מהי ממשלת מיעוט? הדרך להקים ממשלה בלי 61 מנדטים

בישראל יש 120 חברי כנסת, ולכן רוב מוחלט בכנסת עומד על 61 מנדטים. אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, החוק אינו מחייב ש-61 חברי כנסת יהיו חברים בקואליציה כדי להקים ממשלה. איך זה עובד?

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

ממשלת מיעוט היא ממשלה שבה הסיעות החברות בקואליציה מחזיקות בפחות מ-61 מנדטים, אך היא מצליחה לתפקד בזכות תמיכה של חברי כנסת שאינם חלק ממנה. התמיכה יכולה להתבטא בהצבעה בעד הממשלה, בהימנעות או בהיעדרות מהצבעות מכריעות.

בהצבעת אמון בהשבעת הממשלה, למשל, נדרש רק רוב רגיל בקרב חברי הכנסת שנמצאים באולם ומצביעים - כלומר, מספיק שיהיו יותר קולות בעד מאשר נגד. חברי כנסת שנמנעים או פשוט לא מגיעים להצבעה אינם נספרים כמתנגדים.

איך זה עובד בפועל?

יש שני מודלים עיקריים לממשלת מיעוט:

המודל הראשון - תמיכה קבועה מבחוץ ("רשת ביטחון"): מפלגה אחת או יותר שאינן חלק מהממשלה ואינן מחזיקות בתפקידי שרים, חותמות על הסכם שלפיו הן מתחייבות להציל את הממשלה בהצבעות הגורליות ביותר - כמו הצבעות אי-אמון ואישור תקציב המדינה. בתמורה, הן מקבלות תקציבים, חוקים מקודמים עבורן והן אף יכולות לרשום הישגים פוליטיים ומדיניים מחוץ לממשלה.

המודל השני - גיוס תמיכה נקודתית לכל הצבעה: הממשלה אינה סומכת על שותפה קבועה מבחוץ, אלא מנהלת משא ומתן נפרד על כל חוק או נושא שעולה על סדר היום, ומנסה "לתפור" רוב מחברי כנסת שונים לפי האינטרסים שלהם. מדובר במודל שברירי ומאתגר בהרבה, שמחייב פשרות מתמשכות בכל שבוע מחדש.

מתי זה קרה בישראל?

ממשלת רבין השנייה (1993): לאחר פרישת ש"ס מהקואליציה בספטמבר 1993, נותרו בממשלה 56 חברי כנסת בלבד (ממפלגת העבודה ומרצ). הממשלה נשענה על "גוש חוסם" של סיעות חד"ש ומד"ע, שהחזיקו יחד בחמישה מנדטים ותמכו מבחוץ. למרות היותה ממשלת מיעוט, היא הצליחה לשרוד עד רצח רבין ואף להעביר בכנסת את הסכמי אוסלו.

ממשלת פרס (1995): לאחר רצח רבין, שמעון פרס הקים ממשלה בהרכב דומה לזה של הממשלה הקודמת, וגם היא פעלה כממשלת מיעוט שנשענה על תמיכת הסיעות הערביות מבחוץ.

ממשלת ברק (2000): ממשלתו של אהוד ברק הוקמה תחילה כקואליציה רחבה מאוד של 75 חברי כנסת, אך במהלך שנת 2000 התפרקה מבפנים. מרצ פרשה ביוני, ואחריה פרשו ש"ס, ישראל בעלייה והמפד"ל ביולי, סביב היציאה לוועידת קמפ דייוויד. עד אוגוסט 2000 נותרו בקואליציה כ-32 מנדטים בלבד, והממשלה הוסיפה לפעול כממשלת מיעוט עמוקה עד שהובילה לבחירות מיוחדות לראשות הממשלה.

האם זה חוקי ולגיטימי?

בהחלט. העובדה שלקואליציה אין 61 מנדטים אינה מפילה את הממשלה באופן אוטומטי. כדי שהכנסת תפיל ממשלה מכהנת, האופוזיציה לא יכולה רק "להתנגד", אלא חייבת להשיג 61 קולות בעד ממשלה חלופית מוסכמת, או להשיג רוב של 61 חברי כנסת כדי להעביר חוק לפיזור הכנסת ויציאה לבחירות חדשות. בנוסף, אם הממשלה לא מצליחה להעביר תקציב מדינה במועד שנקבע בחוק, הכנסת מתפזרת מעצמה.

ממשלת מיעוט אינה מצב יציב או נוח למשילות, אך היא כלי פרלמנטרי מוכר ולגיטימי. במצבים של שוויון ומבוי סתום במערכת הפוליטית, היא מאפשרת לצאת מהפלונטר ולהקים ממשלה מתפקדת - גם אם אין לה רוב קבוע מראש.