בחירות 2026: מפת הגושים והנושאים שיכריעו את עתיד ישראל | ד"ר איתן לסרי

מערכת הבחירות לכנסת ה-26 מתנהלת בצל מציאות ביטחונית מורכבת, השלכות מתקפת 7 באוקטובר 2023, מחלוקות ציבוריות נוקבות לצד אתגרים כלכליים. המערכה הפוליטית עוסקת בשאלות היסוד של החברה הישראלית: עיצוב תפיסת הביטחון הלאומי, בחינת וקביעת גבולות המשילות ותיקון מערכת המשפט לצד קביעת סדרי העדיפויות בחלוקת הנטל בין כל חלקי העם.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

מחנה נתניהו: הליכוד והשותפות מימין

מחנה נתניהו מבוסס על הציר המרכזי של הליכוד לצד המפלגות החרדיות ומפלגות הימין. הקו המנחה הוא דגש על ביטחון לאומי, זהות יהודית, חיזוק המשילות והמשך הנהגת נתניהו.

הליכוד (בנימין נתניהו): מדגיש את הצורך בשמירה על חופש הפעולה הצבאי, התמודדות מול איראן ושלוחותיה, ומדיניות ימין תקיפה. מנגד, מתנגדיו מעלים את שאלת האחריות למחדל 7 באוקטובר והדרישה לוועדת חקירה ממלכתית.

עוצמה יהודית (איתמר בן גביר): מציבה במרכז את ביטחון הפנים, החמרת הענישה, הרחבת סמכויות המשטרה ומדיניות נוקשה בסוגיות ריבונות והתיישבות.

הציונות הדתית-זהות (בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין): מדגישה את החלת הריבונות, חיזוק ההתיישבות, שינוי יחסי הכוחות בין הרשויות ועידוד יוזמה חופשית.

ש"ס (אריה דרעי) ויהדות התורה: מתרכזות בשמירה על מעמד תלמידי הישיבות, הסדרת נושא המעצרים של הצעירים שלא התייצבו לגיוס, תקצוב מוסדות החינוך החרדיים ושירותי הדת, לצד מענה רווחה לשכבות החלשות.

מחנה האופוזיציה להחלפת נתניהו: בין מרכז-ימין, שמאל ושמאל קיצוני

הגוש הניצב מנגד מורכב ממפלגות בעלות תפיסות עולם מגוונות מאוד עם רמת שונות גבוהה ברוב הפרמטרים הפוליטיים-מסורתיים, שהמכנה המשותף והעיקרי שלהן הוא השאיפה להחליף את השלטון ואת נתניהו ולהציע סדר יום אזרחי וממלכתי אחר.

ישר! (גדי איזנקוט): שמה דגש על ממלכתיות, שירות לכל, הקמת ועדת חקירה ממלכתית והפקת לקחים מבצעיים ומערכתיים.

ביחד (נפתלי בנט ויאיר לפיד): חיבור המבקש לפנות לבסיס תמיכה רחב מהמרכז-ימין והמרכז- שמאל, תוך דגש על ניהול ממשלתי יעיל, הפחתת הקיטוב וצמיחה כלכלית.

הדמוקרטים (יאיר גולן): עוקפת את כולם משמאל בשילוב נציגי המחאה וההפגנות מקפלן, מתמקדת בהגנה על מערכת המשפט, שוויון בנטל, שיקום היחסים עם הפלסטינים ונכונות לבחון הסדרים מדיניים אזוריים בעיקר בעזה לבנון ואיראן.

ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן): משלבת עמדות ביטחוניות ניציות עם קו חילוני ניצי ותקיף בסוגיות דת ומדינה, חובת גיוס ושינוי שיטת הממשל.

כחול לבן (בני גנץ): מציגה גישה ממלכתית-ביטחונית המבוססת על ניסיון פיקודי ונכונות לפשרות מוסדיות.

המפלגות הערביות: פוטנציאל השפעה על מאזן הכוחות הפוליטיים בין הגושים

ייצוג הציבור הערבי מהווה לשון מאזניים פוטנציאלית במפה הפרלמנטרית. שיעור ההצבעה ברחוב הערבי והנכונות של המפלגות הציוניות לשתף עמן פעולה יעצבו את היכולת לתרגם כוח אלקטורלי לרוב קואליציוני.

רע"ם (מנסור עבאס): מציגה גישה פרגמטית המרכזת מאמץ במאבק בפשיעה בחברה הערבית, פיתוח תשתיות ושוויון אזרחי, אך אינה מנותקת מתנועת "האחים המוסלמים" ומסרבת לגנות את החמאס כארגון טרור.

הרשימה המשותפת: מתמקדת במאבק באפליה, זכויות אזרח, והתנגדות תקיפה למדיניות הסיפוח וההתיישבות לצד חיזוק החיבור עם הרשות הפלסטינית.

המפלגות הקטנות: אחוז החסימה כגורם מכריע

בבחירות צפופות, מפלגות המתנדנדות סביב אחוז החסימה - כדוגמת עמך ישראל (עופר וינטר), מפלגת המילואימניקים והכלכלית (יועז הנדל וירון זליכה) ונעם - עשויות להכריע את המאזן. אובדן קולות מתחת לסף הנדרש ישפיע וישנה במישרין את חלוקת המנדטים בין הגושים.

