הבורסה בחנה 10 מערכות בחירות: מה קורה לשוק ביום שאחרי הקלפיות?

האם הבחירות טובות לבורסה? מחקר חדש שמפרסמת היום (שלישי) יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך, לקראת הבחירות לכנסת ה-26, בחן את התנהגות שוק המניות הישראלי סביב עשר מערכות הבחירות שנערכו בישראל מאז 2003 ומצא כי דווקא השנה שאחרי הבחירות נטתה להיות חזקה יחסית.

>>> הצטרפו לערוץ הווטסאפ החדש של i24NEWS <<<

את המחקר ערך ניסן אברהם, כלכלן מאקרו ביחידת המחקר של הבורסה. לפי הנתונים, ב-12 החודשים שלאחר מערכות הבחירות שנבדקו הניב מדד ת”א-125 תשואה ממוצעת של כ-16.4%, לעומת תשואה שנתית ממוצעת של כ-11.5% לאורך התקופה כולה. אלא שבבורסה מזהירים מפני המסקנה הפשוטה שלפיה עצם קיום הבחירות הוא שדחף את השוק למעלה.

כמה ממערכות הבחירות שנבדקו התקיימו לאחר משברים משמעותיים, ובהם התפוצצות בועת הדוט-קום, המשבר הפיננסי העולמי ומשבר הקורונה. ההתאוששות מאותם משברים תרמה גם היא לתשואות הגבוהות שנרשמו לאחר הבחירות.

המחקר השווה גם את ת”א-125 למדד S&P 500. בשנה שלאחר הבחירות הניב המדד הישראלי תשואה ממוצעת של 16.4%, לעומת 13.1% ב-S&P 500 במונחים שקליים. לשם השוואה, הממוצעים ארוכי הטווח שנמדדו היו 11.5% בת”א-125 ו-8.4% במדד האמריקאי במונחים שקליים.

התמונה דווקא מתהפכת בתקופה שלפני הבחירות: ב-12 החודשים שקדמו להן עמדה התשואה הממוצעת בת”א-125 על 5%, לעומת 10.1% ב-S&P 500. כלומר, ערב הבחירות השוק המקומי נטה לפגר אחרי וול סטריט - אך בשנה שאחריה הציג בממוצע ביצועים חזקים יותר. אחד הממצאים הבולטים במחקר נוגע למערכות בחירות שלא הסתיימו בהקמת ממשלה.

שלושה חודשים לפני בחירות ללא הכרעה ירד ת”א-125 בממוצע ב-5.3%, לעומת ירידה של 0.2% בלבד בתקופות המקבילות לפני בחירות שהסתיימו בהכרעה. חודש לפני הבחירות עמד הפער על מינוס 3.3% לעומת מינוס 0.7%, בהתאמה.

אבל לאחר יום הבחירות השתנתה התמונה במהירות. כבר שלושה חודשים אחרי הבחירות עמדה התשואה המצטברת על 4.7% במערכות ללא הכרעה ועל 4.1% במערכות שבהן הוקמה ממשלה. אחרי חמישה חודשים הפער כמעט נעלם לחלוטין: 6.7% לעומת 6.5%.

המסקנה של יחידת המחקר היא כי החשש מקיפאון פוליטי נוטה להיות מתומחר בשוק עוד לפני הבחירות, ולכן גם כשהקלפיות אינן מייצרות הכרעה, הדבר אינו בהכרח הופך להפתעה חדשה עבור המשקיעים ביום שאחרי. בבורסה קושרים את הממצאים גם למערכת הבחירות הנוכחית, אך עושים זאת בזהירות.

החולשה היחסית שנרשמה בשוק המקומי בחודשים האחרונים מעלה, לפי המחקר, את האפשרות שהמשקיעים כבר מביאים בחשבון תרחיש שבו הבחירות לא יניבו הכרעה פוליטית ברורה.

עם זאת, המחקר מדגיש כי מחירי המניות מושפעים ממכלול רחב של גורמים בהם ריבית, אינפלציה, צמיחה, ביצועי החברות, המצב הגיאופוליטי והמגמות בשווקים בעולם ולכן לא ניתן לייחס את ביצועי הבורסה לבחירות לבדן.

המחקר בחן גם את התנהגות השקל סביב מערכות בחירות. ב-12 החודשים שלפני הבחירות התחזק השקל מול סל המטבעות בכ-1.4% בממוצע, לעומת ייסוף שנתי ממוצע ארוך טווח של כ-2.3%. בשנה שלאחר הבחירות התחזק השקל בכ-2.5% בממוצע.

אחד ההסברים האפשריים שמעלה המחקר הוא שלקראת הבחירות עולה אי-הוודאות בנוגע להרכב הממשלה ולמדיניות הכלכלית העתידית, דבר שעשוי להעלות את פרמיית הסיכון ולגרום למשקיעים זרים להמתין. לאחר הבחירות, ככל שהתמונה מתבהרת, השפעה זו עשויה להיחלש.

בשורה התחתונה, לפי הבורסה, הממצא המרכזי אינו קשור דווקא לזהות המפלגה שמנצחת בבחירות, אלא לרמת הוודאות שהמערכת הפוליטית מספקת למשקיעים. כאשר החשש מחוסר הכרעה גובר, השוק המקומי נטה בעבר להיחלש עוד לפני פתיחת הקלפיות. לאחר הבחירות, גם במקרים שבהם לא הוקמה ממשלה, הפערים נסגרו בתוך חודשים ספורים.

לכן, לפי המחקר, השאלה הכלכלית המרכזית ביום שאחרי הבחירות אינה רק מי ניצח אלא האם התוצאה תאפשר להפחית את אי-הוודאות, לגבש מדיניות כלכלית ברורה ולחזק את אמון המשקיעים.