תחת מעטה חשאיות: ועידת MEAD נפתחת בוושינגטון
הוועידה התכנסה על רקע הכרעות אזוריות משמעותיות עבור ישראל, ארה"ב והמזרח התיכון • נציגים מ-24 מדינות, ובהן 12 מדינות מהמזרח התיכון, צפויים להשתתף בוועידה

ועידת MEAD השנתית הרביעית נפתחה היום בוושינגטון, ומפגישה בכירים מארה״ב, ישראל ומדינות המזרח התיכון לדיונים באחת התקופות המשמעותיות והמורכבות ביותר מאז הקמת הפורום.
נציגים מ-24 מדינות, ובהן 12 מדינות מהמזרח התיכון, צפויים להשתתף בוועידה - הייצוג הבינלאומי הרחב ביותר בתולדות MEAD.
הוועידה מתקיימת על רקע אי-ודאות מתמשכת סביב איראן, חופש השיט במצר הורמוז, המצב בלבנון והמאמצים לקדם מסגרת מדינית וביטחונית לעזה.
במקביל, ממשלות באזור בוחנות מסגרות ביטחוניות חדשות ומנגנונים אפשריים להגברת שיתוף הפעולה, כאשר ביטחון אנרגטי וחופש השיט נתפסים יותר ויותר כסוגיות אסטרטגיות וביטחוניות, ולא רק כעניינים כלכליים.
בוועידה ישתתפו בכירים בממשל האמריקני, במערכות הביטחון והמודיעין, בממשלת ישראל ובמדינות המזרח התיכון, לצד בכירים מתחומי הטכנולוגיה, העסקים, האנרגיה, הפיננסים והממשל.
הוועידה מתקיימת גם לקראת הבחירות בישראל ולקראת בחירות האמצע בארה״ב – שני אירועים פוליטיים שעשויים להשפיע באופן משמעותי על עתיד היחסים בין ארה״ב לישראל ועל המדיניות האמריקנית במזרח התיכון.
בוועידה השנה משתתפות 12 מדינות מהמזרח התיכון. באופן משמעותי, המפגש כולל גם נציגים ממדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
השתתפות זו מתאפשרת בזכות כללי הסודיות וההשתתפות הנהוגים בוועידה זה שנים, המאפשרים לפקידים ולבכירים ממדינות שאין להן קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל להשתתף בדיונים אסטרטגיים.
אחד המאפיינים המרכזיים של MEAD הוא פעילותה תחת כלל צ׳טהאם האוס, המאפשר למשתתפים להשתמש במידע שהתקבל במהלך הדיונים, אך אוסר עליהם לחשוף את זהות המקור או לייחס בפומבי אמירות למשתתפים ספציפיים.
המסגרת נועדה לאפשר דיונים פתוחים וכנים, לרבות בסוגיות רגישות ביותר שבכירים היו נמנעים מלעסוק בהן במסגרת פומבית או דיפלומטית רשמית.
המטרה הרחבה יותר היא לחזק את המעורבות האמריקנית במזרח התיכון, להעמיק את הקשרים בין השותפות האזוריות ולבחון אפיקים חדשים לשילוב אזורי, בתקופה של אי-ודאות עמוקה.
