"לעולם לא אקח את החופש כמובן מאליו": החיים החדשים של משוחררי השבי

מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023 הייתה כידוע היום הקטלני ביותר בתולדות מדינת ישראל. היום שבו פשטו מחבלים על יישובים, פסטיבלי מוזיקה ובסיסים צבאיים, רצחו 1,200 בני אדם וחטפו 251 בני ערובה לרצועת עזה. לציון יום השנה לטבח, משוחררי שבי שיתפו את "רויטרס" בחייהם החדשים. לצד הטראומה והזכרונות הקשים שיישארו איתם כנראה לתמיד, הם משתפים גם באופטימיות ובכוח בלתי נתפסים, ובוחרים בחיים.

>>> הצטרפו לערוץ הוואטסאפ החדש של i24NEWS עברית <<<

אמילי דמארי, 30

"החופש שינה לחלוטין את הדרך שבה אני רואה את החיים", משתפת אמילי דמארי, בת 30, שנחטפה כשהיא פצועה מביתה בקיבוץ כפר עזה ושוחררה בינואר 2025.

החוויה הקשה לימדה אותה לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, סיפרה. "יום אחד בשבי מרגיש כמו שבוע שלם. בכל רגע בא לך לוותר, אבל אני לא ויתרתי". דמארי התחתנה לאחרונה עם משפיענית האוכל דניאל עמית, והשיקה מותג אופנה בישראל.

"היום אני פותחת את המקרר ואומרת תודה. אני שותה מים קרים ואומרת תודה. אני אסירת תודה על הכול, על הדברים הגדולים ועל הקטנים. הכרת תודה הפכה לחלק מרכזי ממי שאני". אמרה דמארי. "להיות חופשייה, בבית, מוקפת במשפחה שלי ובעם שלי - זה משהו שלעולם לא אקח כמובן מאליו".

אמילי הנד, 11

אמילי הנד נחטפה מקיבוץ בארי כשהיא רק בת 8. בתחילה חשבו שהיא נרצחה ובהמשך המדינה נשמה לרווחה כשהתברר שהיא בחיים. היא שוחררה בפעימה הראשונה, בדצמבר 2023.

"אני מנסה להמשיך בחיי", היא אומרת. "אי אפשר פשוט לומר 'זה קרה וזה נגמר וזהו'. זה קרה, אבל אני מנסה להתנתק מזה". היא מתייחסת לתחביב הגלישה שלה: "כשאני גולשת, זה רק אני והים. אני לא חושבת על שום דבר אחר, רק מתרכזת בגלישה. רק אני, הים והגלשן".

אלי שרעבי, 54

אלי שרעבי, בן 54, נחטף מקיבוץ בארי. אשתו ליאן, ילידת בריטניה, ובנותיהם נויה (בת 16) ויהל (בת 13) נרצחו. אחיו יוסי נחטף ונרצח בעזה. בפברואר 2025 שוחרר שרעבי כשהוא כחוש ושבלוני, לאחר 491 ימים בשבי, ימים שכללו לדבריו החזקה במנהרה, רעב, כבילה במנגנוני חנק ומכות.

"למדתי בשבי כמה יקר כל רגע וכמה יקרה כל בחירה, ואני נושא את ההבנה הזו איתי כעת. אני בוחר להביט קדימה, להמשיך ולנצל את החיים שנותרו לי באופן משמעותי", אומר שרעבי.

מאז שחרורו סייע להקים את "מרכז משפחת שרעבי-שלום" בעיר אשקלון בשיתוף ארגון "שלום", המעניק טיפול למשפחות המתמודדות עם טראומה ומוגבלויות, וזאת לזכר משפחתו שאבדה. "אני בוחר בחיים. אני בוחר להמשיך לחיות במלואם, תוך שאני נושא עמי את ליאן, נויה, יהל ויוסי בכל דבר שאני עושה".

אשתו ובנותיו האמינו עמוקות בדאגה לזולת, הוא מספר. "הטוב והדאגה שלהן לאחרים יימשכו. משפחות ייכנסו בדלתות הללו ויקבלו עזרה, טיפול ותקווה במקום הנושא את שמן. זה מעניק לי כוח וגורם לי לגאווה רבה".

דורון שטיינברכר, 33

דורון נחטפה מביתה בשכונת הצעירים בכפר עזה. היא הוחזקה בשבי 471 ושוחררה בעסקה בינואר 2025. "מה שנותן לי כוח כיום הם החברים שלי, המשפחה, ואפילו הכלב שלי", היא מספרת. "האנשים שנלחמו כדי שאהיה כאן ורוצים לראות אותי מחלימה, שמחה ומגשימה את עצמי. כל יום הוא תזכורת לכך ששום דבר אינו מובן מאליו ושקיבלתי את חיי במתנה, ולכן עלי למצות אותם ולעשות כל מה שעושה לי טוב".

הגר ברודץ', בת 43

הגר ברודץ' נחטפה מכפר עזה עם שלושת ילדיה ובת השכנים אביגיל, שנמלטה לביתם לאחר שהוריה נרצחו. הם שוחררו בפעימה הראשונה בנובמבר 2023.

החיים שאחרי השבי, אמרה, יכולים להיות מורכבים בהרבה מאיך שהם מצטיירים לפעמים. "המאבק היומיומי הוא עצום, במיוחד עבור הילדים. אני מאמינה שיחלפו עוד שנים רבות עד שהשבי יהפוך רק לצל שלצידנו, ולא למשהו שמגדיר את מי שאנחנו", אמרה ברודץ'.

לאחרונה החלה ברודץ', בת 43, לקחת קורסים בקונדיטוריה, תחום אליו הייתה לה תשוקה מזה זמן רב. "זה הרבה מעבר ללמוד איך לאפות. זה למצוא נתיב חדש, ליצור משהו בידיים שלי, ולבנות לאט לאט עתיד" אמרה. "בזמן שהותי בשבי חמאס, התחלתי להבין שאם אשתחרר, חזרה לחיי הקודמים ועבודה בניהול אולי כבר לא תהיה אפשרית", אמרה ברודץ'. "בחרתי בקונדיטוריה כצורת תרפיה, אך גם כדרך ליצור משהו חדש עבור עצמי, בתקווה שיום אחד זה יוכל להפוך למקצוע שלי".

אגם ברגר, 22

ברגר נחטפה מבסיס נחל עוז בעת ששירתה כתצפיתנית. היא שוחררה בעסקה בינואר 2025, כעבור 482 ימים. "מה שנותן לי כוח זו המשפחה שלי, עם ישראל, להיות מעורבת בפעילות משמעותית ולהעניק לאחרים את כוח התקווה", היא אומרת.

אביבה וקית' סיגל, 65 ו-67

כפר עזה היה אחד היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר במתקפת חמאס. אביבה סיגל, בת 65, נחטפה יחד עם בעלה קית', בן 67. היא שוחררה בנובמבר 2023, אך קית' הוחזק בשבי עד פברואר 2025.

אביבה הצטרפה למטה המאבק לשחרור החטופים בישראל בעוד בעלה עדיין מוחזק בשבי. המפגש המחודש שלהם, ילדיה, נכדיה, ואפילו זרים שהיא פוגשת ברחוב, מעניקים לה כוח בכל יום, היא מספרת לרויטרס. "אני מרגישה שאני לא לבד ושיש כל כך הרבה אהבה בעולם הזה, ואנחנו צריכים להחזיק בה בשתי הידיים", אמרה. "אני מרגישה ברת מזל מאוד להיות בחיים".