משפחות ששת החטופים שנרצחו במאמר בטיים: חמאס הרעיב אותם והוציאם להורג

משפחות ששת החטופים שנרצחו במנהרה ברפיח פרסמו היום (רביעי) מאמר במגזין "טיים" ובו כתבו: "בשבי, אלכסנדר, שגובהו כמעט מטר וחצי, ירד מ-86 קילו ל-59 קילו. הרש, שהיה גבוה ממנו בכמה סנטימטרים, שקל רק 52 קילו. עדן נמצאה במשקל 35 קילו".

במאמר נכתב כך: "בבוקר שבת בהיר וכחול של ה-7 באוקטובר 2023, יקירנו ו-245 אחרים נגנבו מאיתנו באכזריות על ידי מחבלי חמאס. כרמל ביקרה את הוריה בקיבוץ בארי. אלמוג, אלכסנדר, עדן, הרש ואורי חגגו שלום וחופש בפסטיבל המוזיקה נובה. ששת האנשים היפים האלה נחטפו לעזה, כמה מהם עם פציעות אנושות. הם נמקו בתנאים אומללים במשך 328 ימים, ואז, ב-29 באוגוסט, נורו בראשם, בידיהם, בכתפיהם ובמקומות אחרים בגופם המוכה והרעב.

"כוחות ישראליים מצאו את גופותיהם הכחושות יומיים לאחר מכן במנהרה במרחק של 20 מטרים מתחת לחדר השינה של ילד בעזה. רוחבה של המנהרה היה קצת יותר משני מטרים וגובהה היה כמטר וחצי. היה בה מינימום חמצן, לא אור ולא צנרת. שובי חמאס שלהם הוציאו להורג את יקירנו מטווח אפס, יצאו מהמנהרה וסגרו דלת נעולה. בשבי, אלכסנדר, שגובהו כמעט מטר וחצי, ירד מ-86 קילו ל-59 קילו. הרש, שהיה גבוה ממנו בכמה סנטימטרים, שקל רק 52 קילו. עדן נמצאה במשקל 35 קילו.

"חמאס הוא זה שלקח את יקירינו, עינה אותם ולחץ על ההדק שרצח אותם. אבל רבים אחרים לא הצליחו להציל אותם. למקבלי ההחלטות בממשלת ישראל היו הזדמנויות להגיע להסדרים מוסכמים כדי לשחרר את יקירינו, ובשל חישובים שנראו להם אסטרטגיים, הם בחרו שלא לעשות זאת. בחירות אלה יהיו מורשתם הנצחית של אנשים אלה. אבל יש כל כך הרבה אנשים אחרים שהיו יכולים לעשות הרבה יותר כדי להציל אותם – ועדיין אחרים שיצטרפו אליהם כשותפים למוות שניתן להימנע ממנו אם הם יעמדו מנגד ויאפשרו לישויות מרושעות לנצח את המילים הפסיביות של אנשים בעלי כוח".

עוד נכתב: "זו קריאת ההבהרה שלנו עכשיו: בעזה יש עדיין 101 בני ערובה בתנאים מחרידים, והזמן להציל אותם הולך ואוזל. מילים אוהדות לבדן לא יחסכו מהם גורל זהה לזה של אלמוג, אלכסנדר, כרמל, עדן, הרש ואורי. זה הזמן לפעולה החלטית, מכוונת ומשמעותית.

"במשך 328 ימים, רבים מאיתנו טיילו בעולם ופגשנו פוליטיקאים, דיפלומטים, אנשי עסקים, סלבריטאים – אנשים בעלי כוח. הם הבטיחו הבטחות, הנהנו בראשם, החזיקו לנו ידיים, בכו איתנו, חיבקו אותנו חזק... ולאחר מכן נכשלו בלספק תוצאות. רבים מאיתנו הקיפו את העולם וישבו עם מנהיגים דתיים, שגרירים במסדרונות האו"ם, נשיאים לשעבר וגברות ראשונות. כל כך הרבה אנשים בעלי כוח בחברות הגדולות בעולם אמרו שהם יהיו איתנו עד שיקירינו יחזרו הביתה בחיים. קיימנו פגישות, גלויות ודיסקרטיות, במקומות כמו דאבוס, וושינגטון, מוסקבה, לונדון, סופיה, בודפשט וז'נבה".

לסיום כתבו: "סלבריטאים פגשו אותנו בחדרים מבודדים אך ביקשו שלעולם לא נודה בפומבי שהם עשו זאת; הם חששו לאבד עוקבים. מנהיגי ארגוני סיוע הומניטרי, בהם הצלב האדום הבינלאומי וארגון הבריאות העולמי, טענו כי היו מעוניינים להתערב, אך לא הצליחו להבין כיצד. שני אנשי דת מוסלמים הבטיחו לנו בסודיות, שלא בצדק, שיקירינו יהיו בסדר משום שפגיעה בבני ערובה מפרה את האסלאם; אבל הם ומנהיגים דתיים רבים מדי אחרים שתקו בפומבי. יותר מאחד מאותם אנשים בעלי כוח הבטיח לנו שבני הערובה ישרדו, שחזרתם היא רק עניין של זמן. היו שאמרו שיקירינו סובלים אבל בטח לא מתים.

"251 בני ערובה מ-39 מדינות נגנבו מחייהם ומהעולם ב-7 באוקטובר. מדוע נשיאים, ראשי ממשלות ושרי חוץ של אותן מדינות מעולם לא התייצבו, יד ביד, על במה עולמית ודרשו את שחרורם? מדוע שמותיהם של 101 בני הערובה שנותרו בשבי אינם מופיעים בחדשות הלילה במדינות ברחבי העולם? היכן הזעקה העולמית הקוראת לשחרורם? היכן עדיין הגינויים מצד המנהיגים הדתיים והרוחניים של חמש הדתות של בני הערובה? 

"איפה הלחץ הכלכלי והדיפלומטי על חמאס ונותני החסות שלו? מדוע מדינות החברות בנאט"ו ושאינן חברות בנאט"ו ממשיכות לפעול במעמד מועדף תוך כישלון להציל חיים, כולל אלה של אזרחי ארה"ב? מדוע ארה"ב, מעצמת-העל החזקה בעולם – עם מנופי לחץ על כל השחקנים האזוריים בסכסוך הזה – לא הצליחה להפעיל את הכוח הזה בצורה מספקת ויצירתית כדי להביא לשחרור בני ערובה ולפתרון המלחמה הזאת?", ביקרו.