יותר מחמישית מתלמידי כיתה י"ב אינם זכאים לבגרות, 17% בלבד עם 5 יחידות מתמטיקה | כל הנתונים

משרד החינוך מפרסם היום (רביעי) את נתוני התמונה החינוכית הארצית בתיכונים והשקיפות התקציבית לשנת הלימודים תשפ"ה (2025). הנתונים מצביעים על המשך העלייה בשיעורי הזכאות לבגרות ועל ירידה בשיעור הנשירה. במקביל, נתוני השקיפות התקציבית מצביעים על המשך ההעדפה התקציבית של הפריפריה ושל אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי חלש.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות

שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב תלמידי כיתה י"ב עלה מ-76.6% בשנת תשפ"ד ל-77.9% בשנת תשפ"ה - עלייה של 1.3% בתוך שנה. מדובר בכ-101 אלף תלמידים הזכאים לתעודת בגרות אך עדיין יותר מחמישית מן התלמידים לא זכאי לבגרות. לשם השוואה, בשנת תש"ף (2020) עמד שיעור הזכאות על 73.4% - כך שנרשמה עלייה של 4.5% בתוך חמש שנים.

בתוך כך, הפער בשיעורי הזכאות לבגרות בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות ירד מ-17.5% בשנת תש"ף ל-12% בשנת תשפ"ה - צמצום של 5.5%, המהווה כ-31% מהפער בתוך חמש שנים.

לבסוף, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת עלה מ-13.1% בשנת תשפ"ד ל-14.4% בשנת תשפ"ה. מספר המצטיינים עלה מ-16,538 ל-18,743 תלמידים - תוספת של 2,205 תלמידים בתוך שנה.

שיעור הזכאות בחינוך החרדי עלה מ-26.7% בשנת תשפ"ד ל-27.6% בשנת תשפ"ה - עלייה של 0.9% בתוך שנה. בהשוואה לשנת תשע"ו, שבה עמד שיעור הזכאות על 18.5%, מדובר בעלייה של 9.1%.

שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית עלה מ-78.3% בשנת תשפ"ד ל-83.9% בשנת תשפ"ה - עלייה של 5.6% בתוך שנה.

בחברה הבדואית שיעור הזכאות עלה מ-71.1% בשנת תשפ"ד ל-73.7% בשנת תשפ"ה - עלייה של 2.6% בתוך שנה. בהשוואה לשנת תש"ף, שבה עמד שיעור הזכאות על 58.1%, מדובר בגידול יחסי של כ-27% בתוך חמש שנים.

בהקשר של הפער בין המינים יצוין כי בשנת תשפ"ה עמד שיעור הזכאות לבגרות על 78.4% בקרב הבנים ועל 77.4% בקרב הבנות - פער של 1% לטובת הבנים, לעומת פער של 3.4% לטובת הבנות בשנת תש"ף.

לימודים מתקדמים והסמכות טכנולוגיות

כ-39.3% מתלמידי התיכונים בשנת הלימודים תשפ"ה למדו במגמות טכנולוגיות, ובהן הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב.

נרשמה עלייה בשיעורי הזכאות לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד:

• אנגלית: עלייה מ-46.8% בשנת תשפ"ד ל-48.7% בשנת תשפ"ה

• מתמטיקה: עלייה מ-16.0% ל-17.1%

• בגרות-טק: שיעור הזכאים לבגרות שנבחנו ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה, ב-5 יחידות לימוד באנגלית וב-5 יחידות לימוד בפיזיקה או במדעי המחשב עלה מ-10.8% בשנת תשפ"ד ל-11.6% בשנת תשפ"ה.

נרשמה עלייה בשיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות:

שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות עלה מ-59.8% בשנת תשפ"ד ל-62.7% בשנת תשפ"ה. שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות כלליות עלה מ-72.5% ל-72.8%.

התמדה, נשירה וסביבת הלמידה

נרשמה עלייה בהתמדה לצד ירידה שנרשמה בשיעור הנשירה:

• שיעור ההתמדה עלה מ-81% בשנת תשפ"ד ל-83.5% בשנת תשפ"ה - עלייה של 2.5% בתוך שנה.

• במקביל, שיעור הנשירה הארצי ירד מ-0.9% בשנת תשפ"ד ל-0.8% בשנת תשפ"ה, לעומת 1.5% בשנת תשע"ה.

בנוסף, נרשמה ירידה בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי. בעשור האחרון נרשמה ירידה במספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך היסודי. בחינוך היהודי ירד הממוצע מ-29 תלמידים בכיתה בשנת תשע"ה ל-26.9 בשנת תשפ"ה - ירידה של כ-7%. בחינוך הערבי ירד הממוצע מ-27.2 ל-25.9 תלמידים בכיתה - ירידה של כ-5%.

שקיפות תקציבית

נתוני השקיפות התקציבית מצביעים על המשך התקצוב הדיפרנציאלי, שבמסגרתו מוקצים בממוצע משאבים רבים יותר לתלמידים בפריפריה ולתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. תלמיד בבית ספר יסודי בפריפריה מתוקצב בממוצע בכ-17% יותר מתלמיד במרכז ובחטיבת הביניים בכ-19.6% יותר.

בחינוך היסודי הרשמי הרגיל העלות הממוצעת לתלמיד במחוז הגאוגרפי ירושלים עומדת על 26,299 ש”ח, לעומת 22,471 ש”ח במחוז המרכז. בחינוך היסודי העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החלש עומדת על 27,145 שקלים, לעומת 21,341 שקלים בחמישון החזק - פער של כ-27%. בחטיבות הביניים העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החלש עומדת על 29,871 שקלים, לעומת 24,325 שקלים בחמישון החזק - פער של כ-23%.

בהסתכלות על אשכולות חברתיים-כלכליים - בחינוך היסודי העלות הממוצעת לתלמיד ברשויות שנמצאות באשכולות 2-1 עומדת על 26,198 שקלים, לעומת 21,295 שקלים ברשויות באשכולות 10-9. בחטיבות הביניים העלות הממוצעת לתלמיד באשכולות 2-1 עומדת על 30,135 שקלים, לעומת 23,931 שקלים באשכולות 10-9.

עוד מצביע המשרד על צמצום פערי התקצוב בין החברה הערבית לחברה היהודית. בחינוך היסודי העלות הממוצעת לתלמיד בחברה הערבית ובחברה היהודית כמעט זהה - 24,263 שקלים ו-24,250 שקלים, בהתאמה. בחטיבה העליונה בין השנים תש"ף לתשפ"ה נרשם גידול של 38% בעלות הממוצעת לתלמיד בחברה הערבית, לעומת 22% בחברה היהודית.

שר החינוך, יואב קיש, התייחס לנתונים: "נתוני התמונה החינוכית מציגים תמונה רחבה, אמיתית וחשובה של מערכת החינוך בישראל. אלה מדדים מרכזיים להישגיה של מערכת החינוך, וחשוב שהציבור יכיר אותם כחלק מהתמונה המלאה, לצד האתגרים שעוד ניצבים בפנינו. מאחורי הנתונים האלה עומד דור של תלמידים שצמח בצל המלחמה ולצידו מנהלים, מורים וצוותי חינוך מסורים, שהמשיכו ללמד, ללמוד ולהוביל להישגים גם בתנאים קשים. למרות המלחמה ולמרות האתגרים, תלמידי ישראל ממשיכים להתקדם ולהצטיין. זהו דור הניצחון של מדינת ישראל, והאחריות שלנו היא להמשיך לחזק אותו, לקדם מצוינות ולצמצם פערים, כדי להעניק לכל תלמיד הזדמנות אמיתית להצליח".