מחצית מהח"כים יוחלפו, הגנרלים יעלמו: מה באמת אפשר ללמוד מסגירת הרשימות לכנסת? | נדב אלימלך

סגירת הרשימות לכנסת ה-26 אינה רק נקודת ציון טכנית בלוח הזמנים של הבחירות, אלא צילום רנטגן מדויק של החברה הישראלית ושל המערכת הפוליטית בעת הזו. מי שיבחן את השמות שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית יגלה כנסת שעומדת לשנות את פניה באופן דרמטי, עם התחלפות צפויה של כחצי מחברי המשכן, אך בעיקר יגלה שינוי עמוק בדיוקן של המנהיגות שמתייצבת לבקש את אמון הציבור.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

הדבר הבולט ביותר ברשימות הנוכחיות הוא היעדרם המוחלט של "כוכבים" נוצצים. עידן הצנחה של גנרלים בולטים, אנשי תקשורת מובילים או ראשי ערים פופולריים לפסגת המפלגות נעלם. התופעה הזו מחוללת תזוזה משמעותית במיוחד בתנועת הליכוד, שנותרה לראשונה ללא דמות ביטחונית בכירה בקדמת הבמה.

היעדרם של "ביטחוניסטים" אינו מקרי, והוא משקף גם את מערכת השריונים של ראש הממשלה נתניהו, שסדר העדיפויות שלה היה ברור לחלוטין: נאמנות ללא תנאי. הדוגמה המובהקת לכך היא דחיקתה מחוץ לרשימה של טלי גוטליב, לא בשל היותה דמות מעוררת מחלוקת או סגנונה הסוער, אלא אך ורק משום שלא נתפסה כחלק מהמערך הממושמע והנאמן שהנהגת המפלגה ביקשה להבטיח.

את מקומם של הכוכבים והדילים הפוליטיים הישנים תופס גל חדש של מנהיגות צמחית וטבעית, שנולדה מתוך השבר הגדול של השבעה באוקטובר.

הרשימות כולן מציגות יצוג חסר תקדים של דמויות שצמחו מתוך השטח והשכול: לוחמים, מילואימניקים שפשטו מדים, בני משפחות חטופים וחללים, ופצועי קרב. אלו אינם עוד מינויים תדמיתיים, אלא אנשים שנכנסו לחיים הציבוריים מתוך דחף פנימי ואחריות לאומית בעקבות המלחמה.

הכנסת ה-26 תהיה שונה מכל מה שהכרנו. היא פחות זוהרת, פחות מבוססת על מותגים מוכרים מן העבר, והרבה יותר שיקוף ישיר של המציאות הישראלית המדממת והנחושה של השנים האחרונות.