הנושאים המרכזיים שיעמדו במבחן הבוחר בבחירות

• הביטחון הלאומי והמערכה הרב-זירתית: אופן ניהול המערכה מול איראן, חיזבאללה וחמאס, והיכולת לתרגם את ההישגים הצבאיים ליציבות ביטחונית ארוכת טווח.
• האחריות למחדל 7 באוקטובר: מידת אמון הציבור בהנהגה הפוליטית, מדינית, צבאית ביטחונית ועוד, הוויכוח על הקמת ועדת חקירה ממלכתית והפקת הלקחים.
• הסדרת חוק הגיוס לחרדים/ערבים/אחרים והשוויון בנטל: הסדרת מעמד תלמידי הישיבות, יעדי הגיוס והעומס הגדל על מערך המילואים.
• יוקר המחיה והכלכלה: התמודדות עם מחירי הדיור, האינפלציה, הוצאות הביטחון הגדלות והגירעון הממשלתי.
• מערכת המשפט והמשילות: המחלוקת על סמכויות בתי המשפט, היועמשית- פרקליטות ועצמאות המערכת המשפטית לצד מינוי שופטים.
• יחסי דת ומדינה: סוגיות תחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים, עצמאות החינוך החרדי והפרדה מגדרית.
• הפשיעה והביטחון האישי בחברה הערבית: המאבק בארגוני הפשיעה, איסוף הנשק הבלתי חוקי והשבת הביטחון האישי.
• מעמדה הבינלאומי של ישראל והעתיד המדיני: הרחבת הסכמי אברהם, שיפור היחסים עם בעלות הברית, הסדרי נורמליזציה אזוריים ומדיניות פנים-זירתית.

מה אנו למדים מנתוני דעת הקהל?

נתוני מדד הקול הישראלי (המכון הישראלי לדמוקרטיה) מראים כי מדיניות חוץ וביטחון (39%) וכלכלה ויוקר המחיה (38%) הם השיקולים המובילים בקרב הציבור היהודי, לצד סוגיות הגיוס (27%), דת ומדינה (26%), זהות מנהיג המחנה (23%) והרפורמה המשפטית (18%). בחברה הערבית, המאבק בפשיעה (53.5%) והכלכלה (46%) מהווים את מוקד ההכרעה המרכזי.

ניתוח הדיווחים מציב חמישה צירים עיקריים:

• הביטחון והישגי המלחמה: עימות בין הצגת הישגים מבצעיים לבין העלאת שאלת האחריות למחדל.
• המאבק על הנהגת המדינה: נתניהו מול הנהגת האופוזיציה בשאלת הרכבת הממשלה.
• גיוס חרדים ושוויון בנטל: סוגיית ליבה המאתגרת הן את הקואליציה והן את לכידות האופוזיציה.
• הרפורמה המשפטית והמשילות: מאבק עמוק על גבולות הסמכות של הרשות השופטת והרשות המבצעת.
• אחוז החסימה והקולות האבודים: התמודדות פנימית בתוך המחנות שעלולה להסיט מנדטים קריטיים.

שאלת 61 המנדטים: המבחן האמיתי של הגושים

הגעה לרף 61 חברי כנסת אינה תלויה רק במספר המנדטים הישיר - ייתכן ואף גוש לא יגיע באופן רשמי ליעד הזה, ושני הגושים יעמדו על 54-58 מנדטים לכל אחד, כשרע"ם חוברת לגוש השמאל ו"המשותפת" תומכת מבחוץ.

כדי להגיע ל-61 מנדטים, על הסיעות להגיע להסכמות קואליציוניות בנושאי ליבה. שלושת המשתנים שיכריעו את המערכה הם: שיעור ההצבעה בחברה הערבית, הימנעות משריפת קולות מתחת לאחוז החסימה, והנכונות של מפלגות מרכז וימין לחצות קווים פוליטיים מסורתיים.

לסיכום, הבחירות לכנסת ה-26 מתנהלות בשתי חזיתות: מאבק בין-גושי על אופייה הביטחוני והלאומי של המדינה, ומאבק תוך-גושי על הנהגת האופוזיציה והשליטה בימין, מניתוחיהם של חלק מהסקרים עולה כי הקיטוב הפוליטי יציב, ואירועים ביטחוניים כמעט אינם מעבירים קולות בין הגושים, כך שנוצר מצב של תיקו בין-גושי.

לפיכך, בשבוע האחרון עד ליום הבחירות התזוזות העיקריות צפויות להתרחש בעיקר בתוך המחנות עצמם. ההכרעה הסופית והגעה לרוב של 61 מנדטים ייקבעו על פי שלושה גורמים מרכזיים: שיעורי ההצבעה והתגייסות המצביעים בקלפיות, הימנעות מאובדן קולות של מפלגות קטנות שלא יעברו את אחוז החסימה, והיכולת הפוליטית להרכיב קואליציה יציבה ומתפקדת ביום שאחרי הבחירות.

ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומדיניות ציבורית, פרשן בכיר לאסטרטגיה, מדיניות ובחירות. לשעבר יועץ לראשי ממשלה ושרים.