל 14, אז שלחה מכתב באנגלית קלוקלת לרוצח סדרתי בקליפורניה ושאלה אותו: "למה עשית את זה?". דיאנה הלשטיין, יוצרת "רצח דנ"א", מעידה אף היא על תחקיר מדוקדק שלעיתים מגיע עד לחומרים מתוך ה-FBI, במטרה לוודא שכל פרט שמגיע למאזינים בדוק ומדויק.

גם מאחורי הפודקאסטים הנוספים עומדים סיפורי הקמה מפתיעים. רשל צלינקר ושי נחמוביץ', מייסדי "רצח סובב עולם", עבדו יחד בחדר בריחה שעסק בנושא הפשע; תמונות של אנשים אמיתיים ששימשו כתפאורה הובילו את צלינקר לחקור מי הם, ואת נחמוביץ' להציע להפוך את הסקרנות לפודקאסט. מאיה דלל וקלרה יארה ביטון מ"פשע אמיתי", העוסקות ביום-יום במכירות, ייעוץ ארגוני וניהול משרד מרחוק, הכירו דרך קבוצת פייסבוק של אימהות עצמאיות בעקבות אהבה משותפת לסרטי אימה.

אבל איך מסבירים את המשיכה לתכנים כאלה דווקא בישראל, מדינה שהמציאות בה מספקת לא מעט סיפורי אימה? לדברי גזית, מדובר דווקא במפלט: "אנשים מאוד אוהבים לשמוע סיפור שיגרום להם לשעה לברוח, לשמוע על משהו מאוד מעניין ומרתק, ולא לחשוב על הצרות ועל היום-יום".

כשכל יוצרי הפודקאסטים התבקשו לבחור את התעלומה הישראלית שהיו רוצים לפצח בעצמם, התשובה הייתה תמימת דעים בקרב כולם: פרשת תאיר ראדה. בינתיים, עד שתעלומה מקומית תיפתר, הם ממשיכים לחקור פשעים מעבר לים ולנסות להבין איך בני אדם מסוגלים למעשים שקשה לדמיין - והמאזינים רק מחכים לפרק הבא.