"יש לכבד את הכרעת הבוחר": נחשף נאום מכונן של בן גוריון מהבחירות הראשונות

שבוע לבחירות: המכון למורשת בן-גוריון וארכיון בן-גוריון חושפים היום (שלישי) את המסמך ההיסטורי "לעם ולצבא", שדר רדיו שהשמיע דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית, ב-23 בינואר 1949, יומיים לפני הבחירות הראשונות במדינת ישראל.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

לקראת מערכת הבחירות בישראל, השדר שנישא לפני 77 שנים מציע מבט אקטואלי על משמעותה של ההצבעה, על האחריות המוטלת על האזרחים לעיצוב עתיד המדינה ועל חשיבות השמירה על מרקם החיים המשותף גם בעיצומו של ויכוח פוליטי סוער.

הבחירות הראשונות, שהתקיימו ב-25 בינואר 1949, היו הרבה מעבר להליך דמוקרטי. הן סימנו שלב מכריע במעבר מהכרזת העצמאות לביסוס מוסדותיה הנבחרים של המדינה הצעירה. בשדרו לאזרחי המדינה ביקש בן-גוריון להבהיר כי ההשתתפות בבחירות אינה רק זכות שניתנה לאזרחים, אלא ביטוי לאחריותם לעתיד המדינה.

"וכל איש ואשה שהחוק העניק להם זכות הבחירה - בל ייעדרו מהקלפי. זוהי זכות גדולה - זכות היסטורית שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים", אמר, והוסיף: "אין זו זכות בלבד, אלא חובה - חובת כבוד לאומית, בה תתגלם אחריותנו ובגרותנו המדינית".

דבריו של בן-גוריון מקבלים משנה תוקף לקראת הבחירות בישראל כיום, על רקע האתגרים הניצבים בפני המדינה. גם אז, בשעה שהמדינה הייתה בעיצומה של מלחמת העצמאות, ביקש בן-גוריון להבהיר כי בידי הבוחרים נתונה השפעה מכרעת על עיצוב המציאות שתלווה את הדורות הבאים. "ירגיש כל אחד כאילו קולו הוא יכריע את הכף בהתוויית הדרך ובבחירת השליחים הנאותים", קרא. בכך הציב את הבוחר לא כצופה מן הצד, אלא כשותף פעיל בעיצוב עתידה של המדינה.

בשדרו הצביע בן-גוריון על שורה של סוגיות גורליות שעמדו אז לפתחם של האזרחים: "יחרץ גורל המלחמה והשלום, יושתתו סדרי-הקבע לביטחון המדינה, ייקבעו היחסים עם שכנינו, יעוצב המשטר הפנימי, משטר החוקה, המשק והחברה". הוא הדגיש כי תוצאות הבחירות ישפיעו גם על קליטת עלייה, על ההתיישבות, על שיקומם של החיילים המשוחררים ועל מעמדה הבינלאומי של ישראל.

אף שהמציאות הישראלית השתנתה מאז ללא הכר, השאלות שהעלה בן-גוריון נותרו בלב הדיון הציבורי: ביטחון ושלום, היחסים עם מדינות האזור, חוסנה של החברה הישראלית, עתיד הכלכלה ואופייה של הדמוקרטיה. המסמך מזכיר כי בחירות אינן רק הכרעה בין רשימות ומועמדים, אלא הזדמנות לקבוע את סדרי העדיפויות הלאומיים ואת הדרך שבה תתמודד המדינה עם האתגרים שלפניה.

"נשוב לראות איש ברעהו אזרח-שותף למדינה", אחד הקטעים האקטואליים ביותר בשדר עוסק דווקא באופן שבו מתנהלת מערכת הבחירות. בן-גוריון, שהיה מודע לסערת הוויכוח הפוליטי, קרא לאזרחים שלא לתת למחלוקות ולמתחים לפגוע בשותפות הבסיסית ביניהם: "ואם הייתה תוך סערת הוויכוח חריגה ממסגרת של בירור מחנך ותרבותי - נשכיח מלבנו דברי המריבה והקנטור, ונשוב לראות איש ברעהו אזרח-שותף למדינה היקרה לכולנו, ונקבל את פסק-הדין של כלל הבוחרים באהבה ובנאמנות", אמר.

הקריאה הזאת מהדהדת גם במציאות הישראלית הנוכחית, שבה מחלוקות פוליטיות וציבוריות עמוקות מציבות אתגר בפני הלכידות החברתית. בן-גוריון לא ביקש לבטל את חילוקי הדעות או את התחרות בין המפלגות, אלא להזכיר כי גם בתום מערכת בחירות סוערת, האזרחים חולקים אחריות למדינה אחת, וכי יש לכבד את הכרעת הציבור.

בן-גוריון הקדיש חלק משמעותי מהשדר לחיילי צה"ל, שהיו בעיצומה של מלחמת העצמאות. לאחר שהוקיר את תרומתם להגנת המדינה, הדגיש כי ביום הבחירות הם אינם מצביעים כחיילים הכפופים לפקודות, אלא כאזרחים בעלי שיקול דעת עצמאי: "מחר אתם נקראים להשתתף בבחירות, לא כחיילים מצווי-משמעת, אלא כאזרחים חפשים. מתוך חירות גמורה, ללא כל סייג של משמעת צבאית, תתוו עם כל שאר האזרחים את הדרך למדינתנו הצעירה".

הוא אף הבהיר כי חילוקי דעות פוליטיים אינם צריכים לפגוע באחדות הצבא: "כל אחד מכם, ללא הבדל דרגה, חייל וחיילת, יצביע אך ורק לפי הוראות מצפונו, ואם גם תיחלקו בבחירתכם ובהצבעתכם, לא תיפגע נאמנותכם הכללית למשמעת הצבאית. והאחווה הלוחמת שהוקמה בצבא-הגנה לישראל לא תיפגם ולא תיחלש".

הדברים מבטאים את תפיסתו של בן-גוריון בדבר חשיבות ההפרדה בין השירות הצבאי לבין ההכרעה הפוליטית, ואת האמונה כי גם בתוך מערכת ביטחונית הנדרשת למשמעת ולאחדות, נשמרת זכותו של כל אזרח לבחור באופן חופשי ועצמאי.

במסמך תיאר בן-גוריון את התנהלות הציבור ביום ההצבעה כעדות לבגרותה של המדינה הצעירה. הוא שיבח את ההשתתפות הרחבה, את הסדר ואת טוהר הבחירות, וסיכם במילים: "אבל נדמה לי שרק מעטים לא יסכימו אתי אם אומר שבבחירות אלו ניצחה - מדינת ישראל".

איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, מסר: "כמעט שמונים שנה חלפו מאז קרא בן־גוריון לאזרחי המדינה הצעירה ללכת לקלפי, ודבריו נשמעים רלוונטיים גם היום. עבורו, הבחירות לא היו רק מנגנון להכרעה בין מפלגות, אלא ביטוי לאחריותו של כל אזרח לעתידה של המדינה ולשותפות העמוקה בינינו, החוצה מפלגות ואידאולוגיות. הזכות לבחור ולהשפיע אינה מובנת מאליה; היא נשענת על ההבנה שדמוקרטיה מתקיימת כאשר אזרחיה בוחרים להיות מעורבים בה. מורשתו של בן־גוריון מזכירה לנו שגם כיום, ואולי יותר מתמיד, הדרישה לאחריות ולשותפות אינה מונחת רק על כתפי נבחרי הציבור, היא מונחת גם על כל אחת ואחת מאיתנו".