קיש לבג"ץ: אין בעיה בלימודי הליבה בבתי הספר החרדיים

שר החינוך יואב קיש הגיש אמש (ראשון) לבג"ץ את תשובתו לצו על תנאי שהוציא בית המשפט בעתירה לעמותת חופש דת ושוויון, בעניין לימודי הליבה ברשתות החינוך החרדיות-מפלגתיות. קיש ביקש וקיבל אפשרות לייצוג נפרד, לאחר שעמדתו שונה באופן מהותי מעמדת המדינה. בתשובתו דחה קיש את הטענות בנוגע ללימודי הליבה וסבור כי יש להמשיך לתקצב את רשתות החינוך של יהדות התורה וש"ס במלוא התקציב. מבחינתו, ניתן היה אף להגדיל את התקצוב.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

העתירה, שהוגשה במרץ 2025, עוסקת באופן שבו מתוקצבות רשתות החינוך החרדיות - החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. הרשתות מקבלות תקצוב מלא מהמדינה מכוח סעיף בחוק יסודות התקציב, שקבע כי יזכו לתקצוב מלא, בתנאי שילמדו את מלוא לימודי הליבה.

בעתירה נטען כי הרשתות מקבלות תקצוב מלא אף שאינן מלמדות את מלוא לימודי הליבה. עוד נטען כי אין בהן מורים הכשירים ללמד לימודי ליבה, כי הן אינן משתתפות בבחינות חיצוניות שיעידו על רמת הידע של התלמידים וכי משרד החינוך אינו מפעיל מערך פיקוח אפקטיבי.

בחודש פברואר הוציא בית המשפט צו ביניים בעתירה, לאחר שלפי עמותת חופש דת ושוויון, שר החינוך מנע מהמשרד במשך כשנה להגיש נתונים. עוד נטען כי קיש דרש מהפרקליטות להימנע מהגשת נתונים שנאספו באגף התקציבים.

בתשובת המדינה, שהוגשה לפני כשבועיים, נכתב כי קיימים כשלים רבים בפעילות משרד החינוך וכי יש לתקן לאלתר את אופן התקצוב, את תוכניות הלימוד ואת כשירות המורים. המדינה קבעה גם כי יש להפעיל מערך פיקוח אפקטיבי ולחייב את התלמידים להשתתף בכל הבחינות החיצוניות.

עוד קבעה המדינה כי יש לשנות את אופן התקצוב בהתאם לחוק ולהנחיות, כך שבמוסד שאינו מלמד את מלוא לימודי הליבה יופחת בסיס המימון ל-75% או ל-55%, בהתאם להיקף לימודי הליבה הנלמדים בו.

בניגוד לעמדת המדינה, קיש טוען כי המצב השתפר בשנים האחרונות וכי יש להמשיך את התקצוב המועדף כדי להמשיך את התהליך החיובי, לדבריו. הוא מציג נתונים של משרד החינוך שלפיהם רוב המוסדות מלמדים את רוב לימודי הליבה.

קיש תקף גם את היועצת המשפטית לממשלה על כך שהביאה את המידע הנדרש בפני בית המשפט. לפי הודעתו, מדובר בסוגיה פוליטית שאין להידרש אליה בתקופת בחירות. בעמותה טוענים מנגד כי השר מנע את העברת המידע במשך כשנה, ובכך התאפשר תקצוב ביתר במשך שלוש שנות לימודים.

עו"ד ד"ר יפעת סולל, סמנכ"לית עמותת חופש דת ושוויון שהגישה את העתירה, תקפה את עמדת השר וטענה כי הוא מבקש להמשיך להעביר כספי ציבור לרשתות בניגוד לחוק.

"הפיקציה הזו, שכבר 27 שנים טוענים שיש לתקנה בתהליך ולא בבת אחת, חייבת להיפסק לאלתר", אמרה סולל. לדבריה, בית המשפט צריך לחייב את משרד החינוך לפעול בהתאם לחובותיו החוקיות ולדאוג לכל ילדי ישראל ולא לאינטרסים הקואליציוניים של השר.